תאים תקינים בשחלה/חצוצרה עוברים שינוי לאחריו הם מתחילים להתרבות באופן בלתי מבוקר או נשלט. הגיל הנפוץ הוא 55-65, אך קיימים מקרים בנשים צעירות או מבוגרות יותר. סרטן שחלה/חצוצרה יכול ב 30% מהמקרים להופיע על רקע תורשתי (נשאות למוטציה בגן BRCA).
למרבה הצער התסמינים בסרטן שחלה אינם ספציפיים. מצבים רבים יכולים לגרום לתסמינים דומים. בנוסף, לעיתים לא קיימים תסמינים כלל. התוצאה היא אבחנה בשלב מתקדם יחסית.
הדמייה של חלל הבטן והאגן (אולטרהסאונד, סריקת CT וכד) יכולים לזהות מסה שחלתית לא תקינה או פיזור גרורתי בחלל הבטן.
למרות שלא קיימת בדיקת דם שיכולה לומר בוודאות ״סרטן שחלה״, הבדיקה הנפוצה שמכוונת לכך היא בדיקת דם לערך 125CA. הבדיקה מבוצעת בנוכחות מסה שחלתית חשודה. היא לא ספציפית, ואינה יכולה להעיד בוודאות על הימצאות סרטן שחלה.
במקרים בהם ההדמייה מצביעה על מחלה מפושטת, דגימה של רקמה חשודה כגידולית (ביופסיה) בהרדמה מקומית יכולה לאמת את החשד.
במקרים, בהם ההדמייה מצביעה על ממצא סביב השחלה/חצוצרה בלבד, לעיתים ניתוח הוא הדרך היחידה לדעת בוודאות האם מדובר בממצא ממאיר.
הטיפול בסרטן שחלות יכלול ניתוח וכימותרפיה.
סדר הפעולות על פי שיקולים רפואיים שיוסברו לך במרפאה.
המטרה בניתוח בהתוויה של סרטן שחלה היא לכרות כל רקמה גידולית נראית לעין, תוך כדי גרימת מינימום נזק כתוצאה מהניתוח עצמו, בכדי לאפשר החלמה מהירה וטיפול כימותרפי מוקדם כל האפשר, באם נדרש בהמשך. הניתוח כולל דגימת נוזל מחלל הבטן, כריתה של הרחם בשלמותו יחד עם החצוצרות והשחלות, כריתה של מעטפת השומן מעל האיברים השונים (אומנטום) שבמקרים רבים מעורבת במחלה וכריתה של כל נגע חשוד כגידולי, כולל נגעים על פני איברי הבטן השונים - מעי, כבד, טחול, סרעפת. (Total hysterectomy, bilateral salpingo-oophorectomy, omentectomy, complete debulking ). לעיתים יש צורך בהוצאת חלק מבלוטות הלימפה.
oבשלבים מתקדם, כאשר איברים רבים מעורבים בחלקם הפנימי ולא רק על פני השטח, כולל כלי דם גדולים, וחלק ניכר מהמעי, כך שכריתת מעי נרחבת תהווה פגיעה משמעותית באיכות החיים לאחר הניתוח, הטיפול המומלץ יהיה נאואדג׳ובנטי. פירושו, מתן כימותרפיה לפני הניתוח. מתן כימותרפיה לפני הניתוח מאפשרת הקטנת והעלמות חלק ניכר מהמחלה לפני הניתוח והקטנת הניתוח הנדרש תוך צמצום פגיעה באיברים.
oמתן כימותרפיה לפני הניתוח מאפשר לנו להבין האם מדובר בגידול המגיב לטיפול המקובל. (80% מהנשים מגיבות היטב). במחלה שאיננה מגיבה לטיפול המקובל, יש לשקול היטב האם ניתוח יסייע או שרק יגרום לתחלואה נוספת.
מתן כימותרפיה לפני הניתוח ואחריו הושוותה למתן כימותרפיה לאחר הניתוח בלבד בכמה עבודות גדולות. לא נמצאו הבדלים מבחינת הישרדות החולות בטווח הארוך.
שלב המחלה נקבע בניתוח בהתאם לדרגת מפושטות הגידול.
באופן כללי: בשלב 1 המחלה מוגבלת לשחלות/חצוצרות, בשלב 2 המחלה נמצאת באגן בלבד, בשלב 3 המחלה כבר נמצאת על פני איברי הבטן השונים ובשלב 4 היא חודרת לתוך איברים סמוכים או רחוקים. למרבה הצער, מרבית המקרים מאובחנים בשלב 3-4.
באם המחלה חוזרת הטיפול יהיה לרוב כימותרפיה. במקרים מסויימים ניתן לשקול טיפול ניתוחי.