שאלנו את פרופ' תניר אלוייס, מנהלת מערך השד והמחלקה לכירורגית שד בהדסה במה נהוג לטעות כשמדברים על המחלה.
רוב המקרים באים על רקע משפחתי?
חשוב להדגיש כי גם מי שאין במשפחתה כל רקע של סרטן שד לא צריכה להיום שאננה. רק מיעוט מהמקרים הם על רקע משפחתי, ועוד פחות מכך על רקע נטייה גנטית לחלות בסרטן השד, הרוב הגדול של מקרי סרטן השד, יותר מ-80 אחוזים, מאובחנים בקרב נשים שאין להן סיפור משפחתי של סרטן השד ונקראים 'סרטן שד ספוראדי'.
כל אישה נמצאת בסיכון לחלות - ולכן חשוב לעבור בדיקות תקופתיות לאבחון מוקדם בהתאם להמלצות הרופאים.
איך מאבחנים את המחלה?
לעתים קרובות הממצא הסרטני נמצא רק בבדיקות דימות, אם זה בממוגרפיה או אולטרסאונד, שמטרתן לאבחן את הסרטן בשלב מוקדם ככל האפשר - עוד לפני שאפשר להרגיש גוש. כדי לקבוע אם גוש הוא ממאיר או שפיר יש צורך בעריכת בדיקות דימות, ולעתים יש גם צורך בביופסיה של הרקמה.
מה לגבי גברים?
כ 1% ממקרי סרטן השד המאובחנים בארץ בכל שנה הם בגברים, כלומר מתוך כ 5000 מקרים בכל שנה, כ 50 יהיו גברים, כך ששכיחות המחלה בגברים היא נמוכה מאוד.
עם זאת, חשוב שגברים ידעו שיכול להיות גם להם סרטן שד, ואם מופיע ממצא בשד חשוב לפנות לבדיקת רופא בהקדם.הטיפולים וסיכויי ההחלמה בגברים בסה"כ דומים לאלה שבנשים, ואחד הגורמים המכריעים הוא השלב באבחון: ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים מתקדמים יותר, סיכויי ההחלמה יורדים. עיכוב של 6 חדשים באבחנה כמו שמופיע בסדרה, יכול להיות משמעותי מבחינת סיכויי ההחלמה, אבל לא נדיר לראות גם נשים שמעכבות בירור של ממצאים חשודים בחצי שנה ויותר.
מהם אחוזי ההחלמה?
כיום יותר מ-90 אחוזים מהנשים שהתמודדו עם סרטן השד מחלימות מהמחלה באופן מלא- אבחון מוקדם מציל חיים.