ניתן להזמין תור בקליק למומחים של הדסה!
לרפואה ציבורית ושר״פ
לרפואה ציבורית ושר״פ
ניווט מהיר
פותח על ידי Startup Booster
מי השפיר מרפדים ומגנים על העובר מפני פגיעות ושינוי בטמפרטורה.
קרומי שק השפיר מגנים מפני חדירת גורמים מזהמים מצוואר הרחם והנרתיק.
"ירידת מים" היא מצב של פקיעת קרומי שק מי השפיר, ודליפת מי השפיר דרך הנרתיק החוצה.
במקרה שמתרחשת ירידת מים מוקדמת (לפני שבוע 37 להריון), החשש העיקרי הוא מזיהום של הרחם, השליה והעובר, וכן מהתפתחות לידה מוקדמת. המטרה של "שמירת הריון" במצבים אלו היא לזהות זיהום, לוודא בריאות של העובר והאם, ולנסות עד כמה שניתן למנוע לידה מוקדמת וסיבוכי פגות.
ירידת מים ספונטאנית ותקינה מתרחשת בדרך כלל סמוך מאוד לזמן הלידה, לאחר פתיחה ומחיקה מלאה של צוואר הרחם. ישנם מצבים בהם מתרחשת ירידת מים מוקדמת, לפני המועד הצפוי של הלידה. מצבים אלו אינם תקינים ודורשים מעקב ולעיתים התערבות רפואית כפי שיפורט בהמשך.
קרום מי השפיר עוטפים את העובר כבלון ותוכו מלא במי השפיר. קרומים אלו משמשים לאחזקת מי השפיר והם מגנים בפני חדירת גורמים מזהמים מצוואר הרחם והנרתיק אליהם. מי השפיר נוצרים בעיקר מהשתן העוברי ותפקידם להגן על העובר מפני חבלות ולשמש כעין "בריכת שחיה" לעובר בה הוא מניע את גופו. למעשה, ריאותיו של העובר מתפתחות על ידי שאיפת מי השפיר בתוך הרחם.
פקיעת הקרומים נחשבת למוקדמת באם התרחשה לפני השבוע ה-37. אירוע זה מתרחש בכ-3% מכלל ההריונות. סיבוך אפשרי של ירידת מים מוקדמת עלול להיות זיהום של הרחם, השלייה והעובר ולהביא להתפתחות לידה מוקדמת. עם זאת, זיהום כזה מתרחש רק במיעוט המקרים בהם מתרחשת ירידת מים מוקדמת. במידה ותתרחש לידה מוקדמת בעקבות ירידת המים המוקדמת, ילוד מוקדם מדי עלול לחשוף את הילוד לסיבוכי פגות שעלולים להתבטא בקשיי נשימה, בעיות במערכת העיכול ואפילו פגיעה נוירולוגית.
ברוב המקרים הסיבה אינה ידועה. ייתכן שיש קשר עם מספר גורמי סיכון אפשריים כגון: זיהום ברחם, הימתחות יתירה של שק מי השפיר (עלול לקרות אם יש ריבוי מי שפיר, או כאשר יש יותר מעובר אחד), עישון, ניתוח או ביופסיות של צוואר הרחם וירידת מים מוקדמת בעבר.
לא. בעת שהותו ברחם העובר ניזון מהדם הזורם אליו דרך חבל הטבור ולכן אינו מתייבש. כמו כן, ישנה התחדשות של מי השפיר בעקבות הפרשת השתן של העובר.
לא ניתן "לסתום את החור בשק מי השפיר לאחר שהוא התרחש. אי לכך, אנו מנסים למנוע זיהום או לזהות ולטפל בו במידה והתרחש.
במרבית המטופלות עם ירידת מים מוקדמת, אנו ממליצים לזרז את היילוד בשבוע 35. הסיבה לכך היא שהחל משבוע 35, הסיכון של סיבוכי פגות קטן יותר מהסיכונים של זיהום העובר והרחם כתוצאה מפקיעת מי השפיר.
