שאלות ותשובות על בריאות הגבר

דלקת הערמונית – נפוצה בד''כ בגברים צעירים ומקורה היא זיהום חיידקי שמגיע משופכה (צנרת השתן) היא יכולה להתבטא בצורה חריפה (צריבה ניכרת וקושי במתן שתן מלווה בחום גבוה) או בצורה כרונית (זרם חלש, כאבים בשיפולי הבטן עם הקרנה לאיזור פי הטבעת). הטיפול הוא בעיקר אנטיביוטי ולעיתים יש צורך בניקוז זמני של שלפוחית השתן על ידי קטטר. הגדלה שפירה של הערמונית – נפוצה מאוד בגברים מעל גיל 50. בשלב ראשון הטיפול הוא תרופתי שיימשך כל עוד קיימת תגובה טובה ואין תופעות לוואי. אחרת ממשיכים בטיפול כירורגי (ניתוח לכריתת ערמונית מוגדלת בגישות שונות). קיימות 2 גישות עיקריות – ניתוח דרך השופכה (אנדוסקופי) או ניתוח דרך דופן הבטן (ניתוח פתוח). סרטן הערמונית – הוא הגידול הממאיר השכיח ביותר בגברים, ומהווה כ 29% מכלל הגידולים הממאירים המאובחנים בגברים. הוא יכול להימצא בתוך בלוטת הערמונית מבלי סימנים המוקדמים. חשד לסרטן ערמונית יכול לעלות בשתי דרכים עקריות: בדיקה גופנית דרך החלחולת בה נמוש גוש נוקשה בערמונית או בדיקת דם ל PSA. PSA הוא חלבון המיוצר על ידי תאים בלוטת הערמונית ורמתו גבוהה יותר בנוכחות תאים סרטניים או כשמדובר בדלקת או הגדלה שפירה. כאשר עולה חשד קליני או מעבדתי לסרטן הערמונית יש התקדם לביופסיה הערמונית. לאחר קבלת תוצאה פתולוגית של סרטן הערמונית המשך טיפול מותאם לפי דרגת הגידול, מעבר הגידול מעבר לגבולות, הערמונית ,גיל ומצב בריאותי של המטופל.

דלקת הערמונית – נפוצה בד''כ בגברים צעירים ומקורה היא זיהום חיידקי שמגיע משופכה (צנרת השתן) היא יכולה להתבטא בצורה חריפה (צריבה ניכרת וקושי במתן שתן מלווה בחום גבוה) או בצורה כרונית (זרם חלש, כאבים בשיפולי הבטן עם הקרנה לאיזור פי הטבעת). הטיפול הוא בעיקר אנטיביוטי ולעיתים יש צורך בניקוז זמני של שלפוחית השתן על ידי קטטר. הגדלה שפירה של הערמונית – נפוצה מאוד בגברים מעל גיל 50. בשלב ראשון הטיפול הוא תרופתי שיימשך כל עוד קיימת תגובה טובה ואין תופעות לוואי. אחרת ממשיכים בטיפול כירורגי (ניתוח לכריתת ערמונית מוגדלת בגישות שונות). קיימות 2 גישות עיקריות – ניתוח דרך השופכה (אנדוסקופי) או ניתוח דרך דופן הבטן (ניתוח פתוח). סרטן הערמונית – הוא הגידול הממאיר השכיח ביותר בגברים, ומהווה כ 29% מכלל הגידולים הממאירים המאובחנים בגברים. הוא יכול להימצא בתוך בלוטת הערמונית מבלי סימנים המוקדמים. חשד לסרטן ערמונית יכול לעלות בשתי דרכים עקריות: בדיקה גופנית דרך החלחולת בה נמוש גוש נוקשה בערמונית או בדיקת דם ל PSA. PSA הוא חלבון המיוצר על ידי תאים בלוטת הערמונית ורמתו גבוהה יותר בנוכחות תאים סרטניים או כשמדובר בדלקת או הגדלה שפירה. כאשר עולה חשד קליני או מעבדתי לסרטן הערמונית יש התקדם לביופסיה הערמונית. לאחר קבלת תוצאה פתולוגית של סרטן הערמונית המשך טיפול מותאם לפי דרגת הגידול, מעבר הגידול מעבר לגבולות, הערמונית ,גיל ומצב בריאותי של המטופל.

מסיבות שאינן ברורות, הערמונית נוטה לצמוח עם הגיל ולעיתים קרובות (ב 25% מהגברים) גורמת לחסימה בדרכי השתן ועל כך, בהרחבה, בפרק העוסק בהגדלה שפירה של הערמונית. פרוסטטה מוגדלת נפוצה מאוד מעל גיל 50.

