הטרימסטר השלישי הוא השלב האחרון והמכריע של ההריון, המוליך אותך ואת תינוקך אל רגע הלידה המרגש.
תקופה זו, הנמשכת משבוע 27 ועד הלידה, מאופיינת בגדילה מהירה של העובר, שינויים פיזיים משמעותיים אצל האם, והכנות אחרונות לקראת הפגישה הגדולה.
מדריך זה ילווה אותך שבוע אחר שבוע במסע המרתק והמאתגר של סוף ההריון.
חיסון שעלת (Tdap): זהו השבוע המומלץ לקבלת חיסון השעלת. החיסון מגן עלייך מפני שעלת ומאפשר העברת נוגדנים דרך השליה לתינוקך שטרם נולד.
הגנה מלידה: הנוגדנים הללו יגנו על התינוק בשבועות הראשונים לחייו, בהם הוא פגיע במיוחד למחלת השעלת, עד שיוכל לקבל את חיסוני השגרה שלו.
הכנה ללידה: הרחם ממשיך לגדול במהירות, והעובר ממשיך לצבור משקל. תוכלי להרגיש את תנועותיו ביתר שאת.
קוצר נשימה: ככל שהרחם גדל ולוחץ על הסרעפת, תוכלי לחוש קוצר נשימה קל. זהו תסמין נורמלי ונובע מהצורך של גופך לספק חמצן גם לעובר.
שינוי יציבה: משקל הבטן הגדל משנה את מרכז הכובד שלך, מה שעלול לגרום לכאבי גב ולהשפיע על יציבתך.
גדילת העובר: המוח של העובר מתפתח במהירות, ונוצרות בליטות וחריצים. העובר מתחיל לפתח דפוסי שינה וערות מוגדרים.
ספירת תנועות: בשבועות אלו, תנועות העובר הופכות לסדירות, עוצמתיות וברורות יותר. זהו הזמן להתחיל לשים לב לדפוסי התנועה של תינוקך.
סקירת מערכות שלישית / הערכת משקל: לרוב בשבועות אלו תתבצע בדיקת אולטרסאונד נוספת להערכת גדילת העובר, כמות מי השפיר ומיקום השליה.
שינה והכנה ללידה: ייתכנו קשיי שינה כתוצאה מהגודל של הבטן, תנועות העובר בלילה וציפייה.
הכנת תיק לידה: זהו זמן מצוין להתחיל להכין את תיק הלידה עבורך ועבור התינוק. רשימות זמינות רבות יכולות לסייע לך לארוז את כל הדברים החיוניים.
העובר מתבסס: העובר ממשיך לצבור שומן תת-עורי ולהבשיל את ריאותיו. ראשו מתחיל להיות פרופורציונלי יותר לגופו.
צירי בראקסטון-היקס: צירי האימון עשויים להיות תכופים ומוחשיים יותר, אך עדיין אינם כואבים או סדירים.
בדיקת GBS (סטרפטוקוקוס B): בשבוע זה או סמוך לו, תילקח ממך דגימת משטח מהנרתיק ומהרקטום.
בדיקה זו מזהה נשאות לחיידק ה-GBS.
מניעת הדבקה: אם הבדיקה חיובית, תקבלי טיפול אנטיביוטי תוך ורידי במהלך הלידה כדי למנוע הדבקה של התינוק, שעלולה לגרום לזיהומים קשים.
לחץ באגן: ייתכן ותתחילי לחוש לחץ מוגבר באגן ובשפיר ככל שהעובר מתמקם נמוך יותר.
התבססות העובר: אצל נשים בהריון ראשון, ראש העובר לרוב יורד ומתבסס בתוך האגן בשבוע זה.
תוכלי לחוש הקלה בלחץ על הסרעפת (מה שיקל על הנשימה) אך לחץ מוגבר על שלפוחית השתן.
מעקב שבועי: החל משבוע זה, לרוב תעברי למעקב רופא שבועי.
צוואר הרחם: הרופא עשוי להתחיל לבדוק את צוואר הרחם כדי לראות אם הוא מתחיל להתרכך ולהיפתח.
הריון במועד: החל משבוע 37, ההריון נחשב להריון במועד (Full Term).
כלומר, תינוק שנולד משבוע זה ואילך נחשב בשל ומוכן ללידה, גם אם הוא "מוקדם" יחסית לתאריך המשוער.
הכנות סופיות: הריאות של העובר בשלות לחלוטין, הוא מוכן לחיים מחוץ לרחם.
תסמינים: תוכלי לחוש עייפות מוגברת, כאבי גב ולחץ באגן. ייתכן ויהיו הפרשות וגינליות מוגברות.
חשיבות ספירת תנועות: הרופא המטפל ינחה אותך לגבי ספירת תנועות יומית של העובר. זוהי דרך פשוטה ויעילה לוודא את שלום העובר.
