המידע בדף זה, מיועד להדריך אותך ואת בן זוגך לגבי הטיפול והמעקב בגדם הטבור של תינוקך בשיטת הטיפול היבש. מחקרים מצאו שאם משאירים את הגדם הטבורי להתייבש לבדו (שיטת טיפול יבש), הוא נושר מהר לעומת חיטוי באלכוהול. בדף המידע, נדריך אותך לגבי שיטה זו וכיצד מטפלים באמצעותה בגדם הטבורי של תינוקך. נציין שהמידע המופיע בדף זה אינו מהווה חוות דעת רפואית ובמידת הצורך יש לפנות לייעוץ מקצועי מתאים.
נשמח לעמוד לשירותך, צוות המחלקה לטיפול באם וביילוד.
גדם הטבור נוצר כשארית מחבל הטבור בו עברו 3 כלי דם שהזינו את תינוקך בהיותו ברחם. מיד לאחר ניתוק חבל הטבור בלידה, סוגרת המיילדת בקליפס (קלם) את כלי הדם שבגדם למנוע דימום.
הליך הייבוש נעשה באופן טבעי והדרגתי החל מהלידה. צבע הגדם אמור להשתנות עד השחרתו וייבושו המלא. בתום תהליך זה, הגדם אמור לנשור באופן עצמוני. התהליך נמשך עד כשבועיים מהלידה.
בעבר השתמשו באלכוהול לניקוי הגדם. שיטה זו השתנתה לפי הנחיות ארגון הבריאות העולמי לטיפול ללא אלכוהול, והשארת הגדם להתייבש באוויר. שיטה זו מכונה טיפול יבש. יחד עם זאת, בשל העובדה שחבל הטבור הוא מקור לכניסת זיהומים לגוף התינוק חשוב שהטיפול והמעקב יתבצעו לפי ההנחיות.
בגדם אין תאי עצב, ולכן הטיפול בו אינו גורם לאי נוחות או כאב לתינוק.
בזמן האשפוז, האחיות יבצעו מעקב בכל משמרת לגדם על מנת לוודא הליך תקין של ייבוש והגלדה. הקליפס יוסר על ידי האחיות לפני השחרור.
יש לעקוב בבית אחר הגדם עד לנפילתו המתרחשת כמעט תמיד ללא בעיות מיוחדות. לעיתים מופיע דימום קל מאוד סמוך לנשירת הגדם, אך הוא מפסיק מידית וזה נורמלי. לעיתים נדירות, מופיעים סימנים המעידים על הגלדה לא תקינה עם סיכון להתפתחות זיהום אצל היילוד.
במצבים הכוללים הופעת דימום מקצה הגדם וסימני זיהום בטבור ובעור.
מאחלים לך ולתינוקך התאוששות מהירה
צוות המחלקה לטיפול באם וביילוד