הפרעות קצב הן שינויים בקצב הלב הרגיל, שמגיעים מהפרעה או ממחלה במערכת החשמלית בלב. ישנן רבות סוגים של הפרעות קצב, כמו פרפור פרוזדורים ומהירות חדרית. טיפולים כוללים תרופות, ניתוחים, השתלת קוצבים, ואף השתלת דפיברילטורים.
טכיקרדיה
הלב מתכווץ ומזרים את הדם לכל חלקי גופנו בתגובה לאותות חשמליים שנוצרים במערכת החשמלית הנמצאת בתוך הלב. כאשר המערכת הזאת משתבשת, נוצרת הפרעה בקצב הלב - תופעה שמכונה טכיקרדיה (Tachycardia).
מהן הפרעות קצב?
הפרעת קצב הן שינוי בקצב הלב הרגיל. הלב עשוי, למשל, להחסיר פעימה או שקצב הפעימות עלול להיות לא סדיר: מהיר מאוד או איטי מאוד.
ממה הן נגרמות?
הפרעת קצב יכולה להיגרם מבעיה חשמלית, כלומר מהפרעה או ממחלה במערכת החשמלית עצמה. דוגמה להפרעת קצב כזאת: פרפור עליות שנגרם משום שהעליות מייצרות אותות חשמליים בקצב לא סדיר.
הפרעת קצב יכולה להיגרם גם ממחלה בשריר הלב שמשבשת את ההולכה של האותות החשמליים. למשל, אוטם בשריר הלב גורם לנמק של השריר במקום שאליו לא הגיעה הספקת הדם, וכתוצאה מכך משתנה המוליכות החשמלית של אותו האזור. התוצאה של התהליך הזה היא - בין היתר - הפרעות קצב.
ישנן הפרעות קצב שאין להן סיבה מוגדרת. הפרעת קצב כזאת היא פעימות מוקדמות. לא ידוע מה מחולל את ההפרעה הזאת, אך ידוע שישנם גורמים שמעלים את הסיכון להופעת ההפרעה הזאת, ובהם: מתח ולחץ, שתיית משקאות המכילים קפאין, עישון, שתיית אלכוהול, נטילת גלולות הרזיה ותרופות נגד שיעול והצטננות.
מהם התסמינים שלהן?
מי שסובלים מדופק מהיר בגלל הפרעת קצב חשים בדרך כלל בדפיקות הלב המואצות. ביטוי אחר להפרעת קצב הוא התחושה של החסרת פעימה.
במקרים של הפרעת קצב חמורה שגורמת לדופק מהיר מאוד ניתן לחוש גם סחרחורת, הכרה מעורפלת, קוצר נשימה או כאבים בחזה.
ישנן הפרעות קצב הגורמות לדופק איטי, ובמצב כזה מרגישים חולשה, סחרחורת ותחושת ריחוף. במקרים מאוד קיצוניים עלולים גם לאבד את ההכרה.
במקרים מאוד נדירים עלולות הפרעות קצב מסוג מהירות חדרית או פרפור חדרים להיות קטלניות. במקרה של הפרעת קצב שגורמת לדום לב יש צורך בהחייאה מיידית (זו כוללת בדרך כלל גם מכות חשמל) כדי למנוע מוות מיידי.
כמה זמן הן נמשכות?
חלק מהפרעות הקצב חולפות מעצמן ללא כל טיפול בתוך זמן קצר. הפרעות אחרות אינן חולפות ללא מתן טיפול רפואי (שמפורט בפרק "איך מטפלים"). מתן טיפול רפואי משפיע בתוך זמן קצר מאוד ומסדיר את הפרעת הקצב.
להלן סוגי ההפרעות:
- פעימות מוקדמות - אנשים רבים מדווחים כי מפעם לפעם הם חשים הפסקה רגעית בדופק הלב. בדרך כלל המצב הזה חולף מעצמו, ולא נדרש טיפול רפואי.
- מהירות פרוזדורית - SVT - Supraventricular Tachycardia- זוהי הפרעת קצב שבה דופק הלב הוא מהיר במיוחד - עד 180 פעימות בדקה.
- הדופק המהיר עלול לגרום לסחרחורת, לקוצר נשימה, לכאבים בחזה ובמקרים מסוימים אף לאובדן הכרה. במקרה של הפרעת קצב מהסוג הזה יש לפנות לחדר מיון בבית חולים, שם יינתן טיפול תרופתי ישירות לווריד.
- פרפור פרוזדורים - פרפור פרוזדורים הוא הפרעת הקצב השכיחה ביותר, והסיכויים ללקות בה גוברים ככל שעולה הגיל. פרפור פרוזדורים, שבא לידי ביטוי בדופק לא סדיר של הלב, נובע מהיווצרות מעגלים חשמליים מרובים בחלקים העליונים של הלב.
- ברוב המקרים מתפתח פרפור פרוזדורים אצל מי שיש להם מחלת לב, אך הוא עלול להתפתח גם אצל מי שאינם סובלים ממחלת לב כלשהי.
