המרפאה להתמכרויות ותחלואה כפולה על שם עזריאלי

התמכרות היא מצב שבו אדם חוזר שוב ושוב על פעולה שמסבה לו הנאה, בין אם מדובר בשימוש בחומרים או בהתנהגויות, באופן שאינו נשלט ומוביל לפגיעה בתפקודו. ההתמכרות מתבטאת בהתנהגות חזרתית, גם כאשר המחירים האישיים, החברתיים או הכלכליים הם משמעותיים, ובסבילות – כלומר, הצורך בכמויות גדלות והולכות של החומר או בהתנהגות אינטנסיבית יותר כדי לחוות את אותה תחושת הנאה.

התמכרות יכולה להיות לחומרים כמו קנאביס, קוקאין, אלכוהול, תרופות מרשם וסמים אחרים, או להתנהגויות כמו מין, פורנו, הימורים וגיימינג. לעיתים קרובות ההתמכרות מלווה בבושה ובהסתרה, ומכורים רבים סובלים מדפוסי השימוש שלהם אך מתקשים להכיר במצבם או לחשוף אותו לסביבה.

הגורמים להתמכרות הם מורכבים ומשלבים בין גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים. מבחינה ביולוגית, רגישות גנטית גבוהה, הקשורה לפעילות הדופמין במוח, עשויה להגביר את הסיכון להתמכרות. גורמים פסיכולוגיים כמו לחץ, טראומות או חרדה עשויים לגרום לאדם לחפש מפלט דרך שימוש בחומרים או בהתנהגויות ממכרות. בנוסף, סביבה חברתית שמעודדת שימוש, לחץ חברתי או זמינות גבוהה של החומר או ההתנהגות הממכרת יכולים להחמיר את התופעה.

ההתמכרות גורמת לפגיעה כמעט בכל תחומי החיים: פיזית, היא עלולה להוביל למחלות לב, פגיעות מוחיות ואף מוות; נפשית, היא מגבירה את הסיכון לדיכאון, חרדה ואף אובדנות; חברתית, היא פוגעת במערכות יחסים, יוצרת קונפליקטים במשפחה ומובילה לבידוד חברתי; וכלכלית, היא גוררת הוצאות גבוהות שעלולות להביא לקריסה כלכלית.

התמכרות היא תופעה נפוצה, המשפיעה על כ-1 מתוך 7 אנשים. בעקבות המלחמה האחרונה, שיעור השימוש בחומרים ממכרים בישראל עלה ב-25%. שימוש בחומרים ממכרים יוצר הצפה משמעותית של דופמין במוח, מה שעלול להוביל להזנחה של היבטים חשובים בחיים כמו משפחה, עבודה ושגרה יומיומית.

הטיפול בהתמכרות הוא רב-תחומי וכולל פסיכותרפיה פרטנית, טיפול קבוצתי, טיפול תרופתי להקלה על תסמינים, שיקום, ייעוץ משפטי ותמיכה משפחתית. במסגרת הטיפול, ניתן תוקף לרגשות ולמוטיבציות שהובילו להתמכרות, תוך חקר הסיבות הראשוניות לשימוש והבנת הקשיים שמעסיקים את המטופל. הטיפול נועד לעודד את המטופל, לחבר אותו לגורמי טיפול רלוונטיים ולקבוצות תמיכה, ולתת לו כלים להתמודד עם ההתמכרות ולבנות מחדש את חייו.

1. קידום תחום הטיפול בהתמכרויות בישראל: המרפאה שואפת להוביל את תחום הטיפול בהתמכרויות ובאבחנה כפולה בישראל. היא מקדישה משאבים להכשרת אנשי מקצוע, לקידום מחקר, ולפיתוח מדיניות לאומית בתחום. מנהיגות זו מתבטאת בהכשרת אנשי מקצוע, בהרחבת המחקר בטיפול בהתמכרויות, ובפיתוח מדיניות מקיפה שתטפל בבעיות אלו בצורה יעילה.
2. ראיית המטופל והערכת השינוי: החזון של המרפאה הוא לספק לכל מטופל טיפול פסיכולוגי איכותי, יעיל ונגיש. המרפאה שואפת להציע מענה טיפולי רב-תחומי ומבוסס מחקר לאנשים המתמודדים עם התמכרות ואבחנה כפולה, תוך שילוב מקצועיות עם חמלה. הטיפול מכוון לראות את המטופל כמכלול וליצור שינויים התנהגותיים ופסיכולוגיים משמעותיים. בנוסף, המרפאה מקדמת מחקר ותהליכי הערכה לבחינת יעילות ההתערבויות הטיפוליות.
3. מרכז הדרכה והכשרה רב-תחומי: המרפאה פועלת כמרכז הכשרה, הנותן הדרכה ומשמש כמרכז ידע בתחום הטיפול בהתמכרויות. היא מציעה הכשרה למגוון רחב של אנשי מקצוע, בהם פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק וחוקרים. מרכז ההכשרה שואף להעניק לאנשי המקצוע כלים וידע הדרושים להתמודדות יעילה עם בעיות התמכרות במגוון הקשרים.
4. יישום של גישת טיפול מבוססת הערכה ומדידה: המרפאה מבוססת על מודל הטיפול שפותח במרפאת ICA בנתניה, המשמש בסיס לגישה הטיפולית שלה. כל אנשי המקצוע במרפאה – כולל הצוות הבכיר והמתמחים בפסיכולוגיה ועבודה סוציאלית – עוברים הכשרה במודל זה טרם תחילת עבודתם, כדי להבטיח תגובה מקצועית ואיכותית למטופלים. המודל מספק מסגרת תיאורטית הנתמכת באיסוף נתונים קפדני, תוך איסוף שיטתי של נתונים על כל מטופל ותוצאות הטיפול באופן תקופתי. הערכה מתמשכת זו מאפשרת לשפר את הטיפול הניתן במרפאה ולהעריך את יעילותו, כמו גם לפתח פרוטוקולים טיפוליים מבוססי מחקר.
5. שיתוף פעולה עם המחלקה הפסיכיאטרית של המרכז הרפואי הדסה: המרפאה פועלת כחלק מהמערך הפסיכיאטרי של המרכז הרפואי הדסה. צוות המקצועי, הכולל את אנשי הצוות הבכירים והמתמחים, פועל תחת אחריות משותפת של ראשי התחומים הרלוונטיים (פסיכיאטריה, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית) בבית החולים הדסה.