אשפוז יום בנושא פסוריאזיס

חוברת מידע למטופלים באשפוז יום בנושא פסוריאזיס

מטופל/ת יקר/ה,

בחוברת זו ניתן למצוא מידע מקיף על מחלת הפסוריאזיס, כולל הסבר על המחלה, דרכי הטיפול באשפוז יום במרכז הרפואי הדסה עין כרם והנחיות לניהול וטיפול במחלה בבית. צוות המחלקה כאן בשבילכם לכל שאלה או צורך.

מידע כללי

צוות המחלקה

מנהל המחלקה: פרופ' ורד מולכו פסח

אחות ראשית: עדי לביא

סגנית אחות ראשית: טליה שמואלי

מיקום: אשפוז יום עור, קומה 5 בבניין המרפאות, ליד מרפאת עור.

מה עליכם להביא לאשפוז יום?

• הפניה מרופא עור מטעם הדסה.
• התחייבות מקופת חולים – (קוד L0560). יתכן שתקבלו התחייבות ליום אחד. במקרה זה נצייד אתכם במכתב להארכת ההתחייבות אותו תגישו לקופת החולים.
• מכתב סיכום רפואי מרופא המשפחה, הכולל רשימת תרופות קבועות.
• יש להגיע בשעה שנקבעה מראש.
• במידה והמטופל קטין, חובה להגיע בליווי הורה או אפוטרופוס.

מה כולל יום הקבלה?

1. קבלה משרדית - יש להגיע לפקיד קבלת חולים ולמסור את ההתחייבות בכל יום אשפוז לאורך כל הטיפול.
2. קבלה סיעודית - לאחר סיום הקבלה המשרדית, עליכם להגיע לאשפוז יום עור. צוות האחיות יקבל אתכם. האחות תערוך תשאול אישי ותדריך אתכם לגבי תהליך האשפוז ונהלי המחלקה. בנוסף, האחות תמדוד מדדים חיוניים (לחץ דם, דופק, חום ומשקל).
3. קבלה רפואית - לאחר הקבלה הסיעודית, רופאי מחלקת עור יערכו קבלה רפואית הכוללת שאלות מפורטות, בדיקה רפואית והחלטה על תכנית טיפול.
4. תתבקשו לחתום על טופס הסכמה לאשפוז ולפוטותרפיה (טיפול באור).

סדר היום באשפוז יום

• כל יום נערך ביקור רופאים, בו נוכחים רופאי ואחיות המחלקה (ב8:30-9:00 או ב12:00).
• לאחר הביקור ניתנת תכנית טיפול מתאימה לאותו היום.
• בהתאם להוראה רפואית, תבוצענה בדיקות שונות כגון בדיקת דם/ביופסיה.
• הטיפולים השונים נעשים בהשגחת אחיות המחלקה בחדרי הטיפולים.
• בסוף הטיפול תשוחררו הביתה.
• יש אפשרות לקבל פיג'מה ומגבת במידת הצורך.

מהי מחלת פסוריאזיס?

פסוריאזיס היא מחלה דלקתית כרונית של העור, המתאפיינת ברבדים עוריים בגוון אדום, לעיתים עם קשקשת לבנה כסופה, ולעתים מלווה בגרד. המחלה יכולה להופיע בכל גיל ושכיחה בנשים וגברים במידה שווה. פסוריאזיס איננה מחלה זיהומית והיא אינה מדבקת. המחלה מאופיינת בתקופות של החמרה ולסירוגין תקופות של רגיעה. קיימים טיפולים רבים שמפחיתים את עוצמת התסמינים ומשפרים ואף מעלימים את הפריחה.

מהם גורמי הסיכון?

