נגישות

כאשר נעשתה אבחנה שאכן מדובר בגלאוקומה, ישנו צורך חיוני לאזן את הלחץ התוך-עיני עד כמה שניתן. המונח "לאזן" מתייחס להורדת הלחץ לערכים שבהם צפוי כי המחלה לא תמשיך להתקדם, או שלפחות תואט באופן משמעותי. באופן כללי ישנן שלוש אפשרויות טיפול: טיפול תרופתי הניתן כטיפות עיניים, טיפול לייזר וטיפול ניתוחי. ברוב המקרים ננסה תחילה את הטיפול התרופתי, ובהמשך יתווסף אליו, באותם מקרים המתאימים לכך, גם טיפול לייזר.

חולים שלא מתאפשר לאזן את מחלתם בעזרת תרופות (ובמקרים מתאימים גם בעזרת טיפול לייזר), יופנו לטיפול ניתוחי. ההחלטה כיצד לטפל בחולי גלאוקומה נשענת מצד אחד על הידע הרב שהצטבר ממחקרים רבים ומצד שני על ההבנה שיש צורך להתאים את הטיפול לכל חולה באופן אישי. פרוש הדבר הוא שאף כי משותף לכלל החולים הצורך להביא לירידה בלחץ התוך-עיני, ההחלטה באילו תרופות להשתמש והאם להתקדם לטיפול לייזר או לטיפול ניתוחי הינה אינדיבידואלית ומותאמת למצב של כל עין ועין. החלטות אלו לוקחות בחשבון את חומרת המחלה, הנזק שאירע לעצב-הראייה ולשדה-הראיה עד לאבחנתה, גיל החולה, עיסוקו, מצב העין השנייה, ואינפורמציה נוספת המתקבלת מבדיקת העיניים כגון סוג הגלאוקומה ומאפיינים נוספים של העין.

שכיח למדי מצב שבו שתי העיניים של אותו החולה יטופלו באופן שונה. למשל, יתכן שבעקבות נזק מתקדם ולחץ תוך-עיני גבוה יוחלט לנתח את עין ימין, בעוד שבזכות עצב-ראיה כמעט תקין ולחץ תוך-עיני גבוה אך במעט ניתן יהיה לטפל בעין שמאל בהצלחה בשילוב של 2 תרופות בלבד, ללא צורך בטיפול ניתוחי או בלייזר.

גלאוקומה הינה מחלה כרונית הדורשת טיפול ומעקב במשך כל החיים. הטיפול בגלאוקומה דורש עבודת צוות ושיתוף-פעולה צמוד של הרופא והחולה. רופא העיניים יכול להמליץ על הטיפול התרופתי, אך רק החולה יכול לדאוג ולוודא שהתרופות אכן תילקחנה כנדרש. חולה המזניח את הטיפול במחלתו עלול לאבד סיבי עצב נוספים ובעתיד אף את ראייתו. חולה המטפל במחלתו כנדרש, מבין את מצבו ומודע לחשיבות הטיפול יוכל, לרוב, להמשיך ולחיות ללא פגיעה משמעותית בראייתו או באיכות חייו.

הטיפול בגלאוקומה משנית: במידה והדבר מתאפשר, שואפים תחילה להתמודד עם הבעיה היסודית, אם על ידי תרופות או על ידי ניתוח, ובנוסף, להוריד, עד כמה שניתן, את הלחץ התוך עיני כפי שנעשה בגלאוקומה ראשונית. ככלל ניתן לומר כי הטפול בגלאוקומה משנית קשה יותר, שכן פוטנציאל הראיה של העין נמוך יותר הן בגלל הבעיה הראשונית והן בגלל התפתחות הגלאוקומה המשנית. מאידך, האספקט האופטימי של הגלאוקומה המשנית הוא שברוב הגדול של המקרים מעורבת בהן רק עין אחת, בניגוד לגלאוקומה ראשונית הפוגעת לרוב בשתי העיניים (אם כי לעיתים קרובות באופן לא סימטרי).

על אילו סוגי טיפול עשוי הרופא להמליץ?

אין כיום טיפול המאפשר תיקון של אותם סיבי עצב שנפגעו כתוצאה מגלאוקומה. במידה והרופא קבע שאתה סובל מגלאוקומה הוא ימליץ על סוגי טיפול שימנעו התדרדרות נוספת של המצב. האפשרויות לטיפול כוללות:

טיפול תרופתי - טיפות עיניים (או כדורים) שיקטינו את הלחץ התוך-עיני ואת הסיכון לפגיעה נוספת בעצב. ישנם סוגי תרופות שונים ורק רופא-עיניים יכול לקבוע את השילוב המתאים ביותר ואת המינון המתאים עבורך.