- פרפור הפרוזדורים כשלעצמו אינו מסוכן, אך הוא עלול לגרום להיווצרות קרישי דם בעליות הלב. קרישי הדם האלה עלולים להגיע למוח ולגרום לאירוע מוחי, ולכן חשוב לאבחן את הבעיה. הטיפול המקובל הוא מתן תרופות שמדללות את הדם.
- רפרוף פרוזדורים - זוהי הפרעת קצב שדומה לפרפור פרוזדורים. עם זאת קיימים הבדלים בין שתי הפרעות הקצב האלה.
- הטיפול בהפרעת הקצב הזאת הוא באמצעות תרופות או באמצעות אבלציה (צריבה): האלקטרופיזיולוג צורב חלק מהמעגל החשמלי הגורם לפעילות החשמלית המהירה, ובכך נפתרת הבעיה לצמיתות. לטיפול הזה שיעורי הצלחה גבוהים מאוד. עם זאת, מי שטופלו באמצעות אבלציה כדי להתגבר על רפרוף פרוזדורים עלולים לפתח במשך הזמן פרפור פרוזדורים.
- מהירות חדרית VT - Ventricular Tachycardia- הפרעת הקצב הזאת באה לידי ביטוי בדופק מהיר שמקורו בחדרי הלב. לעיתים היא מתלווה למחלת לב ולעיתים לא מוצאים לה שום סיבה. הטיפול כולל מתן תרופות והשתלת דפיברילטור. במקרים מסוימים ניתן להציע טיפול בצריבה של מוקד ההפרעה לקצב הלב.
- פרפור חדרים - VF - Ventricular Fibrillation - הפרעת הקצב הזאת באה לידי ביטוי בדופק מהיר מאוד ולא סדיר שמקורו בחדרי הלב. הטיפול היעיל היחיד במצב הזה הוא מתן מכת חשמל לבית החזה של המטופל באמצעות דפיברילטור. פרפור חדרים הוא לרוב תופעת לוואי של מחלת לב ובעיקר תוצאה של אוטם חריף בשריר הלב.
מהם התסמינים?
מי שסובלים מדופק מהיר בגלל הפרעת קצב חשים בדרך כלל בדפיקות הלב המואצות. ביטוי אחר להפרעת קצב הוא התחושה של החסרת פעימה.
במקרים של הפרעת קצב חמורה שגורמת לדופק מהיר מאוד ניתן לחוש גם סחרחורת, הכרה מעורפלת, קוצר נשימה או כאבים בחזה.
ישנן הפרעות קצב הגורמות לדופק איטי, ובמצב כזה מרגישים חולשה, סחרחורת ותחושת ריחוף. במקרים מאוד קיצוניים עלולים גם לאבד את ההכרה.
איך מאבחנים?
- בדיקה גופנית - לעיתים ניתן לאבחן הפרעת קצב באמצעות האזנה ללב בסטטוסקופ במהלך בדיקה רפואית שעושה הרופא.
- אק"ג - מכשיר האק"ג עושה רישום גרפי של הפעילות החשמלית בלב ומגלה כל חריגה בקצב הלב.
- הולטר אק"ג - הפרעת קצב עלולה להתרחש אחרי שעושים את בדיקת האק"ג (או לפניה), ואז אנו עלולים שלא לגלות את הבעיה. הפתרון לכך הוא בדיקת הולטר אק"ג - בדיקת אק"ג שנמשכת 24 שעות רצופות. הבדיקה מאפשרת לגלות הפרעות בקצב הלב.
- מבחן מאמץ (ארגומטריה) - בדיקת אק"ג שנערכת בעת מאמץ גופני. הבדיקה הזאת נערכת במיוחד כאשר הפרעות הקצב נוטות להופיע במאמץ.
הטיפול בטכריקדיה
קיים היום מערך אלקטרופיזיולוגיה כולל ומגוון, המספק טיפול בכל סוגי הפרעות הקצב - לרבות בדיקות אלקטרו פיזיולוגיות – EPS, אבלציות (צריבות) והשתלת קוצבים.
טיפול ביתר לחץ דם - מונע תחלואה, מאריך חיים ומשפר את איכותם ככל שמתחילים אותו מוקדם יותר - כך מונעים יותר נזק ומצליחים לשמור על העורקים גמישים במידה הרצויה.
צנתור TAVI :TAVI הוא למעשה ראשי תיבות של המילים: Transcatheter Aortic-Valve Implantation או החלפת והשתלת מסתם אאורטלי באמצעות צנתור. הטכנולוגיה פורצת הדרך פותחה בישראל, ומבצעים אותה בארץ בעשור האחרון. בשיטה הזאת מחליפים את המסתם הפגום במסתם ביולוגי (Bioprosthesis) באמצעות צינורית, וייחודה של השיטה טמון בכך שניתן לכווץ את המסתם התותב ולהחדיר אותו אל הגוף דרך עורקי המפשעה ועד הלב על גבי צינורית. כאשר מגיעים אל היעד – הלב, מבצעים את ההשתלה של המסתם התותב החדש בתוך המסתם האורטלי המקורי. הפעולה אורכת כשעה.
