דלקת בדרכי השתן בגיל הילדות
הורים יקרים שלום רב,
ילדכם אושפז במחלקת ילדים א' בבית החולים הדסה הר הצופים לצורך טיפול בזיהום בדרכי השתן.
בדפים הבאים, תקבלו מידע אודות האשפוז והטיפול אותו ילדכם עומד לעבור.
צוות המחלקה יעשה כל שביכולתו על מנת להקל על שהותכם ושהות ילדכם במהלך האשפוז.
אנו לשירותכם בכל פנייה ושאלה,
צוות מחלקת ילדים א'.
מנהל מחלקה : פרופ' יעקב ברקון
אחות ראשית: רעות קורנבליט
סגניות אחות ראשית: אביבה ליבנת ואירנה לבדקו
רקע
זיהומים בדרכי השתן שכיחים יחסית בגיל הילדות ויכולים להיות סימן ראשון להפרעות כלייתיות שונות. חשוב מאוד לטפל במחלה כדי שהכליה לא תפגע.
מהם הגורמים לזיהום בדרכי השתן?
זיהום בדרכי השתן נגרם על ידי חדירת חיידק לדרכי השתן. בדרך כלל מדובר בחדירת חיידקי מעיים כתוצאה מהקרבה שבין פי הטבעת למוצא דרכי השתן. החיידק E-COLI הנמצא באופן תקין במעיים, הוא הגורם השכיח ביותר לזיהומים בכל הגילאים.
גורמים נוספים:
- בעיות אנטומיות (מבניות) – מומים שונים בהתפתחות ומבנה הכליה יכולים להגביר את הסיכון לדלקות בדרכי שתן. השכיח מבניהם הוא "רפלוקס" של שתן - בו השתן חוזר אחורה לכליות בעת פעולת ההשתנה, ומגביר את הסיכון של התיישבות חיידקים בכליה עצמה. כמו כן, חסימות בדרכי השתן ופגיעה בתפקוד השלפוחית מגבירים את הסיכון לזיהום גם כן.
- עצירות
- הרגלי היגיינה –אצל בנות, כאשר הניגוב באמצעות מגבון או נייר טואלט נעשה מפי הטבעת לכיוון מערכת השתן (יש לנגב מהפות לכיוון פי הטבעת).
- בימים לאחר ברית מילה
לאיזה סימנים יש לשים לב?
עד גיל שנתיים: בכי רב, הקאות, שלשולים, ירידה בתיאבון, מתן שתן בצורה תכופה, אי שקט, שתן בעל ריח חריף, ייתכן חום גבוה או נמוך, צהבת, חוסר עלייה במשקל וכן בכי בזמן מתן שתן.
מגיל שנתיים ועד גיל 12 שנים: דחיפות ותכיפות במתן שתן, כאב וצריבה בזמן מתן שתן, שתן חום בעל ריח חריף, טפטוף, הרטבה לילית, חוסר תאבון, כאבי בטן ומותניים, הופעת דם בשתן, חום גבוה וצמרמורת.
כיצד מאבחנים דלקת בדרכי השתן?
בשלב הראשון נעשית בדיקת שתן מידית לנוכחות כדוריות לבנות בשתן, אולם, האבחנה והזיהוי החיידקי נעשים על ידי ביצוע תרבית שתן. השתן נלקח לבדיקה בצורה סטרילית במספר שיטות:
- הדרך המומלצת לתינוקות עד גיל שנתיים היא החדרת מחט באופן סטרילי דרך דופן הבטן לכיס השתן ושאיבת שתן ישירות מכיס השתן.
- באשפוז, שכיח יותר להחדיר צנתר דרך מוצא דרכי השתן לשלפוחית השתן ללקיחת דגימת שתן סטרילית.
- ילדים גדולים שיכולים לשתף פעולה יקבלו צלוחית ובה יתנו דגימה מאמצע זרם השתן לאחר ניקוי האזור בהתאם להנחיית האחות.