הפרעה בהתרוקנות - נגרמים כתוצאה מחסימה מכנית של השופכה מהערמונית המוגדלת: עיכוב בהתחלת מתן שתן, זרם שתן חלש ומקוטע עד כדי אצירת שתן מוחלטת, תחושה של חוסר יכולת לרוקן את שלפוחית השתן, טפטוף סיומי - הישארות כמה טיפות לאחר סיום ההשתנה או צורך בהשתנה נוספת. תסמיני אחסון (גירויי) - נגרמים בגלל שינויים בשריר של שלפוחית השתן בעקבות חסימה של מוצא שלפוחית השתן על ידי ערמונית מוגדלת: תכיפות יומית ולילית בהטלת שתן - מתן שתן לעיתים קרובות, דחיפות בהטלת שתן - קושי להתאפק להטיל שתן, במקרים מסוימים עד לכדי בריחת שתן.

- בדיקה ראשונית על ידי רופא - הרופא ישאל לגבי בעיות במתן שתן וחומרתם ויבצע בדיקה רקטלית להערכת גודל הערמונית ולגילוי מוקדם של סרטן הערמונית. מומלץ לכל גבר בן 50 ומעלה להיבדק פעם בשנתיים כדי לעקוב אחר מצב הערמונית. - בדיקות מעבדה - בדיקות דם כולל תפקודי כליות ורמת PSA לגילוי סרטן הערמונית, בדיקת שתן כדי לוודא שאין זיהום בשתן ובדיקת סונר דרכי השתן כולל גודל הערמונית ושארית שתן. - בדיקות מומלצות נוספות הינן בדיקת אורופלומטריה (בדיקה לא פולשנית להערכת עוצמת זרם השתן), יומן השתנה, ואף בדיקה אורודינמית (בדיקת הלחצים בשלפוחית ונפח השלפוחית, יציבותו של שריר שלפוחית השתן ובדיקת החסימה במוצא של שלפוחית השתן) במקרים מסויימים.

ערמונית מוגדלת כן עלולה להשפיע על תפקוד מיני ולהביא לתסמינים שונים כמו קושי להגיע לזקפה או לשמור זקפה יציבה וחזקה לאורך הזמן, כאבים או תחושת צריבה בזמן השפיכה. מצד השני חלק מהבעיות בתפקוד מיני נובעות מאותם גורמים שמובילים להגדלה השפירה לא בהכרח תוצאה ישירה שלהם. יש לציין כי גם טיפול תרופתי להגדלה שפירה של הערמונית עלולה לפגוע בתפקוד מיני. תרופות ממשפחת חוסמי אלפא עלולות לגרום לשפיכה הפוכה - מצב בו הזרע נכנס אל שלפוחית השתן. שפיכה הפוכה לא משפיעה על היכולת להגיע לזיקפה או לאורגזמה, אך גורמת לכך שאין פליטת זרע החוצה בזמן האורגזמה. תרופות ממשפחת מעכבי 5 אלפא רדוקטז יכולות לגרום להפרעה בזקפה וירידה חשק מיני חשוב לציין, כי תופעות לוואי אלו נעלמות עם הפסקת השימוש בתרופות. בנוסף, קיימות תרופות המיועדות לבעיות בתפקוד המיני ובו זמנית מקלות על תסמיני ערמונית מוגדלת.

סרטן ערמונית מתאפיין בקצב צמיחה איטי, ורוב הגברים המאובחנים עם סרטן ערמונית אינם נפטרים ממנו. אך אין לזלזל במחלה זו. סרטן ערמונית הוא הגורם מס' 2 לתמותה מסרטן בכלל (אחרי סרטן ריאות) ואחראי ל 11% מכלל מקרי התמותה מסרטן. קצב הצמיחה האיטי של מחלה זו הוא גם חרב פיפיות, ואלו המתים ממנו עוברים תהיך איטי ולעיתים אכזרי של סבל עד למותם. שיעור ההישרדות ל5 שנים של חולי סרטן ערמונית גרורתי מעורכת בכ30%, זאת לעומת קרוב ל100% בסרטן ערמונית המאובחן בדרגת סיכון נמוכה. כמחצית מהגברים המאובחנים עם סרטן הערמונית מאובחנים בשלב מוקדם או עם גידול מסווג לדרגת סיכון נמוכה. גידול מסוג זה מתאפיין בצמיחה איטית של תאי הסרטן עם סבירות נמוכה מאוד להתפשטות וסכנת חיים. בשנים האחרונות הגישה לטיפולים נעשתה יותר ויותר סלקטיבית וזאת בשל התחלואה הכרוכה בניתוח או טיפול אונקולוגי אחר (בעיקר הפגיעה בשליטה על מתן שתן ,פגיעה בתפקוד המיני או נזק של הקרינה לאיברים סמוכים). בשל כך ההמלצות בטיפול בסרטן הערמונית בדרגת סיכון נמוכה הוא מעקב פעיל.

