פציעות ספורט

נרשמתם לחדר כושר? יהיה נחמד לצאת ממנו בריאים ושלמים, בלי איזו פציעה טורדנית, שעלולה לגרום לכך שהספורט היחיד שתעשו יהיה על הספה מול הטלוויזיה.

פציעות שימוש יתר, תוצאה של תהליך ולא אירוע חד-פעמי, הן הנפוצות ביותר. תשומת לב תביא לקיצור משמעותי בזמן ההחלמה.

למה בכלל אנחנו נפצעים?

כמו בכל תחום אחר בחיים, גם בכל הנוגע לפעילות ספורטיבית - כל־אחד מאתנו יוצא לדרך עם נתוני פתיחה אחרים (במקרה שלנו - נתונים פיזיולוגיים שונים), ולכן הסיכוי של אדם אחד להיפצע אינו שווה לעולם לסיכוי של אדם אחר. לעומת זאת, בפני כולם עומדים אותם כלים לפעילות נכונה - השאלה אם מיישמים אותם, או שלוקחים סיכון.

גורמים פנימיים:

אלה קשורים ספציפית לכל אדם, ולפעמים לא ניתנים לשליטתנו.

למשל: בעיות במבנה השלד (הבדלים באורך רגליים, עקמת), גיל, גובה, יחסי שומן-שריר, מחלות רקע ופציעות עבר, נטייה גנטית, חוסר גמישות או גמישות יתר, משקל עודף או משקל חסר.

גורמים חיצוניים:

אלה נמצאים תחת שליטתנו המוחלטת ולכן נשים עליהם דגש.

•  טעויות במהלך אימון.
•  כמות שעות אימון שבועיות (יותר מידי או פחות מידי).
•  עומס האימון לא מאוזן או שהעבודה לא נעשית לפי התכנון הראשוני.
•  מנוחה שאינה מספקת להתאוששות ושיקום הרקמות הפעילות.
•  ציוד אימון לא בטיחותי. משטחי עבודה ללא בולמי זעזועים, משטחים לא ישרים או שאינם נקיים ממכשולים.
• תנאי מזג אוויר קשים.

סוגי פציעות:

פציעות יכולות להתפתח לאורך זמן או להכות אותך במלוא עוצמתן בשבריר שנייה - בכל מקרה חשוב לאבחן אותן מוקדם ככל האפשר.

שימוש יתר:

אלה הפציעות הנפוצות ביותר. הן תוצאה של תהליך ולא אירוע חד־פעמי, ומוחמרות בהדרגה (שבר מאמץ לדוגמה). תשומת־לב תוכל למנוע את החמרת הפציעה ולהביא לקיצור משמעותי של זמן ההחלמה.

העמסת יתר:

אירוע פתאומי ולא הדרגתי (פריקה לדוגמה). רוב פציעות העמסת יתר אינן פציעות חירום, ואבחון מוקדם יקצר את תקופת ההחלמה.

פציעות ספורט נפוצות:

• דלקות
• דלקת היא תגובה לנזק רקמתי (שריר, גיד, מפרק) הנגרם על ידי לחץ, שפשוף, העמסה חוזרת, חבלה חיצונית, וירוס וכדומה. ישנן דלקות זיהומיות ולא זיהומיות - כל אחת מטופלת בצורה שונה ולכן יש חשיבות רבה לאבחון נכון.
• דלקת עלולה להיווצר גם משימוש יתר וגם מהעמסת יתר.

חמישה מאפיינים לדלקת:

• חום מקומי.
• אודם מקומי (אדמומיות).
• כאב.
• נפיחות.
•  פגיעה בתפקוד הרקמה הדלקתית.

כשהדלקת לא חמורה, הכאב עשוי להיעלם במהלך האימון עם התחממות הגוף. אחרי האימון טמפרטורת הגוף תרד, הכאב יחזור - הפעם בצורה קשה יותר, ובשיאו בשעות הלילה.

שימו לב! הכאב הוא חברכם הטוב ביותר - מטרתו להזהיר ולהתריע מפני בעיה או תקלה שדורשת טיפול. לכן, אל תתעלמו ממנו והתייחסו לאור האדום שהוא משדר לפני שהמצב יחמיר.

שברים:

שבר מלא הוא מצב שבו העצם נשברת לחלוטין כתוצאה מהעמסת יתר. יש צורות שבר שונות ומגוונות, קלות וחמורות יותר (שבר פתוח/סגור, רוחבי, אלכסוני, מרוסק, שבר תלישה ועוד).

שברי מאמץ:

שברים מיקרוסקופיים (לא שבר מוחלט) הנובעים משימוש יתר ומופיעים בעיקר בפלג הגוף תחתון. הכאב מתגבר ככל שהמגע עם המשטח עולה, לדוגמה בריצה נרגיש כאב גדול הרבה יותר מאשר בעמידה.

דרך אחת לזהות שבר מאמץ היא כאשר הכאב לא פוחת לאחר החימום אלא ממשיך להתגבר עם העלייה בעומס האימון. הדרך השנייה היא בבדיקת מיפוי עצמות.

פריקות ותתי פריקות:

פציעות הנובעות מהעמסת יתר. מפרק הוא מפגש בין שתי עצמות או יותר, ופריקה היא אובדן מלא של המגע בין המשטחים המפרקיים.

תת פריקה - אובדן חלקי של המגע בין המשטחים המפרקיים.

שחיקת סחוסים:

תפקיד רקמת הסחוס הוא בלימת זעזועים וריכוך המגע בין העצמות הנפגשות במפרק. עבודה מתמשכת בעומסים גבוהים וללא מנוחה בין האימונים, עלולה להוביל לשחיקת סחוסים.

גם לאימונים הכוללים זעזועים רבים (קפיצות, ניתורים ועוד) ולאימונים על משטח קשה יש קשר הדוק לשחיקת הסחוסים.

רגע לפני שאתם מתחילים לעסוק בפעילות גופנית, חשוב להתאים אותה למצבכם הבריאותי - כדי שתעשו לעצמכם רק טוב. אל תעמיסו על עצמכם יותר מדי על ההתחלה, ודאגו להתייעץ עם רופא לפני שמתחילים, ובמיוחד לפני שנרשמים לחדר כושר. בהצלחה!