לידה שקטה

מהי לידה שקטה?

לידה שקטה (Stillbirth), מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) כלידה של עובר ללא רוח חיים במשקל של 500 גרם ויותר, או לידה המתרחשת בשבוע 22 ומעלה להריון.

יש המרחיבים את המונח ל"לידה שקטה מוקדמת ומאוחרת" כאשר:

"לידה שקטה מוקדמת"- מוגדרת כלידה שהתרחשה בין שבועות הריון 20-27 .

"לידה שקטה מאוחרת"- מוגדרת כלידה שהתרחשה בין שבועות 28-36 להריון.

ו"לידה שקטה"- כלידה שהתרחשה החל משבוע 37.

הסבירות ללידה שקטה יכולה לעלות במקרים הבאים:

• את בהריון מרובה עוברים.
• העובר מראה סימני מצוקה או האטה בגדילה.
• גילך מעל 35.
• אינך שומרת על אורח חיים בריא.
• ה-BMI שלך מעל 30.

עלייך לשים לב לתנועות העובר בזמן ההיריון, במידה ואת מרגישה מיעוט בתזוזה של העובר לאחר שבוע 26, עליך לפנות מיד לבדיקה.

ישנם כמה סוגים של לידה שקטה:

• מוות תוך רחמי IUFD 
• מוות של העובר בתוך הרחם בשלב הריון מתקדם
• האבחון, במרבית המקרים, הוא בעקבות דיווח של האישה על שינוי במספר תנועות העובר או העדרן. האבחון הסופי נקבע על ידי רופא וצוות חדר לידה, לאחר שבבדיקת הדמיה נמצא כי אין דופק.
• הסיבה למות העובר לרוב אינה ידועה. בין הסיבות האפשריות: בעיות בשליה, בעיית בקרישה, בעיות בגדילה, מומים עובריים, זיהומים וקשר הדוק בחבל הטבור.
• העדר היכולת לצפות או למנוע את מותו של העובר היא בלתי נתפסת. קבלת ההודעה על אובדן הריון מערערת ומטלטלת את המובן מאליו והמוכר. התחושה היא של אובדן שליטה על החיים ועל היכולת לתכנן אותם, והיא מלווה בתהיות ובחיפוש סיבה ורגשות אשם - מה עשיתי או לא עשיתי שגרם לכך.
• המעבר החד מחיים, ציפייה, תקווה והתקשרות לאובדן יוצר תחושות של הלם, ריקנות יגון ואבל, ומחייב במקביל גיוס של כוחות והיערכות ללידה הבלתי צפויה, ללא הכנה פיזית ונפשית.
• לידה שקטה ספונטנית עד שלב החיות (שבוע 24)
• התפתחות ספונטנית של לידה שקטה בשלב שבו העובר אינו בר חיות, עד שבוע 24, או נפטר מסיבות רפואיות במהלך או לאחר הלידה.
• מומים בעובר
• לידה שקטה לאחר אישור של הוועדה להפסקת הריון, בעקבות סיכון למומים קשים אצל העובר, או סיכון אימהי. מומים קשים בעובר מאובחנים בדרך כלל במסגרת מעקב הריון שגרתי או במהלך סקירה מתוכננת.
• התגובות הנלוות לאבחון המפתיע, או להחמרה במצב שכבר אובחן אצל העובר, דומות לאלה של מות העובר ברחם. אולם, במקרה זה, כיוון שהעובר חי, נוסף להתמודדות הרגשית הקושי הכרוך בשקילת האפשרות לסיים באופן יזום את ההיריון. הקושי הזה דורש גיוס משאבים וכוחות בחיפוש אחר מידע על המום שאובחן, בהתייעצויות ובבדיקות נוספות, כל זאת תוך זמן קצר.
• סיום יזום של הריון מחייב על פי חוק, אישור של הוועדה להפסקת הריון, שבה חברים רופא בכיר ועובדת סוציאלית. הוועדה, שפועלת על פי קריטריונים שקבע החוק, כוללת מפגש עם רופא - בדיקת המסמכים והנתונים הרפואיים, בדיקה גופנית, מתן מידע רפואי על ההליך הצפוי וייעוץ גנטי במידת הצורך – ושיחה עם עובדת סוציאלית, שבה עולים מהלך ההיריון עד לאבחון, דפוסי ההתמודדות של בני הזוג, מערכות התמיכה, הכנה להליך הצפוי, סוגיות הפרידה והקבורה ומידע על טיפול המשכי.

לידה שקטה – ההליך הרפואי:

קיימות מספר שיטות להפסקת הריון, התואמות את גיל ההיריון ולעיתים מותאמות לכל אישה בהתאם לפרמטרים הקשורים בהיסטוריה מילדותית או במצב גופני. תהליך הפסקת ההיריון מורכב ממספר שלבים, שנועדו לסייע בהופעת צירים המתפתחים בהמשך ללידה.

