הפרשות צהובות

הפרשות צהובות

בכל הנוגע לבריאות האישה, חשוב להיות ערניות ולהקשיב לגוף שלכן.

הכמות, האחידות, הריח והצבע של ההפרשה הנם אינדיבידואליים ביותר ויכולים להשתנות במהלך המחזור החודשי, במהלך ההנקה, במהלך ההיריון או במקרה של גירוי מיני. על ידי כך שתלמדי להכיר את גופך היטב, תוכלי לזהות איזו הפרשה נורמלית ואיזו חריגה. מתי שינויים נורמליים בהפרשה אינם מהווים כל סיבה לדאגה; לדוגמה, ייתכן שתבחיני שינוי קל בריח כאשר את בהריון או בכמות מוגדלת של הפרשה במהלך הביוץ. ומתי שינוי חריג בהפרשה - בצבע, באחידות, בכמות או בריח - עשוי להעיד על התפתחות של זיהום - במיוחד אם קיימים גם תסמינים נוספים, כגון גרד, צריבה או כאב.

הגורמים להפרשה לא תקינה:

ניתן לחלק את הגורמים להפרשה לא תקינה לגורמים זיהומיים ולגורמים לא זיהומיים:

הגורמים הזיהומיים הנפוצים ביותר הם:

•  פטרת הנרתיק.
• דלקת חיידקית של הנרתיק (bacterial vaginosis).
• טריכומונס.

טריכומונס

הטפיל בעל השם המוזר הזה גורם לדלקת דרכי המין באשה ובגבר ומועבר בעיקר באמצעות יחסי מין. באומדן גס, מעריכים כי כחמישית מכלל הנשים בעולם וכעשירית מכלל הגברים נדבקים בו. רובם כלל אינם מרגישים בטפיל הנמצא בגופם, ומחכה לשעת כושר: גם כאשר הוא תוקף, רוב הגברים לא יחושו בכלום למעט צריבה קלה במתן שתן. נשים, לעומת זאת, הן סיפור אחר: כאשר הדלקת אצלן היא חריפה, היא גורמת להפרשה צהובה רבה בעלת ריח לא נעים שמלווה בגירוי ובגרד חזקים, אודם הנרתיק וסביבתו, התנפחות ורגישות מקומיים, כאבים עזים בעת קיום יחסי מין וצריבה במתן שתן. לעיתים מופיעים כתמי דם לאחר קיום יחסי מין וכאבים חזקים בזמן הווסת ודמם ווסתי רב מהרגיל. טיפול לאשה בלבד אינו יעיל ומומלץ לתת את הטיפול גם לבן הזוג.

אם את חווה הפרשות צהובות מהנרתיק, ייתכן ואת לוקה בטריכומונס.

הסימפטומים:

כוללים הפרשות בטקסטורה של קצף, בגוון צהוב ולעיתים ירקרק, כמו גם ריח חריף מהנרתיק (מזכיר דגים), ותחושה חזקה של גרד.

אבחון:

על מנת לאבחן את הטפיל, מבצעים בדיקה מיקרוסקופית של ההפרשה. דרך הטיפול של הפרשות צהובות מהנרתיק כוללת מתן אנטיביוטיקה, אשר מחסלת את הטפיל בתוך מספר ימים. מדובר במחלת מין מידבקת העוברת דרך ההפרשות בעת קיום יחסי מין, ולכן חשוב להיות ערניים ולשלוח לאבחון גם את בן הזוג, על מנת שלא ייווצר מצב בו תדביקו אחד את השנייה כמו בגלגל חוזר. לכן, שני בני הזוג צריכים לקבל טיפול באופן סימולטני, ובעת זמן הטיפול, לקיים יחסי מין מוגנים בלבד, עם קונדום, על מנת לא לחזור ולהדביק אחד את השנייה, בטרם הטפיל ממוגר סופית.

חשוב לזכור כי בכל מה שנוגע לתחום ההיגיינה הנשית, ככל שמקדימים לטפל בתסמינים, כך גדל הסיכוי לטיפול פשוט, קצר ויעיל יותר.

מהן ההשלכות לטווח הרחוק של זיהום בטריכומונס?

אם לא מטפלים בזיהום של טריכומונס, עלולים להתרחש הסיבוכים הבאים:

• דלקת ברירית הנרתיק
• אבצסים ודלקות באגן
•  פגיעה בפוריות
• עלייה בסיכון לשינויים טרום-סרטניים וסרטניים של צוואר הרחם
•  עלייה בסיכון להידבק במחוללים של מחלות מין אחרות כמו HIV.
• בנשים הרות עלול זיהום בטריכומונס לגרום ללידה מוקדמת ואף לזיהום של היילוד - אם יש זיהום בזמן הלידה
• אצל גברים עלול זיהום בטריכומונס לגרום לדלקת של בלוטת הערמונית או של יותרת האשך, לפגוע בפוריות ולהעלות את הסיכון לסרטן הערמונית.

הטיפול בהפרשות צהובות

הטיפול בטריכומונס נעשה באמצעות אנטיביוטיקה. מקובל לתת מנה חד־פעמית (4 טבליות) של פלאג'יל או של פרוטוציד. יש לטפל באמצעות תרופה אנטיביוטית גם כשאין סימפטומים כדי למנוע את הופעתם בעתיד וכדי למנוע הדבקה. על כל הפרטנרים המיניים ליטול את התרופה באותו הזמן, גם ללא בדיקה לנוכחות טריכומונס, מכיוון שההנחה היא שהטפיל נמצא אצל כל הפרטנרים. במקביל עליהם לבקש הפניה לבדיקת סקר גם למחלות מין אחרות.

הטיפול בגברים ובנשים הוא זהה.

איך מטפלים בטריכומונס אצל נשים בהריון?

לא מקובל לתת פרוטוציד לנשים בהיריון, ולכן הרופא צפוי להמליץ ליטול פלאג'יל. מובן שיש לטפל גם בפרטנרים המיניים ולחזור על הבדיקה לאחר הטיפול.

למידע על גלולות

למידע על הפרשות חומות