טיפול בלייזר- מקטין את הלחץ התוך-עיני על ידי שיפור הניקוז של נוזלי העין.

ניתוח פילטרציה (trabeculectomy). מטרת ניתוח זה היא ליצור פתח ניקוז חדש כדי לנקז את הנוזלים העודפים מהעין ולהקטין בדרך זאת את הלחץ התוך-עיני.

תרופות

חולי גלאוקומה מטופלים לרוב בטיפות עיניים הנלקחות מספר פעמים ביום. טיפות אלו מורידות את הלחץ התוך-עיני על ידי הפחתת קצב ייצור נוזל העין או על ידי שיפור (הגברת) ניקוז הנוזל. ישנם סוגים רבים של טיפות עיניים המיועדות לטיפול בגלאוקומה, ומכיוון שכל מטופל הינו שונה יתכן ותרופה המתאימה לחולה אחד תתאים פחות לחולה אחר. כל אחת מטיפות העיניים המשמשות לטיפול בגלאוקומה שייכת לקבוצה מסוימת, כאשר טיפות עיניים מאותה הקבוצה דומות בהרכבן הכימי ובאופן פעולתן. ניתן להשתמש בטיפות עיניים השייכות לקבוצות שונות, במשולב על מנת להוריד את הלחץ התוך-עיני במידה רבה ויעילה יותר. אולם בשל הדמיון בין סוגי טיפות השייכים לאותה הקבוצה אין לרוב הגיון ליטול יותר מסוג תרופה אחת מאותה הקבוצה. קבוצת תרופות נקראת גם משפחת תרופות. קיימות כיום בגלאוקומה 5 משפחות של טיפות עיניים.

לכל תרופה שהיא ישנן תופעות לוואי, וטיפות עיניים לטיפול בגלאוקומה אינן שונות, מבחינה זו, משאר התרופות. תופעות לוואי של טיפות העיניים אינן לרוב משמעותיות או מזיקות לעין, אבל לעיתים רחוקות עלולות טיפות מסויימות לגרום לבעיות כגון גירוי מקומי של העין או אלרגיה. למרות שבעיות אלו לרוב אינן מסכנות את העין, חשוב לידע את רופא העיניים לגביהן, שכן ייתכן וקיימות טיפות אחרות בעלות השפעה דומה על הורדת הלחץ התוך-עיני, שלא תגרומנה לאי-נוחות או תופעות לוואי אחרות.

חלק מתופעות הלוואי שעלולות להופיע הן:

תחושת צריבה בעין.

אודם בעין או מסביב לה.

שינוי בדופק (האטת קצב הלב).

שינוי בכוח (יכולת לעשות פעילות)

שינוי בנשימה (במיוחד אצל חולי אסטמה או בצקת-ראות)

יובש בפה.

שינוי בחוש הטעם.

כאבי-ראש.

טשטוש בראיה.

לכל תרופה תופעות הלוואי האופייניות לה. חשוב להחזיק רשימה שבה מפורטות כל התרופות בהן אתה מטופל וליידע את הרופאים השונים המטפלים בך לגבי תרופות אלו.

אסור בהחלט למטופל לשנות את סוג או מינון התרופות שהוא נוטל ללא התייעצות עם רופא העיניים, או להפסיק את הטיפול התרופתי, אפילו ליום אחד. מומלץ להחזיק תמיד בבית לפחות בקבוק אחד נוסף מכל סוג כדי שטיפות העיניים לא יגמרו לכם בהפתעה.

טיפול לייזר בגלאוקומה

ניתוחי לייזר שונים קיימים לטיפול בסוגים שונים של גלאוקומה. בגלאוקומה של זווית פתוחה טיפול הלייזר הנקרא טרבקולופלסטי (trabeculoplasty) מיועד להגביר את ניקוז הנוזל מהעין על ידי שיפור תפקוד פתחי הניקוז. הטיפול מבוצע במרפאת העיניים ונמשך כ- 15-20 דקות. כשעה לאחר הטיפול ניתן, לרוב, לחזור הביתה (אין צורך באשפוז או שהייה ממושכת במרפאה). לאחר טיפול הלייזר יש צורך בהמשך הטיפול התרופתי. ניתוח לייזר עשוי להוריד את הלחץ התוך-עיני ב- 3 מתוך 4 מקרים, אך במקרים רבים זהו אינו פתרון מושלם והלחץ עולה חזרה אצל כמחצית מהמטופלים תוך כ- 5 שנים. במקרים בהם הטיפול בלייזר הצליח להוריד את הלחץ ניתן לחזור על הטיפול פעם שנייה, לעיתים קרובות עם תוצאות דומות.

