ספיר שמעה את היריות בסמוך לרכבה כשחזרה ממשמרת לילה והבינה שמשהו נורא קורה. ״עצרתי את הרכב ויצאתי ממנו, ואז ראיתי בחורה צעירה בשנות ה-20 לחייה מלאה בדם לאחר שירו בה. מייד הכנסתי אותנ לרכב שלי, הרגעתי וטיפלתי בה עד להגעת מד״א לאיזור. עצרתי את הדם בידיים שלי, בלי ציוד אבל עם הבנה שהיא חייבת משהו לעצור את הדימום. עזרתי לה לעלות לאלונקה באמבולנס ולא נרגעתי שעות ארוכות אחרי האירוע הקשה. ההבנה של מה שהתרחש שם חלחלה בשעות שאחר כך. באירוע עצמו פעלתי באופן מהיר, בלי להסס. כנראה שאחות היא אחות גם מחוץ להדסה. בערב כבר הגעתי למשמרת נוספת במיון, אחרי שנרגעתי ונחתי וחשוב לי לסייע לחברים בעבודה״.
ד״ר חאדר היה בדרכו ליום עבודה לאחר שהוא ורעייתו, רופאה אף היא, השאירו את הילדים אצל הסבתא. כשהחל האירוע הוא הבין מה מתרחש ולנגד עיניו ראה אישה שנפגעה מירי בידיה. הוא עצר ויצא מרכבו ויחד עם עמית, הם החלו להגיש סיוע מיידי לפצועה. ״יד ביד - שנינו ביחד הנחנו חוסם עורקים כדי לעצור את הדימום״, הוא מספר. ״ברגעים האלה אתה רואה פצוע ומטפל מייד, בודק מה אפשר לעשות בשטח ואיך להציל חיים. זה התפקיד כרופא, לא משנה איפה״.
עמית מספר שהדימום היה מאסיבי. ״איך שהבנתי את ההתרחשות לקחתי מהרכב את הח.ע (חוסם עורקים) שמשמש צוותים גם בעזה וזה היה שימושי בעצירת הדימום שלה״.
גם נעמה סיימה משמרת בחדרי הלידה והייתה בדרכה למנוחה בביתה שבישוב קדם ערבה, כשהפיגוע הקשה תפס אותה בנסיעה ברכבה.
״נסענו בשיירה איטית. שמעתי את הירי וכשראיתי מולי את אנשי כוחות הבטחון שלנו בנשקים שלופים, הבנתי שהיה אירוע בטחוני גדול. שאלתי אם צריך עזרה ומאחר שהייתי במדים יצאתי מהרכב, רציתי לסייע במה שידרש עד שיגיעו אמבולנסים של מד״א. ראיתי פצועה צעירה וניגשתי אליה, להרגיע ולראות אם אפשר לעזור. הייתי איתה עד שהגיעו אמבולנסים ועזרנו בהכוונה של הכוחות אל הפצועים כי היה מורכב מאוד לעבור ולהגיע לכולם. אמנם לא היה לי ציוד רפואי, אבל הנוכחות של איש צוות שמגיע לבדוק מה קורה כשלעצמה משרה אוירה מרגיעה״.
ספיר, ד"ר חאדר, עמית ונעמה.
תודה לכם, אין כמוכם!