בזכות טיפול ראשון מסוגו בישראל שבוצע בהדסה - יעל חובקת בת בריאה
אחרי שנים ארוכות של כאב ואכזבות מהפלות חוזרות, יעל ילדה בת בריאה בהדסה, בעקבות טיפול יוצא דופן שהותאם למחלתה הנדירה שפגעה שוב ושוב בשליה. פרופ' שמחה יגל, מומחה בגניקולוגיה ומיילדות בהדסה הר הצופים: "האמנו מאוד בטיפול. ליווינו את יעל ואת בעלה צעד צעד. בכל יום שעבר וכל חודש שציינו - נשמנו לרווחה יחד איתם״.
לאחר מסע ארוך ומטלטל שכלל הפלות חוזרות ונשנות בשל מחלה נדירה הפוגעת בשליה, הצליחה יעל להגשים את חלומה בזכות טיפול שניתן לה על ידי מומחה מהדסה ולהביא לעולם תינוקת בריאה. זהו המקרה והראשון בארץ של לידה מוצלחת למצב זה של פגיעה חוזרת בשליה.
דרך סיפור של טיפול רפואי מתקדם, נחישות ואמונה בלתי מתפשרת, יעל חובקת היום את בתה שנולדה לאחר מאמצים גדולים שנמשכו לאורך שנים, ומספרת כיצד לא איבדה תקווה גם ברגעים הקשים ביותר. עבור יעל, הזמן הממושך של טיפול מסור בבתה הטרייה, בפגייה בהדסה הר הצופים, היה חוויה כמעט בלתי מושגת – מעין נס שהגיע לאחר מסע מתיש של השגת הריונות ובצידם – מפח נפש מטלטל של הפלות חוזרות. בזכות טיפול מתקדם ופורץ דרך שבוצע לראשונה בישראל – בהדסה, היא זכתה להביא לעולם תינוקת בריאה. לאחר שלושה שבועות של טיפול בפגייה בבית החולים הדסה הר הצופים, התינוקת רוני שוחררה לביתה, והמשפחה המאושרת יכולה סוף סוף לנשום לרווחה.
יעל ובעלה הצליחו להביא לעולם שני ילדים אך כשבחרה להיכנס להריון כדי לצרף למשפחה ילד שלישי, הכל התחיל להסתבך. בכל פעם לאחר שנכנסה להיריון, סבלה מהפלה או נאלצה להפסיק את ההיריון, כי התינוק הפסיק להתפתח ולגדול. התהליך היה קשה ומאכזב שוב ושוב כאשר בכל הריון, הבעיה התרחשה בשבוע מוקדם יותר ובאופן חריף יותר, כששוב הסתמן עיכוב גדילה ברחם. ההפלה התרחשה מוקדם יותר ויותר, והעובר נעשה קטן יותר.
בבדיקות שבוצעו בבית חולים במרכז הארץ בו טופלה, הבחינו שיש בכל פעם עיכוב התפתחותי של העוברים אך לא הובן למה. בהיריון הראשון היה עיכוב התפתחותי בשבוע 22, ובמעקב התברר שהעובר הפסיק להתפתח ולכן נאלצה לבצע הפסקת היריון בשבוע 27. השלייה נשלחה לבדיקה פתולוגית שפוענחה, באופן שגוי, כתקינה. תרחיש זה חזר על עצמו ב-2 הריונות נוספים. במהלך השנים הללו נעשו בדיקות גנטיות רבות ורחבות שיצאו תקינות ולמרות שלא התאים לתמונה הקלינית, הרופאים במרכז הרפואי במרכז הארץ התעקשו כי הגורם הוא גנטי.
"אם זה היה גנטי, זה היה קורה כל פעם אותו הדבר, באותו השבוע של ההריון. אבל כאן זה היה נראה כאילו זה הולך ומחמיר, מתרחש בכל פעם בשבוע מוקדם יותר בהיריון. הגוף שלי לא מחזיק את ההריון, ומשהו לא תקין קורה", יעל מספרת. "אמרתי לרופאים: בהפסקת היריון הראשונה, המיילדת אמרה לי שהיא בחיים לא ראתה שלייה כזו בעייתית. זה לא גנטי, זה משהו בגוף שלי. זה היה אמור להדליק איזה נורה אדומה אבל הרופאים המשיכו להתעקש שזה גנטי, שיש כל מיני תסמונות שהעובר משפיע על השלייה. הם עשו הכל בשביל להוכיח שזה גנטי, למרות שכל הבדיקות הגנטיות תקינות."