טיפול ניתוחי בגלאוקומה

ניתוח נחוץ במקרים בהם תרופות ו/או ניתוח לייזר אינם מספיקים כדי לשלוט מספיק על הלחץ התוך- עיני. כאשר רופא העיניים מחליט כי קיימת סכנה להמשך התקדמות המחלה למרות הטיפול הנוכחי, הוא עשוי להמליץ על הצורך לעבור ניתוח. מכל סוגי הניתוחים הקיימים, הניתוח הנפוץ ביותר נקרא טרבקולקטומי (trabeculectomy).

כיצד מתבצע הניתוח?

במהלך הניתוח יוצר רופא העיניים חריץ (פתח) קטן בלובן העין ומאפשר היווצרות של בועת ניקוז מתחת ללחמית (הקרום המצפה את לובן העין). תפקיד הבועה להכיל את הנוזל המנוקז מתוך העין ולהעבירו לכלי-הדם שמקיפים את העין. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית המונעת אי-נוחות. בדומה לניתוח קטרקט, גם בניתוח זה המנותח ער ומרגיש כי הניתוח מבוצע, אולם אינו חש בכאב או אי-נוחות משמעותית. ניתוח זה אורך, לרוב, פחות משעה.

הטיפול לאחר הניתוח חשוב מאוד להצלחתו. בבדיקות חוזרות לאחר הניתוח בודק הרופא את אזור הניקוז, את המראה החיצוני של העין ואת הלחץ התוך-עיני. אחרי הניתוח עשוי הרופא לבצע פעולות שונות שיגדילו את סיכויי ההצלחה של הניתוח, כגון הרפיית חלק מהתפרים באמצעות לייזר. בשבועות הראשונים לאחר הניתוח יש להימנע מהרמה של משאות כבדים, התכופפות ופעילות מאומצת, עד להתייצבות הלחץ התוך-עיני והחלמה של העין.

לרוב אין כאבים משמעותיים לאחר הניתוח, אך ייתכן והעין תהיה רגישה יותר בתקופה הראשונה לאחר הניתוח. כדור נגד כאבים (למשל אקמול או אופטלגין) יכול להועיל במקרים אלו. מומלץ להרכיב משקפי-שמש נגד תחושת אי-נוחות מאור. לאחר הניתוח חשוב לדווח לרופא העיניים מייד במידה ויופיעו כאבים חריפים, ובפרט כאב המלווה בירידה בראיה, אודם מתגבר או הפרשות (לבנות או צהובות) מהעין.

ניתוח הגלאוקומה יעיל בהורדת הלחץ התוך עיני בערך ב- 4 מתוך 5 מקרים. במקרים בהם פתח הניתוחי נסגר עם הזמן, דבר העשוי להתרחש אחרי ניתוחי גלאוקומה, ייתכן ויידרש ניתוח נוסף.

ניתוח השתלת צינור מנקז

ניתוח זה מבוצע במקרים בהם ישנו סיכוי גבוה שניתוח גלאוקומה רגיל לא יצליח, כגון בעין שנותחה כבר מספר רב של פעמים בעבר או בגלאוקומה קשה במיוחד לטיפול. בניתוח זה מוחדר צינור דק לעין דרך חתך מזערי. צינורית זאת מנקזת את הנוזל העודף למאגר המושתל מתחת לפני העין. הסיכונים וההחלמה לאחר ניתוח זה דומים לאלו של ניתוח טרבקולקטומי.

מהו חלקך בטיפול?

טיפול בגלאוקומה דורש עבודת צוות ושיתוף-פעולה צמוד של החולה והרופא. רופא העיניים יכול להמליץ על הטיפול התרופתי, אך רק החולה יכול לוודא שהתרופות אכן נלקחות כנדרש. במידה וקיבלת תרופות לטיפול בגלאוקומה רופא העיניים ירצה לראות אותך מידי פעם בהתאם למצב. חולה שיזניח את מחלתו עלול לאבד סיבי עצב נוספים ובעתיד אף את ראייתו. חולה המטפל במחלתו בנדרש, מבין את מצבו ומודע לחשיבות הטיפול, יוכל, לרוב, לחיות ללא פגיעה משמעותית בראייתו ובאיכות חייו.