תת פעילות בלוטת התריס

מהי תת פעילות בלוטת התריס?

בלוטת התריס המכונה גם בשם בלוטת התירואיד או בלוטת המגן היא בלוטה אנדוקרינית המפרישה הורמונים.

בלוטת התריס נראת בצורת פרפר הנמצאת בבסיס קדמת הצוואר. תפקידה לייצר את ההורמונים והם מועברים לכל הגוף באמצעות הדם.

הורמוני התריס מסייעים בין היתר לתפקוד התקין של המוח, לתפקוד של הלב ושל השרירים. הורמוני התריס גם מאפשרים לגוף לנצל אנרגיה ולשמור על חום הגוף.

תת פעילות בלוטת התריס הנקרה גם היפותירואידיזם זהו מצב בו הבלוטה לא מייצרת כמות מספקת של הורמוני התריס. כתוצאה מכך יווצר האטה בחילוף החומרים במערכות שונות בגוף. הפרעה זו שכיחה יותר בקרב נשים ובאוכלוסייה המבוגרת.

מהם התסמינים של תת פעילות בלוטת התריס?

למצב של תת פעילות בלוטת התריס יש סימפטומים רבים. התסמינים מגוונים בגלל ההשפעות הרחבות של הבלוטה על מערכות הגוף. ברוב מקרי תת פעילות של בלוטת התריס, סימפטומים מתפתחים בהדרגה. לכן קשה מאוד להבחין בהם במקרים רבים. תחילה עלולים להופיע חולשה, עייפות, עצירות, יובש בעור, שיבוש המחזור החודשי, עלייה במשקל ואי סבילות לקור. לאחר מכן, עלולים להופיע צרידות, נשירת שיער, דיכאון, הפרעה בזיכרון וחשיבה איטית. נשים עם תת פעילות של בלוטת התריס, אפילו קלה (תת-קלינית) עלולות לחוות עיכוב בהיקלטות להיריון. במקרים מסוימים שבהם ישנה תת פעילות של בלוטת התריס שאינה מאובחנת, עלולים להופיע תסמינים קשים (כגון פגיעה בלב ובעצבים) המצריכים אשפוז וטיפול רפואי בהתאם

הגורמים לתת פעילות בלוטת התריס

• האשימוטו - דלקת האשימוטו (Hashimoto Thyroiditis) הינה הפרעת נוגדנית עצמית (אוטואימונית) של בלוטת התריס, שבה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את רקמת הבלוטה ומדכאת את פעילותה. זוהי סיבה נפוצה לתת פעילות של בלוטת התריס.
• לאחר לידה – אצל חלק מהנשים בארץ מתפתחת תת פעילות של בלוטת התריס במהלך השנה שלאחר הלידה. במצב שבו לאחר הלידה מתפתחת תת פעילות בלוטת התריס סימפטומים מסוימים מופיעים כחודשיים עד שנה לאחר הלידה. חלק מהתסמינים עשויים לחלוף מעצמם, אך בהתמשכות של חוסר איזון בלוטת התריס או במקרים שבהם הגורם הינו תזונה בלוטת התריס עלולה לחוות תת פעילות קבועה.
• תזונה – ההורמונים T3 ו- T4 מורכבים ביוד שמקורו במזון שאנו אוכלים. הואיל והגוף אינו יודע לייצר יוד לבד, הפעילות של בלוטת התריס עלולה להיפגע כאשר אנו אוכלים פחות או יותר מדי יוד. בייצור של T3 ו- T4 מעורב האנזים (תרכובת חלבונית פעילה המעורבת בחילוף החומרים בגוף) תירואיד פראוקסידאז המורכב מברזל. לכן, גם חוסר ברזל עלול לפגוע בפעילות של בלוטת התריס. תפקוד בלוטה זו, תלוי גם בכמות מספקת של סלניום בתזונה, כי נוכחותו בבלוטה עשויה למנוע תהליכי חמצון שליליים והוא מהווה חומר גלם למשפחת אנזימים המעורבת ביישום השפעתה התקינה של הבלוטה על איברי המטרה בגוף.
• חשיפה להרכב מים מזיק – שתייה ממושכת של מי שתייה המזוהמים בפּרכלוֹרט (שאריות כימיות של דלק סילוני המחלחל למי תהום בסמוך למתקני תעשיות צבאיות) וחנקות (תרכובות שמקורן בעיקר בדשנים חקלאיים, בפסולת מסוגים שונים ובהפרשות בעלי חיים ונמצאות במי תהום באזורי התיישבות חקלאית ממושכת) עלולה להפחית את שיעור היוד הנספג בגוף, לשבש את פעילות הבלוטה ולגרום למצבי תת פעילות של בלוטת התריס במקרים רבים. גם שתיית מים עם כמות עודפת של פלואוריד (יסוד טבעי הנמצא בריכוזים גבוהים במי תהום באזורים מסוימים בארץ) עלולה להקטין את כמות היוד הנספג בגוף, לשבש את פעילות הבלוטה ולהוביל למצב של תת פעילות בלוטת התריס במקרים מסויימים.