בסרטון זה נציג את פסוריאזיס, מחלת עור נפוצה שאינה מדבקת אך מציקה מאוד לחולי
בסרטון זה, ד"ר שירי בן דוד, פסיכולוגית ראשית בהדסה עין כרם, מנתחת את התפקיד של פחד בחיינו, מתי הוא הופך לחרדה וכיצד ניתן להתמודד עם החרדה.
אנחנו פה בתכנית נותנים לא רק טיפים לחיים טובים יותר אלא גם עוזרים לכם להפסיק עם הרגלים רעים - והיום - כיצד תפסיקו לעשן?
פרופ' רות גביזון מבית החולים האוניברסיטאי הדסה מציגה את "גרנגרד", תוסף תזונה חדשני שפותח לשיפור הזיכרון.
בסרטון זה, ד"ר יפה סטוקאר, פסיכולוגית מומחית מדריכה מהמרכז הרפואי הדסה, מציגה את העולם המרתק של ההיפנוזה הרפואית.
פרופ' רונן לקר, מנהל היחידה לשבץ מוחי במרכז רפואי הדסה, מנתח את ההשפעות הבריאותיות של סטרס על הגוף והקשר לארועים מוחיים.
פרופ' שחר ארזי, נוירולוג קוגניטיבי במחלקה הנוירולוגית של הדסה ובפקולטה למדעי המוח באוניברסיטה העברית, מנתח את הפרקים השונים בהבנה ובטיפול בדמנציה
למתמודדי נפש יש סטיגמה מעוותת של 'משוגעים', 'לא נורמלים', בקרב בני נוער הסיטגמה אף מחריפה והופכת למקור בושה כבד מנשוא עבורם.
עידית שמלה, מרפאה בעיסוק מהדסה הר הצופים, תדון באופן שבו פונקציות ניהוליות משפיעות על התנהלותנו היומיומית ובקשר בין הפרעות קשב לבעיות בניהול הפונקציות הללו.
בפרק זה, אנחנו חוקרים את אוטיזם, הפרעה נוירוביולוגית הנמשכת לאורך כל החיים, המשפיעה על היכולת לקיים אינטראקציה חברתית ותקשורת עם אחרים.
בסרטון זה נתמקד בהתמודדות עם אכילה רגשית, מצב שנהיה נפוץ במהלך מצבי מלחמה ומתח.
בסרטון זה, אנחנו מתמקדים בתוספי אומגה 3 והשפעתם על הבריאות, עם דגש מיוחד על הפיתוחים החדשים בתחום.
הסרטון מתאר את ההליך הכירורגי של מתיחת פנים, עם דגש על הכירורגיה הפלסטית והמשחזרת.
פרופ' ליאור כץ, מנהל המערך לגסטרואנטרולוגיה ולכבד במרכז הרפואי הדסה, מסביר על תסמונת המעי הרגיז, המאופיינת בכאבי בטן ושינויים בתדירות היציאות.
בסרטון זה, נחקור את האיזון הדק בין הצורך בשגרה לבין הצורך בשינויים וריגושים.
בסרטון הזה, ד"ר אלכס גיללס-הלל, רופא ריאות ילדים וחוקר שינה מהדסה עין כרם, יוצא למסע מרתק לעולם השינה.
ליאורה קורן, דיאטנית בהדסה עין כרם, מסבירה על השפעת הסטרס על האכילה והתאבון.
מחלות כרוניות כמו יתר לחץ דם וסוכרת עלולות לגרום לנזק חמור בראייה, לעיתים עד כדי עיוורון. בשיחה עם ד״ר סאמר חטיב, מומחה לניתוחי רשתית וקטרקט, מוסבר הקשר שבין מחלות כרוניות ואורח החיים שלנו לבין בריאות העין, החשיבות של אבחון מוקדם והאפשרויות לטיפול מיטבי שיכולות לסייע בשימור הראייה לאורך זמן.
ד״ר עפרה מימון, מנהלת אשפוז יום ואחראית תוכנית ״מחלימים״, מסבירה על הדרכים להפחתת הסיכון לסרטן ועל חשיבות המעקב הרפואי והגילוי המוקדם. לצד בדיקות ייעודיות לאוכלוסיות בסיכון, האחריות האישית שלנו כוללת שמירה על אורח חיים בריא: תזונה ים תיכונית מאוזנת ופחות מזון תעשייתי, שמירה על משקל יציב ופעילות גופנית קבועה, שמפחיתים לא רק את הסיכון לחלות אלא גם את סיכויי חזרת המחלה. נוסף על כך, מומלץ להפחית סטרס באמצעות תרגול יוגה או מיינדפולנס, המסייעים לאיזון הגוף והנפש.
