כתף קפואה היא מצב בו הכתף מוגבלת בתנועה בגלל עיבוי והתכווצות של המעטפת שמסביב למפרק. זהו מצב שכיח שיכול להימשך בין שנה וחצי לשלוש שנים ומופיע בשלושה שלבים עיקריים: כאב שמתפתח בהדרגה ומורגש גם במנוחה, נוקשות והגבלה בתנועה, ולבסוף שיפור הדרגתי.
הגורמים לכתף קפואה אינם תמיד ברורים, אך מצבים רפואיים כמו סוכרת או בעיות בבלוטת התריס יכולים להעלות את הסיכון. הטיפול מתמקד בעיקר בהקלה על כאב ושיפור התנועה. אפשרויות טיפול כוללות פיזיותרפיה, תרופות נוגדות דלקת, ולעיתים גם הזרקות סטרואידים. במקרים נדירים, נדרשת התערבות ניתוחית.
המחלה חולפת לרוב מעצמה, אך לעיתים נשארת מגבלה קלה בתנועה, שאינה מפריעה לרוב לפעולות יומיומיות.
כתף קפואה, (FROZEN SHOULDER, ADHESSIVE CAPSULITIS), היא מצב שבו נוצרת הגבלה חמורה בתנועת הכתף בשל התעבות והתכווצות של הקפסולה (מעטפת) שמקיפה את מפרק הכתף. מצב זה מלווה בכאב ובתחושת נוקשות משמעותית, אשר גורמים לקשיים בביצוע פעולות יומיומיות כמו הרמת ידיים או הגעה לחפצים מאחורי הגב.
ברוב המקרים, כתף קפואה חולפת מעצמה, לרוב תוך שנה וחצי עד שלוש שנים מההתחלה, גם ללא טיפול. עם זאת, ייתכן שטווח התנועה לא ישוב במלואו
הגורמים המדויקים להתפתחות כתף קפואה אינם ידועים לחלוטין, אך קיימים מספר גורמי סיכון שעלולים להוביל להופעת המצב. כתף קפואה מתרחשת לעיתים קרובות ללא פציעה ישירה או גורם ברור, ולפעמים כתוצאה ממצבים רפואיים או פגיעות קודמות. לדוגמה, מחלות כרוניות כמו סוכרת ומחלות בלוטת התריס מגבירות את הסיכון לפתח כתף קפואה, כאשר סוכרתיים נמצאים בסיכון גבוה משמעותית, עם שכיחות של עד 20% מהחולים
נוסף על כך, קיימת הבחנה בין כתף קפואה ראשונית, שאין לה גורם ברור לבין כתף קפואה שניונית, המופיעה בעקבות מצבים רפואיים כמו טראומה, ניתוחים באזור הכתף, או מחלות נוירולוגיות. דף מידע זה מתייחס לכתף קפואה ראשונית.
גורמי סיכון נוספים כוללים גיל (בין 40 ל-60 שנים) ומין, כאשר נשים נוטות לפתח את המצב בשכיחות גבוהה יותר מגברים.
כתף קפואה מתבטאת בכאב ובירידה הדרגתית בטווח התנועה של הכתף. בתחילת המצב, הכאב מתפתח לאט ובהדרגה, ועשוי להחמיר בזמן מנוחה או בלילה, דבר שעלול להקשות על השינה. עם הזמן, מתפתחת נוקשות קשה יותר שמובילה להגבלה בתנועות פשוטות, כמו הרמת היד מעל הראש או ניסיון להגיע מאחורי הגב
המהלך הקליני של כתף קפואה כולל שלושה שלבים עיקריים:
האבחנה של כתף קפואה מתבצעת בעיקר על סמך בדיקה קלינית, בה הרופא בודק את טווחי התנועה של הכתף בתנועות אקטיביות (המבוצעות על ידי המטופל) ופסיביות (המבוצעות על ידי הבודק). מגבלה משמעותית בתנועה פסיבית, בעיקר בתנועות כמו סיבוב חיצוני של הכתף, היא מאפיין מרכזי בכתף קפואה. לעיתים קרובות, הכאב מחמיר בקצה טווח התנועה בשל מתיחת קפסולת הכתף שהתעבתה והתכווצה.
כדי לשלול גורמים אחרים לכאב ולהגבלה, כמו דלקת פרקים או פגיעות ברקמות הרכות, הרופא עשוי להמליץ על צילומי רנטגן. תמונות הרנטגן של הכתף לרוב אינן מצביעות על ממצאים חריגים, וזהו מאפיין אופייני לכתף קפואה. במקרים נדירים, MRI או אולטרה סאונד ישמשו לזיהוי פתולוגיות נוספות, אך בדרך כלל אינם נחוצים לאבחון
הטיפול בכתף קפואה מתמקד בהפחתת הכאב ושיפור טווח התנועה של הכתף, אך אינו משפיע על מהלך המחלה עצמה, שנוטה לחלוף באופן טבעי עם הזמן. לרוב, ההמלצה הראשונית היא לטיפול שמרני הכולל שילוב של פיזיותרפיה ותרופות להקלת כאב.
טיפולים ניתוחיים עשויים להישקל במקרים עמידים בהם לא מושגת הקלה מספקת לאחר ניסוי של טיפולים שמרניים למשך מספר חודשים. אפשרויות ניתוח כוללות:
ברוב המקרים, כתף קפואה היא מצב שנמשך באופן טבעי לאורך זמן, כאשר ההחלמה מתרחשת לרוב בטווח של שנה וחצי עד שלוש שנים מההתחלה. שלב הכאב נמשך בדרך כלל בין חודשיים לתשעה חודשים, שלב הנוקשות בין ארבעה חודשים לשנה, ושלב ההחלמה יכול להימשך עד שנתיים. חשוב לציין כי אף שהכאב עשוי להיעלם בהדרגה בשלב ההחלמה, ייתכן שטווח התנועה המלא לא ישוב לחלוטין, אך ברוב המקרים הדבר אינו גורם למגבלה משמעותית בתפקוד היומיומי
כתף קפואה נחשבת ברוב המקרים למצב שפיר שעובר עם הזמן, אך במקרים מסוימים עלולים להופיע סיבוכים. הסיבוך העיקרי הוא מגבלה קבועה בתנועת הכתף, כאשר במקרים נדירים טווח התנועה אינו חוזר במלואו גם לאחר תקופת ההחלמה. מגבלה זו עלולה להקשות על ביצוע פעולות מסוימות, בעיקר הרמה של הכתף והבאת היד מאחורי הגב, אך לרוב אין מדובר במגבלה משמעותית בתפקוד היומיומי.