פעולות טרם הפסקת ההיריון/לידה:

עם הגעתך לחדר המיון הגינקולוגי יאספו ממך פרטיים אישיים ורפואיים רלוונטיים מהצוות הסיעודי והרפואי, יילקחו בדיקות דם ויינתן הסבר בעל-פה על אופן ביצוע הפסקת ההיריון.

השלב הראשון בתהליך הוא החדרת למינריה לצוואר הרחם (אצות ים דחוסות), המסייעות בהרחבה ובריכוך של צוואר הרחם. הפעולה נעשית על ידי רופא במהלך בדיקה גינקולוגית, היא אינה כואבת אולם עלולה לגרום לאי נוחות.

בהמשך, מבוצע דיקור מי שפיר במהלכו מוזרקת תמיסת הפרוסטגלנדינים למי השפיר, התמיסה גורמת להופעת צירים המתפתחים בהמשך ללידה. פעולה זו תבוצע במיון נשים, או ביחידת האולטרסאונד. אם גיל ההיריון גדול מ-21 שבועות ושישה ימים, תופסק פעילות הלב העוברית במהלך דיקור מי השפיר. לעיתים בהתאם לקביעה רפואית, במקום דיקור מי שפיר, תיתכן החדרה לנרתיק של טבליות ציטוטק, הגורמות להופעת צירים.

בסיום הפעולה תעברי למחלקה הגינקולוגית להמשך השגחה וטיפול עד תחילת הלידה. קצב התקדמות לידה שקטה הוא אישי, ונמשך בין מספר שעות למספר ימים. במחלקה ובהמשך בחדר לידה יוכל לשהות לצדך בן משפחה, או כל דמות תומכת אחרת כרצונך. באפשרותך להיפגש עם עובדת סוציאלית, לשיחה המיועדת לסייע בהתמודדות עם ההיבטים השונים (נפשיים, חברתיים, ועוד) הקשורים בתהליך.

חשוב שתדווחי לצוות על הופעת כאב. בכל שלב את רשאית לקבל תרופות המקלות על הכאב, לרבות אלחוש אפידורלי (המתבצע בחדר לידה).

לידה:

לידה שקטה מתרחשת לרוב בחדר לידה, אולם ייתכנו מצבים שבהם הלידה תתרחש במחלקה הגינקולוגית שבה תשהי. ברוב המקרים, לאחר הלידה ופליטת השליה, יהיה צורך בגרידה, על מנת להבטיח שהשליה נפרדה בשלמותה מקיר הרחם. הגרידה תתבצע בחדר ניתוח בהרדמה אפידורלית (אם בוצעה קודם לכן) או בהרדמה כללית. הפעולה נמשכת מספר דקות, ולאחריה תועברי לחדר התאוששות עד להתעוררות, ולאחר מכן - למחלקה הגינקולוגית.

הטיפול בעובר:

בתהליך הלידה תישאלי לגבי עמדתך בנושא הטיפול ההמשכי בעובר. העובר מועבר לקבורה לאחר סיום התהליך. אם תביעי את הסכמתך, טרם ההעברה לקבורה תתבצע נתיחה של העובר.

אחרי הלידה:

לאחר הלידה ייתכן שיופיעו סימנים פיזיולוגיים שונים:

• דימום - דימום נמשך 14-10 ימים לאחר הלידה, ופוחת בהדרגה. בתקופה זו מומלץ שלא תשתמשי בטמפונים.
• התכווצויות - התכווצויות הרחם לאחר לידה גורמות לחזרה הדרגתית של הרחם לגודלו לפני ההיריון. לעיתים ההתכווצויות מלוות בכאב, וניתן להשתמש במשככי כאבים בטבליות.
• גודש - לאחר הלידה מתחילות בלוטות החלב לייצר חלב. תוך מספר שעות או ימים תיתכן תחושת מלאות וגודש בשדיים. אפשר למנוע התפתחות גודש על ידי נטילת כדורים למניעת היווצרות חלב. ניתן לקבל מרשם בחדר המיון. לחלופין, ניתן להשתמש בשיטות מסורתיות: שימוש בחזייה הדוקה בכל שעות היממה, או שימוש בעלי כרוב מצוננים.

שחרור הביתה:

שחרור מבית החולים ייעשה לרוב כיממה לאחר הלידה. עלייך להיבדק אצל רופא נשים 6-4 שבועות לאחר הלידה.

שימי לב: אם לאחר השחרור מבית החולים, הדימום לא פוחת, או אף מתגבר, ו/או מופיעים כאבי בטן, ו/או חום של 37.8 ומעלה, עלייך לפנות לבדיקה דחופה אצל רופא הנשים המטפל, או למוקד חירום של הקופה.