ניווט מהיר
פותח על ידי Startup Booster
מלנומה הנה גידול עור סרטני שמקורו בתאים שאחראים על ייצור מלנין - הפיגמנט החום המופיע בעור בעקבות שיזוף. כמעט בכל המקרים הגידול הסרטני מופיע בעור אך קיימים מקרים נדירים בהם המלנומה באה לידי ביטוי בעיניים, בריריות או באיברים נוספים. בשונה ממרבית גידולי העור האחרים, למלנומה יש נטייה להתפשטות, מה שהופך אותה לגידול מסוכן.
מלנומה בעור היא מחלה נפוצה במיוחד, כאשר בכל שנה מאובחנים בעולם למעלה מ-130,000 בני אדם. גורמי הסיכון להופעת מלנומה כוללים עור בהיר ועיניים בהירות, חשיפה ממושכת לשמש, ריבוי שומות, חשיפה לקרינה אולטרה סגולה ותורשה גנטית. בהקשר זה חשוב לציין כי עם הידלדלות שכבת האוזון יש פגיעה ביכולת של האטמוספרה להגן עלינו מפני קרינה אולטרה סגולה. על פי הערכות, הפחתה של 10% ברמות האוזון הקיימות צפויה להוביל לעוד 4,5000 חולים בסרטן עור מלנומה ממאיר.
הגידול נפוץ בנשים ובגברים בכל הגילים, אף כי שכיחותו עולה עם הגיל. התסמינים המרכזיים למלנומה במצב התחלתי כוללים שינוי בשומה קיימת או התפתחות גידול חדש וחריג על פני העור.
כלל, המדד המנבא החשוב ביותר לסיכויי ההישרדות של חולה מלנומה הוא עובי הגידול במ"מ בעת האבחנה – ככל שהוא קטן יותר, סיכויי ההחלמה משתפרים. מסיבה זו ברור כי גילוי מוקדם של סרטן העור יכול להציל חיים. על-כן, ההמלצה הנוכחית היא לבצע בדיקות שגרתיות אצל רופא עור פעם בשנה. כמו כן, יש לפנות לרופא במידה ונראים בשומה קיימת שינויים בגודל, צורה, גוון או גבולות.
סיווג דרגת החומרה של מלנומה ממארת נעשה באמצעות הערכה של היקף הגידול ומידת התפשטותו (בדירוג מ-1עד 4). הטיפול שיינתן תלוי בסיווג חומרת המלנומה ועשוי לכלול הסרה כירורגית, טיפולים תרופתיים, טיפולים כימותרפיים או שילוב של חלק מהם.
במקרים בהם עובי המלנומה הוא פחות מ-1 מ"מ, הטיפול המקובל הוא הסרת הגידול. במידה והגידול עבה יותר מ-1 מ"מ תבוצע ביופסיה (דגימת רקמה) כדי לבדוק האם סרטן העור התפשט לקשרי הלימפה ואף לאיברים מרוחקים. במידה ובבלוטת הזקיף לא יימצאו תאים סרטניים - מדובר בגידול של סרטן העור בשלב 1 או 2. במידה וכן יימצאו תאים סרטניים בבלוטת הזקיף - מדובר בשלב 3 המצריך ניתוח נחב יותר, במהלכו ייבדק מצבן של בלוטות לימפה נוספות. חולים שאובחן אצלם סרטן העור / מלנומה בשלב 3 נמצאים בסיכון גבוה יותר להישנות המחלה באיברים פנימיים או בעור.
במידה ועולה מבדיקת הביופסיה שבלוטות הלימפה נגועות או שבלוטת הזקיף נגועה, מבוצע ניתוח בכדי להסירן. סוג הניתוח ותופעות הלוואי שלו תלויים במיקום של הבלוטות שיוסרו. ניתוח זה מבוצע בהרדמה מלאה ומצריך אשפוז של מספר ימים. הסרת התפרים נעשית לרוב כשבועיים לאחר הניתוח. ברוב המקרים, ניתוח זה מסייע בשליטה על התפשטות המחלה. במקרים בהם לא ניתן להסיר את כל הבלוטות הנגועות, המטופל נדרש לקבל טיפולי קרינה לבלוטות הלימפה.
כבר למעלה מעשור מתקיימת במכון האונקולוגי על שם שרת תכנית מחקר ייחודית לבניית אסטרטגיות טיפוליות חדשניות ולחקר בסיסי של הביולוגיה והאימונולוגיה של מלנומה ממארת. אנו מאמינים כי הטיפול בחולה מלנומה מחייב תיאום שוטף בין רופאים שונים מתחומים מגוונים. לשם כך פועלת במכון קבוצת מלנומה אשר מקיימת דיון משותף בכל חולה חדש שנכנס לטיפול. הצוות כולל: רופאים דרמטולוגים, רופאים אונקולוגים, רופאים כירורגים, מומחי הדמיה ופתולוגים, יחד עם אחיות מתאמות ועובדת סוציאלית. שילוב המומחים תחת קורת גג אחת מאפשר טיפול מקצועי ונגיש כדי להקל ככל האפשר על החולה ומשפחתו.