ד״ר הדר רוזן מסבירה על רפואת האם והעובר ועל החשיבות של מעקב צמוד בהריון. נשים מגיעות למעקב מסיבות שונות: חלקן עם מחלות כרוניות כמו סכרת או יתר לחץ דם שמצריכות שמירה על איזון בין מצב האם למצב ההריון, אחרות חוו בעיות בלידות קודמות או מתמודדות עם סוגיות בהריון הנוכחי, ויש גם נשים בריאות לגמרי אך עם חשש למומים בעובר או צורך בתכנון הלידה. בהדסה קיימות מרפאות אם-עובר המחברות בין מומחי הריון למומחים בתחומים שונים, כולל יחידות אולטרסאונד שמבצעות מעקבים שגרתיים ומאפשרות להמשיך בחיי היומיום. במקרים שבהם יש צורך באשפוז, הנשים מאושפזות במחלקה ייעודית עם צוות אחיות ומיילדות מיומן שמלווה הן בהריון מתקדם והן לפני הלידה, וכל השירותים ניתנים תחת קורת גג אחת במטרה לספק טיפול הוליסטי ומקיף לאם ולעובר.
כ-25,000 ישראלים לוקים מדי בשנה באירוע לבבי. כיצד אורח החיים שלנו משפיע על המערכת הלבבית שלנו, ומהו בעצם צינתור? ד״ר ג׳בארה ריפעת הוא מנהל הקרדיולוגיה האשפוזית בהדסה עין כרם, והוא יסביר לנו כל מה שאנחנו צריכים לדעת!
מהי כמות הנוזלים המומלצת לצריכה במהלך היום ומה הדבר הראשון שעלול לקרות לנו במידה ואנחנו לא שותים מספיק? קרן אן גיימן, דיאטנית ומאמנת כושר, וד״ר אולגה רז, דיאטנית קלינית בהדסה מדיקל מחדדות את החשיבות של צריכת נוזלים לאורך היום, וגם מאששות ומנפצות כמה מהמיתוסים הנפוצים ביותר בנושא.
מה אכילה לא מסודרת יכולה לעשות לגוף שלנו ולמה חשוב להקפיד על אכילה מסודרת ובריאה, גם בימים עמוסים? קרן אן גיימן, דיאטנית ומאמנת כושר, וד״ר אולגה רז, דיאטנית קלינית בהדסה מדיקל, ינסו לענות על השאלה הלא פשוטה הזו באמצעות טיפים ועצות שיסייעו לנו לשמור על תזונה בריאה לאורך היום.
קרן אן גיימן, דיאטנית ומאמנת כושר וד״ר אולגה רז, דיאטנית קלינית בהדסה מדיקל, מציגות את רפורמת תרופות ההרזייה, כיצד הן פועלות, מה ההשפעות שלהן על מערכות נוספות בגוף ולמי זה בכלל מתאים?
השמנה, המכונה גם "המגיפה השקטה", היא אחת הבעיות הבריאותיות המרכזיות של המאה ה־21. פרופ׳ ריפעת ספדי, מנהל מכון הכבד, מסביר כיצד מוגדרת השמנה, אילו מחלות נלוות עלולות להתפתח ממנה, ומהם האמצעים להפחתת משקל. הוא מתאר את סוגי השומן בגוף ואת החשיבות של שינוי באורח החיים, המשלב תזונה מאוזנת ופעילות גופנית, כבסיס לירידה מושכלת במשקל. לצד זאת, מוצעות גם דרכי טיפול רפואיות, ובהן תרופות שמסייעות לאיזון רמות הסוכר, הכולסטרול והשומן בכבד, ומספקות מענה נוסף להתמודדות עם ההשמנה.
ד״ר לירן טיאוסנו, מנתח קטרקט ורשתית, מדגיש את החשיבות של שמירה על אורח חיים בריא לשמירה על בריאות העיניים. הוא מתאר את תסמונת העין היבשה כאחת הבעיות השכיחות ביותר, שמפריעה לאיכות החיים בכל הגילאים, וכן מציין את מחלות הרשתית המתקדמות עם הגיל כסיבה המרכזית לעיוורון בקרב האוכלוסייה המבוגרת בעולם. בנוסף, הוא מצביע על הסכרת כגורם משמעותי המשפיע על בריאות העיניים.
אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה, השפיעו על מעגלים רחבים של אנשים. כתוצאה מכך, נרשמה עליה חדה באבחונים בפוסט טראומה. כיצד מזהים אותם ומה דרכי הטיפול? יצחק רוט, פסיכולוג שיקומי, כאן בשביל לסייע.