• מערכת החיסון: שפעול מוגבר של מערכת החיסון בעור,  המביא לשינויים בשכבות העור ובכלי הדם בו.
• גנטיקה: פסוריאזיס מושפעת מגורמים גנטיים, וזוהו גנים שמעלים את הסיכון להתפתחותה. עם זאת, אין כיום בדיקה גנטית שמנבאת בוודאות מי יפתח את המחלה. שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב אנשים עם קרובי משפחה הסובלים מהמחלה.  
• סביבה ואורח חיים: גורמים מסוימים באורח החיים וסביבתו של האדם קשורים בפסוריאזיס. זיהומים חיידקיים או וירליים (כגון דלקת גרון סטרפטוקוקלית), צריכת אלכוהול ונטילת תרופות מסוימות (למשל תרופות מסוג חוסמי בטא, ליתיום, תרופות נגד מלריה) עלולים להעלות את הסיכון של האדם לפתח פסוריאזיס או להחריף את התסמינים בחולי פסוריאזיס. כמו כן, עישון מעלה את הסיכון ואת החומרה של פסוריאזיס, במיוחד בכפות הידיים והרגליים.
• מתח נפשי: מצבי לחץ עשויים להוביל להתפרצות המחלה.
• טראומה עורית: פציעות בעור עלולות להפוך לרבדים פסוריאטיים.

מהם התסמינים האופייניים של הפסוריאזיס?

• רבדים אדומים: לרוב מכוסים בקשקשת לבנה או כסופה.
• תפרחת באזורים אופייניים: קרקפת, מרפקים, ברכיים, מאחורי אוזניים, במפשעות ובאזור הטבור.
• גרד וכאב בעור.
• מעורבות מפרקים: אצל חלק מהמטופלים ומלווה בכאבים, נפיחות או נוקשות במפרקים.
• שינויים במבנה ומראה הציפורן: תופעות כמו שקעים עגולים קטנים בציפורניים, שינויי צבע, עיוות ועיבוי מבנה הציפורן.

סוגים קליניים של פסוריאזיס

ישנן כמה צורות קליניות של פסוריאזיס:

פסוריאזיס וולגריס: הסוג הנפוץ ביותר, מופיע לרוב בקרב מבוגרים צעירים ואנשים בגיל העמידה, אך יכול להתפרץ בכל גיל.

מאפיינים: רבדים בגודל 1-10 סנטימטרים, ולעיתים גדולים יותר.

אזורים שכיחים: קרקפת, מרפקים, ברכיים ובגו.

מידת מפושטות התפרחת משתנה בין מטופלים.

פסוריאזיס גוטטה (פסוריאזיס "טיפתית"): מופיעה לרוב לאחר זיהום חיידקי מסוג סטרפטוקוקוס (במיוחד בדלקת גרון). נפוצה בעיקר בילדים ובצערם ללא היסטוריה ידועה של פסוריאזיס.

מאפיינים: מופיעה באופן פתאומי, נגעים קטנים דמויי טיפה, לעיתים עם קשקשת.

 אזורים שכיחים: גו וגפיים.  

פסוריאזיס פוסטולרית: מתאפיינת בנגעים מוגלתיים (פוסטולות) בתוך הרבדים האדומים.

מאפיינים: עשויה להופיע באופן פתאומי ומלווה בחום גבוה ובמדדי דלקת מוגברים בבדיקות דם. צורה מוגבלת: נגעים בכפות ידיים ורגליים. צורה זו שכיחה בעיקר בקרב נשים מעשנות.

פסוריאזיס אינברסה: מופיעה בקפלי הגוף, כולל מפשעה, בתי השחי, עכוז, איברי המין וקפלי שדיים.

מאפיינים: לעיתים סוג זה מאובחן בטעות כזיהום הנגרם מפטרייה.   

פסוריאזיס פלמופלנטרית: מערבת כפות ידיים ו/או רגליים.

מאפיינים: עור עבה, סדקים כואבים המפריעים לתפקוד יומיומי. לעיתים מופיעה גם בכפות ידיים ורגליים המאופיינת בנגעים מוגלתיים (כמתואר בפסוריאזיס פוסטולרית).

פסוריאזיס בציפורניים – שיוניי מבנה ומראה הציפורניים שכיחים בקרב חולי פסוריאזיס.