- אנו מבחינים בין דלקות במערכת שתן תחתונה (ציסטיטיס) המופיעות יותר בילדות גדולות בשל בעיות של עצירות והתאפקות, לעומת דלקות במערכת שתן עליונה המלוות בחום (פיילונפריטיס), המחשידות יותר לבעיה אנטומית. לכן בדיקות נוספות כגון: בדיקות דם לתפקודי כליה ולסימני דלקת בגוף ייערכו בהתאם לאבחנה ולהחלטה רפואית. כמו כן, במקרים מסוימים תבוצע בדיקת אולטרסאונד כליות - זוהי בדיקה לא פולשנית המדגימה את מבנה הכליות ודרכי השתן.
מהו הטיפול?
הטיפול המידי הוא מתן אנטיביוטיקה. חשוב להקפיד לתת לילד את האנטיביוטיקה על פי הוראות הרופא, גם כאשר הילד מרגיש טוב יותר וסימני הזיהום חלפו. הפסקת הטיפול לפני הזמן יכולה לגרום לחזרת המחלה בצורה חמורה יותר. במקרי אשפוז, הילד יקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד. כמו כן, הילד יחובר לעירוי נוזלים על מנת למנוע התייבשות ולעודד שטיפה של הכליות ושל מערכת השתן.
כשבועיים לאחר סיום הטיפול האנטיביוטי, יש לחזור על בדיקות השתן כדי לוודא שהשתן סטרילי ואין עדות לזיהום. לעתים, כחודש לאחר האשפוז, יידרש הילד לעבור בדיקה נוספת הנקראת VCUG אשר מטרתה להדגים את דרכי השתן. במידה ותצטרכו לעשות בדיקה כזו תקבלו הדרכה מפורטת מצוות המחלקה.
כיצד ניתן למנוע דלקת בשלפוחית השתן?
אפשר וניתן למנוע דלקות חוזרות וזאת על ידי:
- שמירה על היגיינה טובה, לדוגמא אצל בנות חשוב לנגב לאחר מתן שתן מהפות לכיוון פי הטבעת ולא ההפך.
- הקפדה על שתייה מרובה.
- רחצה עם מים וסבון לאחר פעולת המעיים בעיקר אצל תינוקות.
- החלפת טיטולים אצל תינוקות בתדירות גבוהה יותר.
מתי יש לשוב לבית החולים?
- כאשר אין הטבה או החמרה בסימני המחלה ( חום גבוה מעל 38 מעלות, בחילות והקאות מתמשכות או צמרמורות, אי שקט , אי מתן שתן)
- בהופעת סימנים שיכולים לרמז על רגישות לתרופות שהילד מקבל כמו: פריחה , גרד , קוצר נשימה, נפיחות בעור.
- כאשר מופיעים סימני התייבשות : מיעוט במתן שתן, ריריות יבשות, ילד בוכה ללא דמעות , לא מצליח לשתות , בחילות, הקאות.
- חשיבות מעקב מרפאה נפרולוגית במקרים של דלקות שתן חוזרות או דלקות שתן בתינוקות או כאשר יש ממצאים לא תקינים בהדמיה ובבדיקות העזר.
- בכל שאלה המתעוררת, ניתן ליצור קשר עם צוות המחלקה
בברכת החלמה מהירה,
מחלקת ילדים א' וטיפול נמרץ ילדים
נכתב ע"י : מיכל עטר וסואר חאמד, אחיות המחלקה
תרם בהערותיו: דר' עודד וולובלסקי, היחידה לנפרולוגיה של הילד
עריכת תוכן: טל עצמון, מרכזת תחום פיתוח תוכן המערך לאיכות ובטיחות
מידע המופיע בפרסום זה נועד להשכלה בלבד, ואינו מהווה חוות דעת רפואית ובכל מקרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי רפואי. כל הזכויות שמורות להדסה © אין לצלם, להעתיק ולעשות כל שימוש מסחרי מבלי לקבל אישור בכתב מאת הדסה. החוברת מנוסחת בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד אך היא מיועדת לנשים וגברים כאחד.