התמכרות למין מציבה אתגר טיפולי מורכב, מכיוון היא נוגעת בצורך טבעי ובסיסי של האדם. לכן, במקרים אלה, גמילה מלאה אינה תמיד מומלצת, וחשוב להתאים את הגישה למורכבות הספציפית של כל מטופל. קרן אן גיימן, דיאטנית ומאמנת כושר, משוחחת עם רוית טנא, פסיכולוגית קלינית בכירה מהמרפאה לטיפול בהתמכרויות ותחלואה כפולה בהדסה הר הצופים, שתסביר מהי התמכרות בכלל, ומה מאפיין התמכרות למין בפרט: כיצד ניתן לזהות אותה, ואילו דרכי טיפול עשויות לסייע בהתמודדות עמה?
מהי משמעותה של דיאטה מותאמת אישית? קרן אן גיימן, דיאטנית ומאמנת כושר, וד"ר אולגה רז, דיאטנית קלינית בהדסה מדיקל, מדגישות את החיוניות שבהתאמה מדויקת של תכנית תזונתית לכל אדם. קרן ואולגה מפרטות כיצד דיאטה אפקטיבית חייבת להיות מותאמת למאפיינים הייחודיים, לצרכים המטבוליים ולרקע הרפואי האישי של כל מטופל.
ד"ר הדס משולם, ראש השירות לרשתית ילדים במחלקת העיניים בהדסה, מסבירה מהו קוצר ראייה אצל ילדים, ממה הוא נגרם, ולמה חשוב לאבחן ולטפל בו מוקדם. בסרטון נלמד על הדרכים להאט את ההחמרה – מטיפות עיניים מיוחדות ועד חשיפה לאור טבעי – ומהם הסיבוכים האפשריים אם לא עוקבים בזמן.
נועה לביא, תזונאית קלינית מומחית להפרעות אכילה, מסבירה כיצד טראומות לאומיות כמו הקורונה והמלחמה משפיעות על התפרצות או החמרה של הפרעות אכילה בקרב מתבגרים ומבוגרים. היא מדגישה את העלייה בשכיחות הסימפטומים בתקופות של סטרס ציבורי, את חשיבות הזיהוי המוקדם, ומציגה את המענים הרחבים שניתנים במרכז הרפואי הדסה – מאשפוז ועד טיפולי יום ומרפאות ייעודיות.
לא רבים יודעים זאת, אך התקף לב הוא תהליך שמתחיל להתהוות כבר בילדות. האם מדובר בגורם תורשתי, או שיש בידינו אפשרות למנוע אותו? ד"ר יצחק בר אלי, מנהל תחום בדיקות הסקר לגילוי מוקדם ורפואה מונעת בהדסה מדיקל, מסביר כיצד מתרחש התקף לב, ואיך ניתן למנוע אותו? לדבריו, המניעה יכולה להתחיל כבר בשנות החיים הראשונות, באמצעות הקפדה על אורח חיים בריא, אבחון מוקדם של מצבים רפואיים, וזיהוי וטיפול יעיל בגורמי סיכון.
קרן אן גיימן, דיאטנית ומאמנת כושר, ואפרת דריזנר, עובדת סוציאלית במערך לטיפול בהפרעות אכילה בהדסה עין כרם, עושות סדר בשאלה מתי התנהגויות סביב אוכל הופכות להיות הפרעות אכילה, ומהן הדרכים שבאמצעותן הורים יכולים לסייע לילדיהם שלא לעבור את הגבול הדק הזה?
התעסקות במשקל, תזונה ומזון היא חלק משגרת החיים של רבים, אך כאשר מופיעים סימנים ראשונים להפרעת אכילה חשוב לדעת כיצד לזהות אותם ובעיקר מה לעשות, במיוחד בקרב בני נוער. אפרת דריזנר, עובדת סוציאלית במערך לטיפול בהפרעות אכילה, מסבירה היכן עובר הגבול בין עיסוק בריא באורח חיים מאוזן לבין מצב שעשוי להעיד על הפרעת אכילה. היא מדגישה כי לא תמיד מדובר בירידה דרסטית במשקל – קיימות גם הפרעות אכילה "שקופות" המתבטאות בדרכים שונות. לכן חשוב לשים לב לסימנים מחשידים ולפנות להערכה מקצועית במידת הצורך.
היום כבר ברור שעולם התקשורת משפיע באופן משמעותי על התפתחות הפרעות אכילה בקרב בני נוער. אפרת דרזנר, עובדת סוציאלית במערך לטיפול בהפרעות אכילה, מסבירה על הקשר המורכב בין מתבגרים לבין המרחב הווירטואלי, ועל היעדר תיווך ביקורתי ומושכל לתכנים המגיעים ישירות אליהם דרך הטלפון. לצד זאת, היא מתארת את השפעת האירועים שחוו בשנים האחרונות: מגפת הקורונה, אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שבאה לאחר מכן, כל אלה השפיעו לא רק על הופעת הפרעות אכילה, אלא גם על רמות החרדה, יצירת קשרים חברתיים ותהליכי ההתבגרות בכלל.