מאפיינים: השינוי השכיח ביותר הוא הופעת שקעים קטנים בציפורן, עם מראה של "דקירות מחט" קטנות המפוזרות על פני הציפורן, שיוניי צבע לצבע המזכיר "טיפת שמן".

השפעות חמורות: הציפורניים עלולות להתנתק ממיטת הציפורן "אוניכוליזיס". במקרים חמורים יותר, עיוותים ועיבוי חמורים שמגבירים את הסיכון לפתח דלקת מפרקים פסוריאטית (כמתואר למטה).

דלקת מפרקים פסוריאטית - כרבע מחולי הפסוריאזיס סובלים גם מדלקת מפרקים פסוריאטית.

מאפיינים: כאבים ונפיחות במפרקים.

קשר לעור: לרוב, תסמיני העור מופיעים קודם, אך לעיתים נדירות דלקת המפרקים מתפתחת לפני הופעת התסמינים העוריים. בנוסף, חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, לרוב סובלים מבעיות חמורות בציפורניים.

גורמים גנטיים: כ- 40% מהסובלים מדלקת מפרקים פסוריאטית מדווחים על בני משפחה עם המחלה.

שיטות הטיפול בפסוריאזיס

פסוריאזיס ניתנת לטיפול במגוון שיטות, המותאמות לחומרת המחלה, צורתה, מחלות רקע, עלות הטיפול והתגובה לטיפולים קודמים. להלן פירוט הטיפולים השונים:

טיפול תכשירים מקומיים (משחות)

השימוש בתכשירים מקומיים מהווה חלק חשוב בטיפול בפסוריאזיס. יש להקפיד על שימוש מתמשך ומדויק בהתאם להנחיות הרופא המטפל, על מנת לשפר את מצב העור ולשמר את התוצאות לאורך זמן.

סוגי התכשירים המקומיים:

• תכשירים על בסיס זפת (כגון פיקס או Coal tar): יעילים במיוחד בשילוב עם פוטותרפיה (טיפול באור). השימוש בתכשיר זו מומלץ במצב שבו העור פחות מודלק, לעתים לאחר שימוש בתכשירים המכילים סטרואידים, על מנת למנוע גירוי עורי וגרד. מטרת התכשיר לדכא את התהליך הדלקתי בעור. המשחה שומנית ועלולה להכתים את הבגדים.
• נגזרות של ויטמין D:  מאיטות את קצב התחדשות תאי העור. קיימים כיום בשוק רק בשילוב עם סטרואידים מקומיים בצורת משחה, ג'ל או קצף. תופעות הלוואי הן מינימליות, כאשר תופעת הלוואי הנפוצה ביותר הינה גירוי של העור.
• מעכבי קלצינורין:  תכשירים המשפיעים על המערכת החיסונית. משחות אלו מתאימים במיוחד באזורים רגישים כמו פנים וקפלי העור.
• אנתרלין: טיפול וותיק לפסוריאזיס רובדי שנמצא בשימוש מאז המאה ה- 20. הטיפול עלול לגרום לכתמים חומים-אדומים על העור לתקופה ארוכה, וכמו כן להכתים את הבגדים. משום שאנתרלין עלול לגרום לגירוי עורי, נהוג למרוח אותו לזמן קצוב ולתחום את הרובד במשחה על מנת למנוע גירוי בעור הבריא.
• חומצה סליצילית: משמשת לקילוף הקשקשת. מקלה על חדירת קרינתUV  לחדור פנימה ומשפרת את יעילות הפוטותרפיה והתכשירים האחרים.
• תכשירים המכילים סטרואידים (קורטיקוסטרואידים): מדכאים את התהליך הדלקתי בעור. מומלץ להשתמש בכמות מועטה ובפיקוח רופא.

תופעות הלוואי של שימוש בתכשירים אלה הינן הידקקות של העור וסימני מתיחה (במיוחד כאשר הטיפול ניתן לתקופה ארוכה ובקפלי עור או באזור הפנים). בשל כך יש חשיבות לבצע את הטיפול בצורה מבוקרת ומדודה, תוך מעקב רופא עור. במידה ואתה סובל מתופעות הלוואי הללו, יש לדווח זאת לרופא המטפל.