ובהתחשב בתופעות הלוואי המשמעותיות שיש לכל הטיפולים בסרטן ערמונית רצוי להימנע מהם בבחינת: אין הצר שוה בנזק המלך (אסתר ז, פסוק ד). המעקב כולל בדיקה גופנית של הערמונית ובדיקת דם ל PSA בזמנים קבועים. יש הממליצים גם על ביופסייה חוזרת של הערמונית כעבור שנה. אם מוצאים עליה מהירה ב PSA או הופעת גוש בבדיקת הערמונית קיימת המלצה למעבר לטיפול פעיל. סרטן הערמונית בדרגת סיכון בינונית – כאשר נראה שהגידול במצב מתקדם יחסית, גידול שצומח יחסית לאט אך קיים חשש שהוא עלול לפרוץ מעבר לגבולות הערמונית אולם ההתפשטות לא תהיה מהירה. גברים המאובחנים עם סרטן הערמונית בדרגת סיכון בינוני לרוב יידרשו לעבור טיפול מקומי (ניתוח רובוטי לכריתה רדיקלית של הערמונית או טיפול קרינתי והורמונלי) סרטן הערמונית בדרגת סיכון גבוהה – הגידול אלים, בעל סיכוי גבוה להתפשט מעבר לבלוטת הערמונית ולהפוך לסרטן הערמונית גרורתי.

שיעור ההישרדות מסרטן הערמונית ל5 שנים גבוה מאוד ועומד על 97%. שיעור הישרדות גבוה נובע מעובדה כי לרוב קצב הגדילה של התאים הסרטניים בערמונית הוא איטי וגם מאובחון הגידול בשלב מוקדם.

הניתוח לכריתה רדיקלית של הערמונית הוא ניתוח מורכב הכולל את כריתת הערמונית ושלפוחיות הזרע והשקה ישירה של השלפוחית לשופכה. הניתוח מתבצע באופן לפרוסקופי, דרך 6 חתכים קטנים ובעזרת מערכת רובוטית המסייעת למנתח בראיה מוגדלת ותלת מימדית של אזור הניתוח ובמכשירי עבודה עדינים ומדויקים. הניתוח מצריך אישפוז למשך יומיים-שלושה וקטטר למשך שבוע. שתי תופעות הלוואי העקריות של הניתוח הן אי נקיטת שתן שהיא לרוב זמנית אך יכולה להימשך שבועות וחודשים, וירידה באונות.

סוגים של הפרעות בתפקוד מיני כוללים: 1. הפרעות בחשק מיני בעיה של ירידה או חוסר חשק מיני אצל גברים נובעת ממקורות נפשיים, רפואים (כתוצאה מרמת טסטוסטרון נמוכה) או זוגיים. 2. הפרעות זקפה ועקמת הפין עיקר הבעיות בתפקוד מיני הן הפרעות בזקפה - חוסר יכולת להשיג ולשמר זקפה המאפשרת קיום יחסי מין מספקים. בגיל 50 כ40% מהאוכלוסייה גברית סובלת מהפרעה זו. 3. הפרעות שפיכה (שפיכה מוקדמת או מאוחרת) 4. הפרעות באורגזמה (קושי להגיע לאורגזמה במהלך פעילות מינית) לעיתים יש מצבים רפואיים שיכולים להשפיע על שתי בעיות או יותר בו זמנית.

ישנה חשיבות רבה לאבחון את המקור לבעיה בתפקוד מיני, האם מדובר בבעיה ממקור נפשי פסיכולוגי או גופני, או שילוב של שניהם על מנת להתאים את הטיפול. בשל ראשון חשוב לבצע אבחון אצל אורולוג מומחה לבעיות בתפקוד המיני על מנת לאבחן את המקור בעיה (סיבות פיסיות גופניות או סיבות פסיכולוגיות). במידה ותאובחן בעיה פסיכולוגית – הטיפול יעבור ל ידיי פסיכולוג סקסולוג.

הפרעה בזקפה אצל גברים צעירים יותר עשויים לשקף בעיקר חששות פסיכולוגיים. מדובר במקרים של שפיכה מוקדמת, בעיות של נפילת הזקפה ברגעים של התרגשות או חרדת ביצוע.

טיפול סקסולוגי כטיפול העיקרי של הפרעה בתפקוד המיני ממקור פסיכולוגי. הפתרונות הרפואיים כוללים מגוון תרופות, טיפולי הזרקות לאיבר המין, שימוש במכשיר וואקום, טיפול הורמונלי (טסטוסטרון) וניתוחים להשתלת תותבים לאיבר המין. טיפול תרופתי פומי הוא קו הראשון של הטיפול. התרופות המשווקות בארץ הינן – ויאגרה, סיאליס, לויטרה. התרופות משתנות במינון, כמה זמן הן פועלות ותופעות לוואי. הקו השני של הטיפול הוא בעזרת זריקות או שימוש במשאבת וואקום. ניתן גם לשלב עם השימוש בכדורים. למטופלים שאצלם נכשל גם הקו הטיפולי השני, ניתן להציע פתרון ניתוחי והוא השתלת תותב הפין.