רק לאחר חמש שנים - חמש שנים של טלטלה רגשית ופיזית ואכזבות מרות ופנייה אישית למנהל בית החולים, השליות נשלחו לפתולוגיה חוזרת, ולבסוף אובחנה המחלה.
בבדיקה פתולוגית על ידי מומחית בתחום, זוהתה מחלת CHI (Chronic histiocytic intervillositis) – מחלה נדירה הפוגעת בשליה במהלך ההיריון. הגורמים למחלה אינם ידועים, אך נראה שהמערכת החיסונית של האם מגיבה באופן לא תקין להיריון, מה שגורם לנזק לשליה. השליה היא איבר המחובר לדופן הרחם בזמן ההיריון ומשמשת כגשר בין האם לעובר. היא מספקת לעובר חמצן וחומרי מזון דרך דם האם, ומסלקת פסולת. נוסף לכך, השליה מייצרת הורמונים חיוניים להתפתחות העובר. מבחינה גנטית, השליה מכילה חצי מהחומר התורשתי של האם וחצי של האב. במחלת CHI, המערכת החיסונית של האם מזהה את השליה כגוף זר ותוקפת אותה, מה שעלול לפגוע בתפקודה וביכולת לתמוך בהיריון.
בקבוצות פייסבוק מחו"ל שעסקות ב- CHI ומאישה נוספת שהתמודדה עם אותו מצב נדיר בישראל, היא למדה והבינה יותר על המחלה ועל הטיפולים הניסיוניים הקיימים. אחד הדברים שהציעו בקבוצה היה ליצור קשר עם רופא מומחה בלונדון, העורך מחקר על המחלה. במרכז הרפואי במרכז הארץ בו טופלה - סירבו לבקשתה ליצירת קשר עם המומחה וטענו שזה לא מקובל אצלם. הם התעקשו שתקבל טיפול אחר, למרות שמבחינתה ידעה שזה יוביל להפלה נוספת, ורק אם הוא לא יצליח הם יתחילו לפעול לקבלת התרופה הרלוונטית מהמומחה מלונדון. ואכן כך קרה - לאחר שנכנסה שוב להיריון, התחילה לקבל את התרופה שהציע המרכז הרפואי. "כמובן שכמו שידעתי מראש זה לא עבד ושוב חוויתי הפלה מאותה סיבה, בשבוע מוקדם", היא אומרת.
בהבנה שזהו זה ואין סיכוי לשמור על הריון מתחילתו ועד סופו, יעל ובעלה החליטו לפנות להליך פונדקאות. תוך כדי ההתארגנות לפונדקאות, יעל יצרה קשר עם פרופסור שמחה יגל, מומחה במיילדות וגניקולוגיה במרכז הרפואי הדסה ובעקבות אותה אישה ישראלית שהגיעה אליו עם בשורת הטיפול. פרופ' יגל הבין את המקרה הרפואי הנדיר ומיד הרים את הכפפה בשיתוף פעולה עם המומחה בלונדון.
״הכרתי את פרופ׳ יגל ואת שמו ומומחיותו גם בתחום חקר השליה״, מספרת יעל. ״עם ניסיון של מעל ל-30 שנה בתחום והעיסוק שלו בדיוק בהריונות מורכבים, וגם ניסיון של אישה ישראלית שכבר פנתה אליו בסיפור דומה, ידעתי שהוא יכול להיות מי שימצא את הטיפול המתאים עבורי וצדקתי. העברתי לו את המסמכים הרפואיים והוא כמומחה בתחומו מייד התעניין ובחן לעומק את המקרה שלי, הקשיב לכל מה שתיארתי ויצר קשר עם המומחה בלונדון. הוא הגדיל לעשות, פרופ' יגל המלאך שלנו וגם נפגש עם המומחה בלונדון. היה ברור שהוא כל כולו נכנס לתוך הסיפור ולומד אותו כדי להצליח ולעזור לנו״.