פוטותרפיה (טיפול באור)

פוטותרפיה היא טיפול באמצעות קרניים אולטרה-סגולות (UV), המחקות את השפעת קרני השמש. שיטה זה מהווה תחליף לטיפול בקרני השמש בים המלח, היא מסייעת להפחית את התהליך הדלקתי בעור. הטיפול מתאים למבוגרים וילדים כאחד.

טיפול מסוג אור אולטרה-סגול "צר טווח", NB-UVB, הוא לרוב המומלץ ביותר, בשל בטיחותו ויעילותו הגבוהות.

מהי מטרת הטיפול באור?

המטרה המרכזית של הטיפול באור היא לשפר את מצב המחלה ולהשיג שליטה טובה יותר על התסמינים.

כיצד מתבצע הטיפול?

הטיפול מתבצע בעמידה, תוך חשיפה לאור שמופץ ממנורות דמויות פלורסנט. משך החשיפה לאור מתחיל בפרקי זמן קצרים (מספר שניות ומוארך בהדרגה במהלך הטיפולים (דקות ספורות).

• לפני הטיפול, ייתכן ותתבקשו להתרחץ על מנת להיכנס לטיפול עם עור נקי, ללא משחות. 
• יש להגן על העיניים באמצעות משקפיים ייעודיים שיינתנו למטופל. 
• יש להיכנס לחדר טיפול בלבושה תחתונה בלבד, על מנת להגן על איברי המין.

לסובלים מפסוריאזיס באזורים ממוקמים, כגון מעורבות הקרקפת או כפות הידיים והרגליים, ישנם מכשירים ייעודיים לטיפול באזורים אלה, וניתן להשתמש בהם באופן בלעדי או כתוספת לטיפול הכלל גופי.

כמה טיפולים יש לעבור?

כמות הטיפולים, תדירותם, עוצמתם וקצב העלייה בעוצמת הטיפול ייקבעו על ידי הרופא המטפל ובהתאם למטופל ולמצב העור. לעיתים יש צורך בטיפול אחזקתי, לרוב בתדירות נמוכה יותר מזו שנדרשת באשפוז על מנת להאריך את ההפוגה מהמחלה.

טיפול דרך הפה (פומי)

טיפול פומי הוא טיפול הניתן דרך הפה בדרך כלל בצורת כדורים או נוזלים.

תרופות אנטי דלקתיות פומיות: מיועדות לחולי פסוריאזיס בדרגה בינונית עד קשה. התרופות מווסתות את פעילות מערכת החיסון ובכך מאזנות את תסמיני המחלה.

טיפול ביולוגי

טיפול שניתן בזריקה תת עורית או עירוי תוך וורידי. ניתן לפסוריאזיס בדרגת חומרה בינונית-קשה. טיפולים אלה מכוונים באופן סלקטיבי למסלולים הדלקתיים הפעילים במחלה, ועל כן מאפשרים יעילות ובטיחות גבוהות יותר מהטיפולים הפומיים, שהם פחות סלקטיביים. הטיפולים נמצאים בסל הבריאות בישראל ומיועדים למטופלים שלא הגיבו לטיפולים קודמים, כגון טיפול בפוטותרפיה ובתרופה פומית.

הנחיות לטיפול בבית

יש להקפיד למלא אחר ההנחיות שניתנו לך במכתב השחרור ובעל פה. הנחיות אלו עשויות לכלול המשך טיפול בפוטותרפיה, במשחות ובתרופות, כמו כן יש להישאר במעקב רופא עור.  

שמירה על לחות העור

• תחליבים: שימש בתחליבים ושמירה על לחות ורכות העור מסייעים להקטין את תחושת הגרד והרגישות. לעיתים מומלץ למרוח קרמי לחות ללא מרשם כגון וזלין (ג'ל פטרוליום) או קרמים בעלי מרקם סמיך; יש למרוח אותם מיד לאחר הרחצה.

