פגישת מחזור בתא הלחץ בהדסה

אברהם פונה מביתו בקרית שמונה לירושלים וזכה לפגוש את חברו עמרם לאחר 40 שנה בתא הלחץ בהדסה!

אברהם ועמרם חלקו את ספסל הלימודים בפנימיה של חוות הנוער הציוני כשעלו לארץ ממרוקו בגיל 11 והפכו לחברים טובים שלא נפרדו זה מזה.

״ההורים שלו היו כמו ההורים שלי״, מספר אברהם, ״וגם הוא ממש היה בן בית אצלי. הכל התנהל באווירה משפחתית והיינו בלתי נפרדים. היינו רחוקים מהבית והיה לנו פשוט זה את זה. דאגנו אחד לשני כמו שני אחים״.

דווקא הטיפול הרפואי המסור שהם מקבלים בהדסה הוא שהפגיש בין השניים:

במהלך השנים, הם מספרים כי ליוו אחד את השני בתיכון, בשירות הצבאי ואפילו בחתונות ועם הזמן, כשהקימו משפחות, החיים עשו את שלהם, עמרם מלכה קבע את מושבו בירושלים ואברהם פינטו גר בקרית שמונה ולאט לאט התנתק הקשר באופן טבעי.

השבוע, כשאברהם המאושפז בהדסה עין כרם הגיע לטיפול בתא הלחץ שבבית החולים, בעודו ממתין לתורו צדו עיניו פנים מוכרות והלב שלו דפק בחוזקה.

״תגיד, אתה עמרם״? הוא שאל בהיסוס את המטופל שהמתין אף הוא לטיפול.

״אני לא מאמין, זה אתה, אברהם״? ענה השני בתדהמה.

בני ה-83 נפלו אחד על כתפו של השני בהתרגשות ומאז הם לא נפרדים.

״מה הסיכוי שאני מפונה מקרית שמונה לירושלים ומטופל בהדסה, ופתאום אפגוש את ה-״אח״ שלי מהפנימיה״? שואל בדמעות אברהם וזוכה לארוחה חמה שהביא עמרם אל תא הלחץ מביתו שבירושלים, במיוחד בשביל החבר שמצא מחדש אחרי 40 שנה. ״עכשיו כשמצאנו אחד את השני לא ניתן לשום דבר להפריד ביננו״.

הם מספרים על טיפול מסור של הצוות במחלקות ובתא הלחץ, אברהם מגיע ראשון לתא הלחץ ושומר לחבר ילדותו את המקום שלידו. ״כאן עמרם תכף ישב״, הוא אומר לבתו, ״תשמרי לו את הכיסא כמו ששמרתי לו את הספסל בבית הספר, קרוב אליי״.