בלוטת התריס, הנקראת גם בלוטת המגן או בלוטת התירואיד, היא בלוטה קטנה הממוקמת בחלקו הקדמי של הצוואר, מתחת לפיקת הגרון, ומורכבת משני חלקים המחוברים ביניהם ונקראים אונות.
בלוטת התריס היא חלק ממערכת ההפרשה הפנימית (המערכת האנדוקרינית), והיא מייצרת שני הורמונים החיוניים לתפקודו התקין של הגוף: תירוקסין (Thyroxine, T4) וטריודותירונין (Triiodothyronine, T3). הורמונים אלו משפיעים על קצב הלב, רמת הכולסטרול, משקל הגוף, הזיכרון, רמת האנרגיה ועוד.
ישנם מגוון גידולים שפירים בבלוטת התריס, שלרוב אין להם משמעות, אך יכולים להיות גידולים שפירים הפוגעים בתפקוד הבלוטה, או המפריעים בשל גודלם לתפקוד איברים בסביבה.
ישנו מספר זעום של גידולים אחרים נדירים כגון לימפומה, וגרורות המגיעות לתוך הבלוטה מגידול באיבר אחר של הגוף השכיח בהם גידול של הכליות). לשמחתנו, כ-95% מהגידולים בבלוטת התריס הינם שפירים. וגם, 95% מהגידולים הממאירים, מתנהגים באופן מאוד לא אגרסיבי, וניתנים לטיפול מצוין.
כל שנה מאובחנים כ-56,000 מקרים חדשים של סרטן בלוטת המגן בארצות הברית, אשר רובם מסוג PAPILLARY CARCINOMA. שכיחות הופעתו גבוהה יותר בנשים, הוא יכול להופיע גם בילדים, אך בד"כ מופיע מעל גיל 30.
קיימות קבוצות באוכלוסייה שבהם השכיחות מוגברת, וקיים סיכוי גבוה יותר לחלות בגידול של בלוטת התריס: אנשים מבוגרים, גברים, מי שטופל בקרינה או שהה בקרבת פיצוץ גרעיני, ומי שבן משפחתו לקה בסרטן בלוטת התריס.
גידול סרטני מתחיל מתא אחד לא תקין. הסיבה המדויקת מדוע תא תקין הופך לסרטני לא ברורה. התהליך הראשון בהפיכת תא רגיל לסרטני היא הופעת מוטציה (שינוי גנטי) המשפיע על התנהגות התא וגורם לו להתרבות ולצאת מכלל שליטה.
סרטן בלוטת התריס מתפתח ללא כל סיבה נראית לעין. עם זאת, ישנם מספר גורמי סיכון היכולים להגדיל את הסיכון לפיתוח המחלה.
סרטן בלוטת התריס בדרך כלל מתפתח לאט ובתחילה אינו גורם לתסמינים. הסימן הראשון השכיח ביותר הוא גוש קטן בצוואר, ללא כאבים.
חשוב לזכור כי רוב הגושים בבלוטת התריס הם לא סרטניים. רק 1 מתוך כל 20 גושים בבלוטת התריס הוא סרטני.
בפניה אל רופא המשפחה בתלונות של תסמינים שונים אופייניים של הסרטן, הרופא עשוי להפנות למספר בדיקות או למומחה בתחום: