Clostridioides (Clostridium) difficile infection (C. diff, CDI) - שלשול משני לחיידק קלוסטרידיום דיפיצילה
טיפול באנטיביוטיקה משפיע בדרך-כלל לרעה על אוכלוסיית החיידקים התקינה (מיקרוביוטה) שקיימת באופן טבעי במעי הגס. במצב זה עלולים לרכוש, בעיקר בעת אשפוז בבית-חולים, את החיידק Clostridioides difficile אשר מייצר רעלן שגורם לדלקת ונזק במעיים. התוצאה היא מחלת שלשול, לרוב עם חום גבוה וסימפטומים של כאבי בטן וירידה בתיאבון. השלשול לרוב ללא דם ועם ריח אופייני. חומרת המחלה תלויה בין השאר בכמות הרעלן שמיוצר ע"י החיידק.
האבחנה של המחלה נעשה באמצעות שילוב של הערכה על-ידי הרופאים המטפלים ובדיקות מעבדה לזיהוי הרעלן שמייצר החיידק. במקרים מיוחדים ניתן לבצע את האבחנה גם על פי המראה בבדיקת סיגמואידוסקופיה.
הטיפול במחלה תלוי בחומרת המחלה; ככל שהמחלה קשה יותר – כך הטיפול אגרסיבי. השלב הראשון הוא הפסקת הטיפול האנטיביוטי הראשון ומתן תרופה אנטיביוטית ייעודית נגד החיידק C.diff. אצל חלק מן האנשים, הטיפול לא מביא לריפוי והמחלה חוזרת, לרוב כשבועיים לאחר סיום הטיפול. במקרים אלו, קיימת גם אפשרות של החלפת אוכלוסיית החיידקים הפגומה בחדשה. טיפול זה נקרא "השתלת מיקרוביוטה" (בקטריותרפיה, השתלת צואה).
בהדסה מוצע שירות של השתלת מיקרוביוטה לחולים ב-CDI חוזר באמצעות קפסולות ייעודיות אשר מוכנות בהדסה ומכילות את המיקרוביוטה הבריאה. השירות שבניהולו של פרופ' סטרכילביץ מוצע לחולים מאושפזים וגם במסגרת המרפאה.