מהם גידולים ממאירים של העצם

גידולים ממאירים של העצם הם סוג נדיר של סרטן שיכול להופיע כגידול ראשוני של העצם בעצמות עצמן או כתוצאה מהתפשטות של סרטן ממקור אחר (גרורות). דוגמאות שכיחות לגידולים ראשוניים ממאירים בעצם כוללות אוסטאוסרקומה, כונדרוסרקומה ו-יואינג סרקומה.

האורתופד האונקולוגי ממלא תפקיד מרכזי בניהול החולים – משלב האבחנה, דרך הטיפול ועד למעקב ממושך למניעת הישנות וסיבוכים.

• כאבים בעצמות: כאבים מתמשכים, בדרך כלל מחמירים בלילה או במנוחה.
• נפיחות או גוש: לעיתים קרובות מתפתח באזור העצם הפגועה.
• קושי בתנועה: אם הגידול קרוב למפרק.
• שברים פתולוגיים: שברים בעצמות הנגרמים מפגיעת גידול שמחליש את העצם.
• עייפות, ירידה במשקל או חום קל: תסמינים מערכתיים שיכולים להופיע בשלבים מתקדמים.

האבחנה מתבצעת בעזרת שילוב של בדיקות:

בדיקות הדמיה:

רנטגן, CT, MRI, או PET-CT לזיהוי הגידול ומידת התפשטותו.

ביופסיה:

דגימה קטנה מהגידול נלקחת לבדיקה פתולוגית כדי לקבוע את סוג הגידול.

בדיקות דם:

משמשות להערכת סמנים הקשורים לגידול ולעקוב אחר תפקודי הגוף.

הטיפול תלוי בסוג הגידול, מיקומו, וגיל המטופל:

ניתוח:

• הסרת הגידול תוך שימור כמה שיותר מהעצם והמבנים שסביב (שרירים, עצבים כלי דם). כריתה זו מוגדרת ככריתה רחבה עם שולים נקיים ( הגידול נכרת במקשה אחת עם רקמה בריאה סביבו)
• במקרים מורכבים ייתכן צורך בשחזור העצם או המפרק בעזרת משתל (פרוטזה), שתל עצם, או ניוד עצם (Bone transport).
• קיבוע מניעתי – במקרים בהם יש סיכון להתפתחות שבר (שבר מאיים -Impending fracture) יש צורך בביצוע ניתוח לקיבוע מניעתי.

כימותרפיה:

טיפול תרופתי שמיועד להרוס תאים סרטניים, סוג הטיפול ומספר הטיפולים נקבעים בהתאם למאפייני המטופל וסוג הגידול.

קרינה (רדיותרפיה):

משמשת במקרים מסוימים, כטיפול משלים, או כאשר הגידול אינו ניתן להסרה מלאה בניתוח.

טיפולים ממוקדים או אימונותרפיה:

טיפולים חדשניים שמיועדים לתקוף באופן מדויק את התאים הסרטניים.

לאחר הטיפול, מתבצע שיקום כדי להחזיר את התפקוד ולשפר את איכות החיים:

• פיזיותרפיה: לחיזוק השרירים ושיקום התנועה.
• תמיכה רגשית: התמודדות עם ההיבטים הנפשיים של המחלה.
• שימוש בעזרים אורתופדיים: במידת הצורך, כמו סדים, אמצעי עזר להליכה, או פרוטזות מותאמות.

המטופלים בסרקומות של העצם נדרשים למעקב צמוד לאורך זמן:

מעקב קליני: בדיקות פיזיות שגרתיות לאיתור חזרת הגידול או סימני גרורות.

הדמיה תקופתית:

• MRI או CT מקומי: לאיתור חזרות באזור הניתוח.
• CT או PET-CT: לאיתור גרורות.

מעקב תפקודי:

• לוודא כי השיקום התפקודי של הגפה לאחר הניתוח הינו מקסימלי.
• טיפול בתופעות לוואי לאחר סוגי הטיפול השונים: ניתוח, הקרנה ו/או כימותרפיה. כגון נפיחות בגפה וזיהום מקומי

• הפרוגנוזה תלויה בסוג הגידול, גודלו, מיקומו, והאם הוא התפשט לאזורים נוספים.
• בשנים האחרונות הטיפולים הניתוחים התקדמו מאוד, ושיעורי שימור הגפיים והתפקוד השתפרו מאוד, במיוחד כאשר הגידול מאובחן בשלב מוקדם.
• מעקב ארוך טווח הוא חיוני כדי לוודא שהמחלה אינה חוזרת ולנהל תופעות לוואי של הטיפול.

סרקומות של העצם הן גידולים נדירים ומאתגרים לניהול. נדרשת גישה רב-תחומית ואיזון עדין בין הסרת הגידול לבין שימור התפקוד. האורתופד האונקולוגי ממלא תפקיד מרכזי לאורך כל תהליך הטיפול, משלב האבחנה ועד למעקב, תוך שאיפה למניעת סיבוכים ושיפור איכות חיי המטופל.