אחת הסיבות הנפוצות ביותר לפגיעה בברך היא פציעתה של רצועה קדמית צולבת ACL - אחת מרצועות הרקמה המחברת בין העצמות בתוך מפרק הברך. רצועה זו שומרת גם על יציבות הברך.
לרוב פציעה זו מאפיינת ספורטאים בענפים שדורשים מהם לעצור בפתאומיות או לשנות כיוון ריצה, כמו למשל שחקני כדורגל, טניס, כדורסל, כדור יד או מתעמלים אחרים. בשורה התחתונה – שילוב המהירות והכיוון הוא זה שאחראי על מתיחה או קריעה של הרצועה. מבחינה סטטיסטית, פגיעות הרצועה נפוצות יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.
אנשים רבים מדווחים על רעש של פיצוץ בתוך הברך בזמן פציעה, אך זה לא קורה לכולם. רשימת תסמינים נפוצים יותר כוללת:
כאב או תחושת שריפה באזור מפרק הברך, לפעמים יש בעיה לעמוד או להעביר משקל על הרגל הפצועה
נפיחות, לרוב ב-24 שעות ראשונות אחרי הפציעה, ניתן לנסות לטפל על ידי הנחת קרח או הרמה של רגל בישיבה או בשכיבה
בעיות הליכה, כשאי אפשר להעביר משקל בצורה נורמלית על הרגל הפצועה, כמו כן, אנשים מסוימים מדווחים כי יש תחושה שמפרק הברך “השתחרר”. טווח תנועה מצומצם, קושי בלכופף או ליישר את הברך
במהלך הבדיקה הגופנית הרופא ישאל שאלות שנוגעות לרגע הפציעה, ישווה בין שתי הברכיים כדי לראות אם הברך הכואבת נראית שונה. בנוסף, הוא יכול לבקש מהמטופל לשכב על הגב ולקפל ירכיים ו/או ברכיים בזוויות שונות. אם יש בעיה כלשהי או תנועה חריגה, ייתכן ומדובר ברצועה פצועה.
אם המטופל נשלח לצילום רנטגן, זה נעשה במטרה לשלול עצמות שבורות, שכן רקמות רכות, כמו רצועה צולבת קדמית, לא יופיעו בצילום, עם זאת, ניתן לראות אותן בבירור בבדיקת MRI או בדיקת אולטרסאונד.
אפשרויות טיפול ברצועת קרועה או מתוחה:
סוג טיפול תלוי מחומרת הפגיעה ויכול להציע מגוון טיפולים שמרניים או ניתוח:
מתי יש צורך בניתוח?
זה שיש למישהו קרע ברצועה קדמית צולבת, לא אומר שיש צורך בניתוח. צריך לבדוק מהו טווח התנועה, מהי היציבות ואיך פיזיותרפיה יכולה לסייע.
שחזור רצועה צולבת:
באותם מצבים בהם קיימת תחושה של אי יציבות ובמצבים בהם יש קרע במניסקוס המחייב ניתוח יש לשקול ניתוח לשחזור הרצועה הצולבת הקדמית.
בניתוח מבוצע שיחזור של הרצועה בעזרת גיד שנלקח מאזור הברך. ניתן להשתמש בגידים משרירי הירך האחוריים – ההמסטרינגס, חלק מגיד השריר הארבע ראשי המתחבר לפיקה או שליש אמצעי של גיד הפיקה בין הפיקה לשוק. בשנים האחרונות גובר השימוש בשתל אלוגרפט – גיד שנלקח מאדם שנפטר ותרם את איבריו. יתרונות השימוש בגיד בזה הינם שיקום קל יותר פחות כאב לאחר ניתוח וכמובן מניעה מהפגיעה המשנית לנטילת גיד מהברך.
תוצאות הניתוח ככלל טובות מאוד כאשר המדד על פיו נבדקת הצלחת הניתוח הינו יציבות הברך.
כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?
לאחר הכנת החולה הכוללת כיסוי סטרילי ומתן אנטיביוטיקה, המנתח נוטל את הגיד שבעזרתו ישחזר את הרצועה, קודח תעלות בשוק ובירך ודרכן מעביר את השתל – למקום האנטומי המדויק בו הייתה הרצועה המקורית. רוב הניתוח מבוצע בשיטה זעיר פולשנית הנקרא ארטרוסקופיה. בשיטה זו מוחדר סיב אופטי לברך דרך חתך זעיר. הסיב מחובר למצלמה המאפשרת למנתח לסקור את מבני הברך בהגדלה ובדיוק רב. במסגרת הניתוח יבוצע תיקון גם של פציעות נוספות בברך.
מה יקרה אחרי הפעולה?
לאחר הניתוח, מועברים לשהייה בת שעה-שעתיים בהתאוששות. אחרי כן, חוזר החולה למחלקת האשפוז. למחרת מתחילים בביצוע הפיזיותרפיה בהדרכת פיזיותרפיסט המיומן בטיפול בחולים לאחר ארטרוסקופיה של מפרק הברך ושחזור רצועה צולבת קדמית. לאחר הטיפול הפיזיותרפי המטופל משתחרר לביתו עם פרוטוקול פיזיותרפיה לצורך המשך השיקום הפיזיותרפי בקהילה, ומרשמים לטיפול תרופתי לשיכוך כאב.
השיקום לאחר הניתוח נמשך מספר חודשים וכולל פיזיותרפיה ותרגול עצמי. בשבועות הראשונים לאחר הניתוח יש להימנע מתרגילים ותנועות שיגרמו למתיחת הרצועה החדשה. בתקופה זו יש להימנע מתנועה של הברך ללא תמיכה בשוק (שרשרת פתוחה). למען הקפדה על השגת מטרות השיקום בשלבים השונים יש להקפיד על פרוטוקול השיקום המנחה אילו תרגילים מותר ואילו אסור לבצע בכל שלב לאחר הניתוח.