חרדה - הרבה מאיתנו מכירים אותה, וגם אם לא חווינו אחת זמן מה, סטודנטים.ות בעבר ובהווה מכירים אותה היטב. לפעמים אנחנו חווים אותה כטריגר ״רגעי״ שנובע מלחץ, ולפעמים היא ממש מלווה אותנו ביום-יום, שכן מדובר במצב די שכיח.
ועד כמה שהחרדה היא לא נעימה, היא דווקא עוזרת להכין אותנו יותר טוב לאתגרים שעומדים בפנינו. הבעיה איתה ועם הלחץ שגורם לה (וכאן המנגנון קצת דפוק) זה שעודף לחץ פוגע בתפקוד היומי שלנו והוא משפיע על המחשבות, ההתנהגות והתחושות שאנחנו חווים.
אצל בני האדם, יש מודל ויסות רגשי שאומר בפשטות שכמו שהרגשות משפיעים עלינו - המחשבות, ההתנהגות והתחושות שלנו - משפיעות חזרה על הרגש. מעין מעגל שכזה. מכירים שבתקופת מבחנים אנחנו אקסטרה בחרדה?
החשיבה נהיית שלילית, הכל נהיה קטסטרופה, הגוף מגיב בעוצמה להכל, הדופק עולה, יש קוצר נשימה, מזיעים מלא ומתקשים להתרכז. ואז מתחילים לדחות מטלות, לבטל שיעורים וסשן למידה עם החברים וברגע האחרון - לא מגיעים למבחן. אבל בינינו - כל אלו רק מגבירים את הלחץ במעגל הויסות הרגשי. נשמע מוכר?
במקביל הסביבה מנסה לעזור, וההורים והחברים אומרים ״יהיה בסדר, אין לך ממה לפחד, לנשום ולהירגע״, אבל זה לא באמת עוזר, אם לא יותר מעצבן. מה שכן יכול לעזור זה להרגיע את הרגש באמצעות הגישה העקיפה שאומרת:
לחפש מחשבה ריאלית ומאוזנת ("גם אם אכשל יש מועד ב")
להשתמש בתרגילי הרפיה (נשימה איטית, הרפיית שרירים)
ולא להימנע מדברים - לעשות משהו, אפילו אם זה הכי בקטנה (לפתור רק תרגיל אחד, לקרוא רק את המצגת, רק לארגן את החומר על השולחן)
אז פעם הבאה שיש לכם מבחן חשוב או עבודה גדולה - נסו להרגיע את הלחץ והחרדה באמצעות התרגילים האלו, ואם זה לא עוזר או שאתם סובלים מחרדה באופן קבוע תפנו לבקש עזרה!
תודה לד"ר יעל אנקרי-אררה, מהמרפאה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי על המידע החשוב.