ניטור NST: ייתכן ותתחילי לעבור בדיקות ניטור עוברי (NST) קבועות בחדר לידה או במרפאה.
ציפייה גוברת: הציפייה לקראת הלידה בשיאה. הכיני את כל מה שצריך.
הפקק הרירי: חלק מהנשים ישימו לב ליציאת הפקק הרירי (Mucus Plug) בשבוע זה או בשבועות הסמוכים.
זהו פקק צמיגי של ריר, לעיתים דמי, שסוגר את צוואר הרחם במהלך ההריון.
יציאתו מעידה שצוואר הרחם מתחיל להתרכך ולהיפתח, אך אינה מבשרת על לידה מיידית.
לידה קרובה: הלידה יכולה להתרחש בכל רגע.
המשיכי להיות קשובה לגופך.
תאריך הלידה המשוער: זהו תאריך היעד, אך רק כ-5% מהנשים יולדות בדיוק בתאריך זה.
מעקב צמוד: אם אין צירים, הרופא המטפל יתחיל במעקב צמוד יותר, שיכלול לרוב בדיקות NST ופרופיל ביופיזי (BPP) כדי לוודא את שלום העובר.
הכנות להשראה: תתחילי לדון עם הרופא על אפשרויות ומועד להשראת לידה (זירוז), אם הלידה לא מתחילה באופן ספונטני.
הריון עודף: הריון הנמשך מעבר לשבוע 40 נחשב "הריון עודף", מעבר לשבוע 42 הסיכונים לעובר עולים.
מעקב מוגבר: המעקב הופך להיות תכוף ביותר, עם בדיקות NST ו-BPP יומיות או דו-יומיות.
השראת לידה: לרוב, אם הלידה לא מתרחשת עד לשבוע 41-42, יומלץ על השראת לידה (זירוז) בבית החולים, כדי למנוע סיבוכים.
לקראת סוף ההריון ובמיוחד במקרה של הריון עודף, ניטור עוברי הופך קריטי:
NST (Non-Stress Test): בדיקה לא פולשנית המודדת את קצב לב העובר בתגובה לתנועותיו, מראה את חיוניות העובר.
פרופיל ביופיזי (BPP - Biophysical Profile): בדיקת אולטרסאונד המעריכה חמישה מדדים של העובר: תנועות נשימה, תנועות גוף, טונוס שרירים, כמות מי שפיר ו-NST.
זרימות דם (דופלר): לעיתים נבדקות זרימות דם בחבל הטבור ובכלי דם אחרים של העובר, כדי לוודא אספקת חמצן וחומרי מזון תקינה.
אין מספר קבוע, אך המטרה היא להכיר את דפוסי התנועה של תינוקך.
לרוב, מומלץ לשכב על צד שמאל לאחר ארוחה, ולספור תנועות.
אם את מרגישה פחות מ-6 תנועות תוך שעה-שעתיים, או שינוי משמעותי בדפוס הרגיל, יש לפנות מיד לחדר לידה.
אצל נשים בהריון ראשון, ירידת העובר באגן (lightening) היא סימן המצביע על כך שהלידה מתקרבת, אך היא לא אומרת שהיא תתרחש מיד.
זה יכול להיות שבועות לפני הלידה בפועל.
בהריונות חוזרים, ירידת העובר מתרחשת לעיתים קרובות רק עם תחילת הצירים.
לא בהכרח. יציאת הפקק הרירי מעידה על שינויים בצוואר הרחם, אך היא אינה סימן ללידה מיידית.
לרוב, אין צורך למהר לבית חולים. עם זאת, אם יציאת הפקק מלווה בדימום טרי או בירידת מים, יש לפנות מיד לבית החולים.
צירי בראקסטון-היקס הם לא סדירים, לא מתחזקים, לא מתארכים ולא כואבים. לרוב הם חולפים עם שינוי תנוחה או שתייה.
צירי לידה אמיתיים הם סדירים, מתחזקים ומתארכים עם הזמן, כואבים, אינם חולפים במנוחה ומתחילים במרווחים קבועים ההולכים ומתקצרים.
המלצות לזירוז לידה משתנות בין בתי חולים ורופאים, אך לרוב לא ממהרים לזמן לידה בדיוק בשבוע 40.
מעקב צמוד בהריון עודף הוא הסטנדרט, אם אין סימני מצוקה עוברית ניתן להמתין עד שבוע 41 או אף 42 בהתאם למצב, תוך מעקב קפדני.
הטרימסטר השלישי הוא פסגת מסע ההריון.
מלאי את ימייך האחרונים בהכנות, מנוחה, והקשבה לגופך ולתינוקך. בקרוב מאוד תפגשי את פרי אהבתך.