הלב מתכווץ ומזרים את הדם לכל חלקי גופנו בתגובה לאותות חשמליים שנוצרים במערכת החשמלית הנמצאת בתוך הלב. כאשר המערכת הזאת משתבשת, נוצרת הפרעה בקצב הלב - תופעה שמכונה טכיקרדיה (Tachycardia).
הפרעת קצב הן שינוי בקצב הלב הרגיל. הלב עשוי, למשל, להחסיר פעימה או שקצב הפעימות עלול להיות לא סדיר: מהיר מאוד או איטי מאוד.
הפרעת קצב יכולה להיגרם מבעיה חשמלית, כלומר מהפרעה או ממחלה במערכת החשמלית עצמה. דוגמה להפרעת קצב כזאת: פרפור עליות שנגרם משום שהעליות מייצרות אותות חשמליים בקצב לא סדיר.
הפרעת קצב יכולה להיגרם גם ממחלה בשריר הלב שמשבשת את ההולכה של האותות החשמליים. למשל, אוטם בשריר הלב גורם לנמק של השריר במקום שאליו לא הגיעה הספקת הדם, וכתוצאה מכך משתנה המוליכות החשמלית של אותו האזור. התוצאה של התהליך הזה היא - בין היתר - הפרעות קצב.
ישנן הפרעות קצב שאין להן סיבה מוגדרת. הפרעת קצב כזאת היא פעימות מוקדמות. לא ידוע מה מחולל את ההפרעה הזאת, אך ידוע שישנם גורמים שמעלים את הסיכון להופעת ההפרעה הזאת, ובהם: מתח ולחץ, שתיית משקאות המכילים קפאין, עישון, שתיית אלכוהול, נטילת גלולות הרזיה ותרופות נגד שיעול והצטננות.
מי שסובלים מדופק מהיר בגלל הפרעת קצב חשים בדרך כלל בדפיקות הלב המואצות. ביטוי אחר להפרעת קצב הוא התחושה של החסרת פעימה.
במקרים של הפרעת קצב חמורה שגורמת לדופק מהיר מאוד ניתן לחוש גם סחרחורת, הכרה מעורפלת, קוצר נשימה או כאבים בחזה.
ישנן הפרעות קצב הגורמות לדופק איטי, ובמצב כזה מרגישים חולשה, סחרחורת ותחושת ריחוף. במקרים מאוד קיצוניים עלולים גם לאבד את ההכרה.
במקרים מאוד נדירים עלולות הפרעות קצב מסוג מהירות חדרית או פרפור חדרים להיות קטלניות. במקרה של הפרעת קצב שגורמת לדום לב יש צורך בהחייאה מיידית (זו כוללת בדרך כלל גם מכות חשמל) כדי למנוע מוות מיידי.
חלק מהפרעות הקצב חולפות מעצמן ללא כל טיפול בתוך זמן קצר. הפרעות אחרות אינן חולפות ללא מתן טיפול רפואי (שמפורט בפרק "איך מטפלים"). מתן טיפול רפואי משפיע בתוך זמן קצר מאוד ומסדיר את הפרעת הקצב.
מי שסובלים מדופק מהיר בגלל הפרעת קצב חשים בדרך כלל בדפיקות הלב המואצות. ביטוי אחר להפרעת קצב הוא התחושה של החסרת פעימה.
במקרים של הפרעת קצב חמורה שגורמת לדופק מהיר מאוד ניתן לחוש גם סחרחורת, הכרה מעורפלת, קוצר נשימה או כאבים בחזה.
ישנן הפרעות קצב הגורמות לדופק איטי, ובמצב כזה מרגישים חולשה, סחרחורת ותחושת ריחוף. במקרים מאוד קיצוניים עלולים גם לאבד את ההכרה.
קיים היום מערך אלקטרופיזיולוגיה כולל ומגוון, המספק טיפול בכל סוגי הפרעות הקצב - לרבות בדיקות אלקטרו פיזיולוגיות – EPS, אבלציות (צריבות) והשתלת קוצבים.
טיפול ביתר לחץ דם - מונע תחלואה, מאריך חיים ומשפר את איכותם ככל שמתחילים אותו מוקדם יותר - כך מונעים יותר נזק ומצליחים לשמור על העורקים גמישים במידה הרצויה.
צנתור TAVI :TAVI הוא למעשה ראשי תיבות של המילים: Transcatheter Aortic-Valve Implantation או החלפת והשתלת מסתם אאורטלי באמצעות צנתור. הטכנולוגיה פורצת הדרך פותחה בישראל, ומבצעים אותה בארץ בעשור האחרון. בשיטה הזאת מחליפים את המסתם הפגום במסתם ביולוגי (Bioprosthesis) באמצעות צינורית, וייחודה של השיטה טמון בכך שניתן לכווץ את המסתם התותב ולהחדיר אותו אל הגוף דרך עורקי המפשעה ועד הלב על גבי צינורית. כאשר מגיעים אל היעד – הלב, מבצעים את ההשתלה של המסתם התותב החדש בתוך המסתם האורטלי המקורי. הפעולה אורכת כשעה.
