פריקה חבלתית קדמית של הכתף מתרחשת כאשר ראש עצם הזרוע (הומרוס) יוצא מהמכתש (גלנואיד) של עצם השכמה, לרוב בעקבות חבלה משמעותית. מדובר בסוג הפריקה השכיח ביותר בכתף, אשר מתרחש בעיקר בתנועות מאומצות המשלבות הרמה, סיבוב חיצוני ודחיפה של היד לאחור.
במהלך פריקה כזו, נגרם לרוב נזק משמעותי לרקמות הרכות שמייצבות את הכתף:
לאחר פריקה חבלתית, יש להחזיר את ראש עצם הזרוע למקומו (תהליך המכונה "רידוקציה"). תהליך זה כולל מספר שלבים:
בדרך כלל, יש צורך במתן משככי כאבים חזקים או תרופות הרגעה כדי להקל על הכאב ולאפשר את החזרת הכתף ללא סבל מיותר.
רופא מבצע את החזרת הכתף בד"כ, באמצעות טכניקות ידניות שמטרתן למנוע נזק נוסף. תהליך זה חייב להתבצע בזהירות.
לאחר החזרת הכתף, מתבצע צילום רנטגן כדי לוודא שהמפרק חזר למקומו ולשלול נזקים גרמיים כמו שברים.
לאחר החזרת הכתף למקומה, הטיפול הראשוני כולל:
יש לקבע את הכתף במתלה למשך כשבוע – שבועיים, בהתאם להמלצות הרופא, כדי לאפשר לרקמות הפגועות להתחיל להחלים.
טיפול תרופתי באמצעות משככי כאבים במידת הצורך.
כבר בשלב המוקדם, יש להתחיל בתרגילים עדינים לשימור תנועתיות בסיסית של המרפק ושורש כף היד, תוך הימנעות מתנועות שמעוררות כאב בכתף.
במקרים רבים, נדרש לבצע בדיקת CT או MRI כדי להעריך את הנזק לרקמות הרכות ולמבנים הגרמיים ולשקול את הצורך בטיפול ניתוחי מוקדם.
בצעירים, הטיפול לאחר פריקה ראשונה הוא חשוב, מכיוון שהסיכון לפריקות חוזרות הוא גבוה מאוד (מעל 70%). כל פריקה חוזרת עלולה לגרום לנזק נוסף למפרק, לרבות פגיעות מבניות גרמיות נוספות, בעיקר בחלק הקדמי של המכתש. הפריקות הבאות קורות בד"כ ללא חבלה משמעותית, אלא בגלל תנועה לא טובה של היד כלפי מעלה ואחורה.
כיום מקובל על ידי רבים כי בצעירים עם פריקה חבלתית ראשונה, הטיפול המומלץ הוא ניתוח מוקדם (לפני קרות הפריקה הבאה) :
לסיכום, בפריקה חבלתית ראשונה של הכתף בצעירים, הטיפול המומלץ הוא ניתוח מוקדם לתיקון הנזקים. אבחון מוקדם, שיקום מקצועי ושיתוף פעולה מצד המטופל משפרים הסיכוי לתוצאות מיטביות ומונעים סיבוכים עתידיים.