במקביל לשיתוף הפעולה בו החל, פרופ׳ יגל אמר ליעל בכנות שאם היא רוצה להיות בטוחה שיהיה לה ילד, מאחר ולפניה תהליך רפואי לא פשוט - כדאי להמשיך במקביל בהליך הפונדקאות בו החלו בני הזוג. הם נשמעו לעצתו ואכן המשיכו בסידורים והכנות. בני הזוג כבר היו בתהליך ארגון טיסה לאוקראינה, לפתוח במסע הפונדקאות שם, כשיעל גילתה שהיא בהיריון ספונטני לחלוטין והם חזרו לפרופ׳ יגל. מכאן הדרך כבר הייתה שונה ובטוחה יותר מזו שיעל הכירה מההריונות הקודמים שלא צלחו.
הם קיבלו אישור לתרופה ויעל החלה לקחת אותה. ״מדובר בטיפול שנותנים למטופלים לאחר שעברו השתלת איברים״, מספר פרופ׳ יגל.
״מטופלים שהושתל בהם איבר כמו כבד או כליה, מקבלים טיפול תרופתי שנועד למנוע מהגוף לדחות את האיבר המושתל וכך התייחסנו גם במקרה הזה, בו באופן כל כך נדיר הגוף דוחה את השליה המתפתחת כאילו שהייתה איבר זר מושתל. יעל הייתה זהירה בהתלהבות מההיריון באופן מובן, אבל אנחנו האמנו בטיפול וליווינו אותה ואת בעלה צעד צעד. בכל יום שעבר וכל חודש שציינו - נשמנו לרווחה יחד איתם. לתרופה שקיבלה קוראים פרגורף, והיא לקחה אותה בוקר וערב, בפיקוח של בדיקות דם על מנת לוודא שהתרופה במינון הנכון. המינון השתנה ככל שהתקדם ההיריון. היה מעקב לפחות פעם בשבוע בתחילת ההיריון ולאחר מכן בין פעם לשבועיים או שבוע, בהתאם לצורך."
בנוסף יעל קיבלה תרופות נוספות לתמיכה בהיריון כמו סטרואידים ונוגדי קרישה.
יעל מתארת את ההיריון כחוויה מלווה בחששות מתמשכים: "כל מעקב היה חשש, שאולי שוב לא נראה דופק. בכל ביקור, קודם כל בדקו את הדופק של העובר כדי לראות מה קורה".
למרות הפחדים, שבוע אחר שבוע ההיריון התקדם, והעובר התפתח. כשהבלתי יאמן קרה, יעל עדיין התקשתה להאמין: "לא באמת האמנו שזה יקרה. מרוב חשש, אפילו לא סיפרתי לחברות. היו כאלו שלא ידעו בכלל. רק אנשים מהסביבה הקרובה, שראו אותי כל יום, ידעו״.
הטיפול החדשני פעל בהצלחה והצוות בהדסה עקב אחר ההריון המתקדם, התהליך עבר בשלום, ויעל הגיעה להדסה, שוב אל ידיו של פרופ׳ יגל - הפעם כדי ללדת תינוקת בריאה!
לאחר הלידה, התינוקת הועברה לפגייה, וכעת, כשהיא בבית, יעל יכולה להתבונן אחורה על המסע שעברה. "אני בטוחה שיש היום עוד עשרות נשים ואפילו יותר, שצריכות לעבור אבחון נכון, ואז לקבל את הטיפול המתאים שמציל את ההריון" היא אומרת.
פרופ׳ שמחה יגל מדגיש שלא כל אישה שעוברת הפלות מרובות סובלת ממחלת ה-CHI, ישנם גם גורמים אחרים שעלולים לגרום לכך כמובן, אך אם יש הריונות בהם ישנם עיכוב התפתחותי עוברי שבכל הריון מתרחש בשבוע מוקדם יותר ויותר, יש צורך לחשוד במחלה זו ולבצע פתולוגיה לשליה על מנת לקבל אישור ודאי. ״המקרה יוצא הדופן של יעל הסתיים בשמחה גדולה ובתינוקת בריאה בידי הוריה ואני גאה שכאן בהדסה ניתן הטיפול ששינה את חייה וחיי המשפחה כולה״.