הקפדה על אורח חיים בריא

• גמילה מעישון: עישון מגביר את הסיכון לפתח פסוריאזיס באנשים בריאים, ומחמיר את מצב הפסוריאזיס במטופלים. כמו כן, עישון רב מאט את קצב ההחלמה ומוריד את יעילותם של טיפולים מסוימים. קיימות כיום קבוצות גמילה מעישון דרך קופות החולים, וכן דרך גורמים פרטיים.  קיים מוקד לאומי לגמילה לעישון מטעם משרד הבריאות בטלפון 6800*.
• הפחתת צריכת אלכוהול: מומלץ לצמצם את צריכת האלכוהול. יש להימנע מצריכת אלכוהול במהלך טיפול פומי.
• איזון משקל: עודף משקל מעלה את הסיכון לפתח פסוריאזיס, ומחמיר מצב קיים של המחלה. מומלץ לפנות לדיאטנית מוסמכת מטעם קופת החולים כדי לבנות תפריט מאוזן ולרכוש כלים לפיתוח אורח חיים בריא. מומלץ לשלב פעילות גופנית סדירה ככל הניתן.
• ניהול מתח נפשי: מתח יכול להיגרם ממצבים שליליים (אובדן, פיטורין) אך גם ממצבים משמחים (שמחה משפחתית, מעבר דירה), דבר העלול להחמיר את מצב המחלה. מטופלי פסוריאזיס עלולים לחוות מצבים רגשיים כמו דימוי עצמי נמוך או חוסר ביטחון. ניתן להיעזר בטיפולים רגשיים מטעם קופת החולים, כגון טיפול פסיכולוגי או סיוע מעובד סוציאלי על מנת להקל על ההתמודדות הרגשית עם המצב.
• מחלות נלוות: פסוריאזיס בדרגת חומרה בינונית עד קשה עלולה להגביר את הסיכון לחלות במחלות לב או בשבץ מוחי. על כן יש להקפיד הקפדה יתרה על אורח חיים בריא, להיות במעקב מסודר של רופא המשפחה, וליטול תרופות המפחיתות את גורמי הסיכון למחלות לב בהתאם להמלצות הרופא המטפל.

אגודת הפסוריאזיס הישראלית

אגודת הפסוריאזיס הישראלית פועלת למען חולי פסוריאזיס בישראל. היא מספקת מספר פעילויות טיפוליות למען החולים, ומעדכנת אותם במידע עדכני על פסוריאזיס והטיפולים למחלה.

פרטי התקשרות:

• כתובת: דרך השלום 22 תל אביב
• טלפון: 03-6247611
• מייל: [email protected]
• אתר: www.psoriasis.org.il

אנו עומדים לשירותכם בכל פניה ושאלה

בברכה

צוות אשפוז יום עור

נכתב על ידי: טליה שמואלי - סגנית אחות ראשית, מרפאה ואשפוז יום עור, דליה ברודר - אחות מרפאה ואשפוז יום עור.

סייעו בכתיבת החוברת: רותם טמיר- בת שירות במחלקת עור, פרופ' ורד מולכו- מנהלת מחלקת עור ומין, עין כרם, ופרופ' יובל רמות- מנהל שרות למחלות עור דלקתיות, הדסה עין כרם.

אושר על ידי: פרופ'  ורד מולכו פסח- מנהלת מחלקת עור, עדי לביא- אחות ראשית מרפאת עור ואשפוז יום עור.

עריכת תוכן: מרווה פרהוד, מרכזת נושא הדרכה מטופלים, המערך לאיכות ובטיחות.

המידע המופיע בפרסום זה נועד להשכלה בלבד, ואינו מהווה חוות דעת רפואית ובכל מקרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי רפואי. כל הזכויות שמורות להדסה © אין לצלם, להעתיק ולעשות כל שימוש מסחרי מבלי לקבל אישור בכתב מאת הדסה. החוברת מנוסחת בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד אך היא מיועדת לנשים וגברים כאחד.2025 .ניתן לעיין בדפי מידע נוספים של "הדסה" באינטרנט: www.hadassah.org.il באתר: "דפי מידע למטופל/ת".