ניתוח להשתלת קוצב ודפיברילטור (ICD) - הקוצב מושתל בהרדמה מקומית, ומטרתו לשמש כתחליף אלקטרוני לתאי הקיצוב הביולוגיים או הסיבים החשמליים שבלבו של המטופל, שהפסיקו לתפקד כראוי. הקוצב מורכב מסוללה קטנה, המחוברת לסיב גמיש (לעתים: לסיבים גמישים), שמעביר את הגירויים החשמליים שהוא מייצר אל שריר הלב. הוא מושתל מתחת לעור ליד עצם הבריח, בחלק העליון של החזה. הקוצבים המודרניים מנטרים כל הזמן את קצב הלב ודואגים לתקן קצב איטי או משובש.
דפיברילטור הוא אותו מכשיר בעל שתי כפות טעונות בחשמל שמניחים על חזהו של המטופל שלבו הפסיק לפעום – עד שהוא חוזר להכרה.
בזכות הטכנולוגיה המתקדמת, הדפיברילטורים המודרניים הם כה קטנים – שניתן להשתיל אותם בחזה של אדם מבוגר, והם כה משוכללים – שהם יכולים לתת בעצמם מכות חשמל מדויקות, ברגע של פרפור חדרים שיכול להיות קטלני.
הדפיברילטור המושתל, הנקרא ICD משלב יכולת קיצוב (למשל לצורך מניעת הפסקות דופק לאחר מכת חשמל) ובעיקר יכולת לתת מספר מכות חשמל המסוגלות להפסיק את הפרעת הקצב הקשה ולאפשר לקשרית הגת "לתפוס פיקוד" ולקצב מחדש את הלב.
כך במקרה של הפרעת קצב חמורה שעלולה לסכן את חייו של החולה, במקום להמתין לאמבולנס ולהחייאה עם מכת חשמל, המכשיר עושה זאת מידית ובעצמו.
לטיפול בפרפור פרוזדורים (לאחר תרופות ואחרי צריבה בצנתור) הוא ניתוח מבוך Maze Surgery - שהוא טכניקה שפותחה בסוף שנות ה-80.
בטכניקה זו מבצעים צריבה בגלי רדיו והקפאה בחנקן נוזלי במקומות מסוימים בפרוזדור הימני והשמאלי, שגורמים כחודשיים אחרי הניתוח להופעת רקמת חיבור (צלקת) לאורך קווי הפעולה בצורת מבוך. עקב כך, מעגלים חשמליים לא סדירים בפרוזדורים מופסקים, משום שההתנגדות החשמלית של רקמת החיבור גבוהה, וגירויים מהקוצב העלייתי מועברים בין פסי הצלקת לחדרים, ועל-ידי כך משחזרים קצב לב סדיר, קצב סינוס. ניתוח Maze מצליח להפסיק פרפור פרוזדורים בכ-90% מהמקרים, אולם חסרונו במורכבותו – ולכן הוא לא נחשב לפופולארי. בשנים האחרונות פותחו שיטות ניתוח פשוטות יותר על עקרון ה-Maze בד בבד עם פיתוח ציוד רפואי המאפשר לבצע ניתוח ולקבל קווי רקמת חיבור ע"י הקפאת הרקמה בעזרת חנקן נוזלי וצריבה עם גלי רדיו.
שיטת הניתוח המקובלת כיום משלבת את ניתוח Maze הקלאסי, הנותן את שיעור ההצלחה הגבוה ביותר, עם טכנולוגיות מתקדמות, המאפשרות ניתוח יעיל ובטוח יותר לחולה.
חולה שמגיע בזמן לניתוח ולא מאוחר מדי מבחינה רפואית, חוזר לחיים רגילים ולשגרה לאחר תקופת ההחלמה, כולל לפעילות גופנית ללא מגבלות, לספורט, נסיעות לחו"ל ולשגרה מלאה.
פעימות מוקדמות - שהן הפרעת קצב שכיחה שאינה מסוכנת ואינה דורשת טיפול - עלולות לחזור, במיוחד במצבי מתח ועייפות ובעקבות צריכה מוגברת של ניקוטין, של אלכוהול ושל קפאין.
הפרעת קצב שטופלה באופן מוצלח באמצעות אבלציה (צריבה של הסיב החשמלי שגורם להפרעת הקצב) אינה אמורה לחזור.
מי שסובל מפרפור פרוזדורים שמלוּוה בדופק מהיר ומקבל תרופות להאטת הדופק אינו מחוסן מפני חזרתה של הפרעת הקצב הזאת. במקרה שזו אכן חוזרת יש לעיתים צורך לשנות את הטיפול התרופתי או את המינון.
הפרעות קצב מסוכנות שמתלוות למחלת לב ושטופלו באמצעות השתלת דפיברילטור עלולות לחזור על עצמן. עם זאת, הדפיברילטור אמור למנוע סכנת מוות, שכן בכל פעם שהוא מזהה את הפרעת הקצב החמורה הוא מסדיר אותה מיד באמצעות מתן מכת חשמל.