ניתוח להשתלת קוצב ודפיברילטור (ICD) - הקוצב מושתל בהרדמה מקומית, ומטרתו לשמש כתחליף אלקטרוני לתאי הקיצוב הביולוגיים או הסיבים החשמליים שבלבו של המטופל, שהפסיקו לתפקד כראוי. הקוצב מורכב מסוללה קטנה, המחוברת לסיב גמיש (לעתים: לסיבים גמישים), שמעביר את הגירויים החשמליים שהוא מייצר אל שריר הלב. הוא מושתל מתחת לעור ליד עצם הבריח, בחלק העליון של החזה. הקוצבים המודרניים מנטרים כל הזמן את קצב הלב ודואגים לתקן קצב איטי או משובש.
דפיברילטור הוא אותו מכשיר בעל שתי כפות טעונות בחשמל שמניחים על חזהו של המטופל שלבו הפסיק לפעום – עד שהוא חוזר להכרה.
בזכות הטכנולוגיה המתקדמת, הדפיברילטורים המודרניים הם כה קטנים – שניתן להשתיל אותם בחזה של אדם מבוגר, והם כה משוכללים – שהם יכולים לתת בעצמם מכות חשמל מדויקות, ברגע של פרפור חדרים שיכול להיות קטלני.
הדפיברילטור המושתל, הנקרא ICD משלב יכולת קיצוב (למשל לצורך מניעת הפסקות דופק לאחר מכת חשמל) ובעיקר יכולת לתת מספר מכות חשמל המסוגלות להפסיק את הפרעת הקצב הקשה ולאפשר לקשרית הגת "לתפוס פיקוד" ולקצב מחדש את הלב.
כך במקרה של הפרעת קצב חמורה שעלולה לסכן את חייו של החולה, במקום להמתין לאמבולנס ולהחייאה עם מכת חשמל, המכשיר עושה זאת מידית ובעצמו.
ניתוח מבוך Maze :
לטיפול בפרפור פרוזדורים (לאחר תרופות ואחרי צריבה בצנתור) הוא ניתוח מבוך Maze Surgery - שהוא טכניקה שפותחה בסוף שנות ה-80.
בטכניקה זו מבצעים צריבה בגלי רדיו והקפאה בחנקן נוזלי במקומות מסוימים בפרוזדור הימני והשמאלי, שגורמים כחודשיים אחרי הניתוח להופעת רקמת חיבור (צלקת) לאורך קווי הפעולה בצורת מבוך. עקב כך, מעגלים חשמליים לא סדירים בפרוזדורים מופסקים, משום שההתנגדות החשמלית של רקמת החיבור גבוהה, וגירויים מהקוצב העלייתי מועברים בין פסי הצלקת לחדרים, ועל-ידי כך משחזרים קצב לב סדיר, קצב סינוס. ניתוח Maze מצליח להפסיק פרפור פרוזדורים בכ-90% מהמקרים, אולם חסרונו במורכבותו – ולכן הוא לא נחשב לפופולארי. בשנים האחרונות פותחו שיטות ניתוח פשוטות יותר על עקרון ה-Maze בד בבד עם פיתוח ציוד רפואי המאפשר לבצע ניתוח ולקבל קווי רקמת חיבור ע"י הקפאת הרקמה בעזרת חנקן נוזלי וצריבה עם גלי רדיו.
שיטת הניתוח המקובלת כיום משלבת את ניתוח Maze הקלאסי, הנותן את שיעור ההצלחה הגבוה ביותר, עם טכנולוגיות מתקדמות, המאפשרות ניתוח יעיל ובטוח יותר לחולה.
חולה שמגיע בזמן לניתוח ולא מאוחר מדי מבחינה רפואית, חוזר לחיים רגילים ולשגרה לאחר תקופת ההחלמה, כולל לפעילות גופנית ללא מגבלות, לספורט, נסיעות לחו"ל ולשגרה מלאה.
זה חד־פעמי? זה יחזור?
פעימות מוקדמות - שהן הפרעת קצב שכיחה שאינה מסוכנת ואינה דורשת טיפול - עלולות לחזור, במיוחד במצבי מתח ועייפות ובעקבות צריכה מוגברת של ניקוטין, של אלכוהול ושל קפאין.
הפרעת קצב שטופלה באופן מוצלח באמצעות אבלציה (צריבה של הסיב החשמלי שגורם להפרעת הקצב) אינה אמורה לחזור.
מי שסובל מפרפור פרוזדורים שמלוּוה בדופק מהיר ומקבל תרופות להאטת הדופק אינו מחוסן מפני חזרתה של הפרעת הקצב הזאת. במקרה שזו אכן חוזרת יש לעיתים צורך לשנות את הטיפול התרופתי או את המינון.
הפרעות קצב מסוכנות שמתלוות למחלת לב ושטופלו באמצעות השתלת דפיברילטור עלולות לחזור על עצמן. עם זאת, הדפיברילטור אמור למנוע סכנת מוות, שכן בכל פעם שהוא מזהה את הפרעת הקצב החמורה הוא מסדיר אותה מיד באמצעות מתן מכת חשמל.