סוכרת נעורים נובעת מהיעדר מוחלט של אינסולין כתוצאה מהרס התאים בבלוטת הלבלב האחראים להפרשת האינסולין
סוכרת נעורים נובעת מהיעדר מוחלט של אינסולין כתוצאה מהרס התאים בבלוטת הלבלב האחראים להפרשת האינסולין.
ספק האנרגיה של גוף האדם הוא המזון – המזון שאנו אוכלים מספק לגוף את האנרגיה הדרושה לו לביצוע כל הפעולות החיוניות. כאשר אנו אוכלים מגיע המזון לקיבה ולמעי, שם הוא מתפרק וחלקו הופך לסוכרים (פחמימות). מהמעי נספג הסוכר למחזור הדם בצורה של סוכר פשוט – גלוקוז, שם הוא מגיע אל התאים והופך לאנרגיה.
כדי שהגלוקוז יוכל להיכנס לתאים ולהפוך לאנרגיה זקוק הגוף למפתח. המפתח לתאים הוא ההורמון אינסולין המיוצר ע"י תאים הנקראים “תאי בטא", הנמצאים בבלוטת הלבלב. אם מסיבות שונות הלבלב אינו מייצר אינסולין או אינו מייצר מספיק אינסולין, הרי שהסוכר במקום להיכנס לתאים ולספק אנרגיה נשאר במחזור הדם מבלי שהגוף יכול להשתמש בו. או אז רמת הסוכר בדם עולה ועודף הסוכר בדם מופרש בשתן.
להתפרצות סוכרת נעורים (מסוג 1) שותפים גורמים רבים ובהם מערכת החיסון שתוקפת את הלבלב (מחלה אוטואימונית), נטייה תורשתית ומחלות נגיפיות מסוימות שגורמות לייצור חומרים דלקתיים שעלולים לפגוע בתאים בלבלב ולהרוס אותם. מחסור בוויטמין D אצל תינוקות הוא גורם אפשרי נוסף למחלה.
בעבר סברו שיש קשר בין אלרגיה לחלב פרה לבין סוכרת נעורים, אולם הסברה המקובלת כיום היא שאין קשר כזה.
במסגרת מחקר גדול, שתוצאותיו פורסמו בינואר 2018 בכתב העת של האגודה הרפואית האמריקאית JAMA חולקו תינוקות, שהיו בסיכון גבוה להתפתחות סוכרת נעורים לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה פורמולה שכללה חלב פרה, והקבוצה האחרת קיבלה פורמולה צמחית בלבד. לא נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות מבחינת התחלואה בסוכרת מסוג 1.
סוכרת נעורים מסוג 1 היא בלתי הפיכה.
כאמור, סוכרת אינה ניתנת לריפוי, אולם ע"י טיפול נכון היא ניתנת לאיזון. כדי לאזן את סוכרת הנעורים יש לבצע באופן שגרתי את הפעולות הבאות:
כדי להגיע לאיזון הסוכרת, חשוב שהסוכרתי יכיר את מהות המחלה ועקרונות הטיפול בה וידע להפיק תועלת מרבית ממכשור העזר העומד לרשותו ומהנחיות הצוות הרפואי.
סוכרת נעורים היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות ביותר של גיל הילדות: שני שלישים מהמקרים החדשים של סוכרת נעורים מאובחנים עד גיל 19. עם זאת, התפרצות המחלה בגיל מבוגר יותר אינה נדירה: עד 25% מהמקרים החדשים של סוכרת נעורים מאובחנים אצל אנשים מבוגרים.