עד הלידה אנו מטפלים באנטיביוטיקה ולאחר סיום מתן האנטיביוטיקה אנו עוקבים אחר סימני זיהום כמו עליה בחום הגוף, הפרשה בעלת ריח לא נעים מהנרתיק, דופק עוברי לא תקין או הופעת צירים. במקרה של חשד לזיהום אנו נמליץ להקדים את מועד הזירוז.
בדרך כלל תהליך הזירוז מתבצע בחדר הלידה תוך כדי מתן עירוי תוך ורידי של תרופה הנקראת פיטוצין (Pitocin). תרופה זו גורמת לצירי לידה. תהליך הזירוז ממושך לעיתים עד יומיים שלושה, וכדאי להיערך לקראתו (פעילות לשעות הפנאי כגון קריאה, האזנה למוזיקה ועוד). בכל מקרה של שאלות פני ללא היסוס לצוות האחיות והרופאים/ותשל המחלקה.
מדידת לחץ דם וחום 3 פעמים ביום
מעקב אחר תנועות עובר: עלייך להרגיש 3 תנועות עובר במשך 30 דקות 3 פעמים ביום (בוקר, צהריים וערב).
ניטור דופק לב העובר 3 פעמים ביום. עדיף לבצע ניטור ראשון בבוקר לפני ביקור הרופאים
כשחלה ירידת מים מוקדמת, קיים "מאבק" מתמיד בין סיבוכי הפגות לבין הסיכון לזיהום. מחד, אנו מעוניינים להמשיך את ההריון ככל שניתן, כדי להימנע מלידה מוקדמת ומסיבוכי פגות; מאידך, אנו חוששים לבריאות העובר והאם בשל הסיכון המוגבר להתפתחות זיהום.
במהלך האשפוז יעקוב הצוות הרפואי אחר חום גופך ויילקחו ממך בדיקות דם לעתים תכופות, כדי לזהות סימנים ראשונים להתפתחות זיהום.
כמו כן תקבלי טיפול מונע כנגד זיהומים ברחם, הכולל טיפול אנטיביוטי הניתן תחילה דרך הווריד והפה, ולאחר מכן דרך הפה בלבד, במשך שבוע. במהלך האשפוז במחלקה תעברי ניטור עוברי יום-יומי ואולטרה סאונד לפי הצורך.
כאשר ירידת המים מתרחשת לפני שבוע 32 להריון, תקבלי זריקת צלסטון להבשלת ריאות העובר - 2 זריקות בשריר בהפרש של 24 שעות זו מזו. מעבר לשבוע 32, אין הוכחה שמתן זריקה להבשלת ריאות העובר חיונית.
בשבוע 35, כאשר העובר בשל יחסית, וסיבוכי הפגות פחותים משמעותית, נהוג לסיים הריון שבמהלכו אירעה ירידת מים מוקדמת, כדי להקטין ככל האפשר את הסיכון לזיהום.
חשוב להרבות במנוחה ובשתייה. יחד עם זאת, עלייך לרדת לשירותים, להתקלח ולאכול בחדר האוכל, אלא אם כן נאמר לך מפורשות להימנע מפעילות זו.
יש לדווח על תחושת מחלה או עלייה בחום.
הפחתה בתנועות העובר
דימום
כאבים
צירים
הפרשה לדנית חריגה, בעיקר אם היא מלווה בריח רע
מועד הלידה ייקבע על סמך מצב העובר ומצבך. במידה ואין עדות לזיהום או מצוקת עובר, תבוצע לידה יזומה בשבוע 35. אולם, במידה ויש חשד לזיהום או מצוקת עובר, יומלץ על סיום ההיריון ללא דיחוי בהתחשב במצב העובר ומצבך.
הרבה נשים מאמינות שקרעים בלידה הם דבר בלתי נמנע. לעיתים זה נכון. גמישות של הרקמה באזור פתח הנרתיק היא ענין גנטי, אבל אפשר לעשות מאמץ כדי למנוע קרעים בלידה.