הידרוצפלוס

הידרה=מים צפלוס=ראש. נקרא בעברית מיימת ראש.

המוח, מהאיברים החשובי בגופנו, 'צף' למעשה בנוזל מיוחד העוטף אותו מכל צדדיו – הנוזל המוחי-שדרתי (CSF). נוזל זה מסייע בסילוק פסולת מחדרי המוח, מפחית במשקלו הסגולי ומגן על המוח מפני זעזועים.

הנוזל המוחי שדרתי (CSF) - ממלא את כל החללים בגולגולת, כולל חדרי המוח, החלל התת-עכבישי והחלל שבין המוח לבין עצם הגולגולת. כאשר ישנה הפרעה בניקוזו או כאשר קצב ייצורו גבוה מהנורמה, עלול להיווצר לחץ תוך-גולגולתי שעשוי לגרום לפגיעה חמורה ברקמות המוח, עד כדי סכנת חיים. מצב זה נקרא הידרוצפלוס והוא מחייב התערבות כירורגית.

כיצד נוצר הידרוצפלוס?

הידרוצפלוס לרוב נוצר בעקבות חסימה בניקוז נוזל המוח (CSF), מחדרי המוח לעמוד השדרה ומשם לניקוז בגוף. נוזל המוח נוצר במחזוריות ומשמש להגנה על רקמת המוח, והניקוז הקבוע שלו חיוני כדי שלא ייווצר לחץ תוך-גולגולתי. בנוסף מצב זה עלול לקרות כתוצאה מייצור עודף של CSF. החסימה עלולה להיות מולדת (לרוב בפגים מתחת ל-1,000 גרם), מחלה, גידול ו/או טראומה לגולגולת או לעמוד השדרה. הפרעות בספיגת הנוזלים בחדרי המוח יכולה להיגרם ממגוון סיבות כגון: מחלות זיהומיות, דימומים עקב שבץ או זקנה.

סוגים של הידרוצפלוס

• מיימת ראש מולדת – מיימת ראש שמופיעה אצל היילוד כבר בעת הלידה.
• מיימת ראש נרכשת – מיימת ראש שמתפתחת אצל ילדים או מבוגרים בעקבות פגיעת בראש או מחלה.
• מיימת ראש עם לחץ תקין (normal pressure hydrocephalus – NPH) – מיימת ראש שלרוב מופיעה רק אצל אנשים מבוגרים.

תסמינים לסוגים שונים של מיימת ראש

• מיימת ראש מולדת - התסמין הבולט ביותר בתינוקות הוא נפח גולגולת גדול מהתקין, המתבטא בעלייה חריגה בהיקף הראש. תסמין זה בולט יותר בתינוקות, כיוון שתפרי הגולגולת שלהם עדיין פתוחים. תסמינים נוספים להידרוצפלוס: מרפסים מלאים או בולטים, התינוק אינו יכול להביט כלפי מעלה, ורידים בולטים בקרקפת, קרקפת דקה ומבריקה, חוסר תאבון, הקאות מרובות, ישנוניות ועיכוב בהתפתחות
• מיימת ראש נרכשת - כאבים בצוואר, תחושת חולי (מחמירה בבוקר), ישנוניות שעלולה להתפתח לכדי תרדמת, שינויים במצב ההכרה, לרבות בלבול, טשטוש ראייה או כפל ראייה, קשיים בהליכה, היעדר יכולת לשלוט על שלפוחית השתן (אי שליטה על מתן שתן), ובמקרים מסוימים על המעי (אי שליטה על מתן צואה).
• מיימת ראש עם לחץ תקין - בשונה מהסוגים האחרים של מיימת ראש, הסימפטומים של מיימת ראש עם לחץ תקין אשר מתרחשת אצל אנשים מבוגרים, מתפתחים באיטיות על פני תקופה של מספר חודשים ואף שנים.

קיימים שלושה סוגים עיקריים של סימפטומים בהידרוצפלוס

1. הפרעות הליכה - במרבית המקרים הסימפטום הראשון בו מבחינים הוא שינוי בצורת ההליכה. קיים קושי לבצע את הצעד הראשון כאשר רוצים ללכת וחלק מהאנשים מתארים זאת כתחושה של קיפאון. בנוסף תיתכן גרירת רגליים במקום הרמתן באופן תקין. עם החמרת המצב נפגעת מידת היציבות בעת עמידה ועולה השכיחות של נפילות, בעיקר אגב סיבוב הגוף.
2. הפרעות במערכת השתן - תכיפות במתן שתן, דחיפות במתן שתן, אובדן שליטה על שלפוחית השתן.
3. הפרעות בתפקוד השכלי (מנטלי) - התמהמהות במענה על שאלות, תגובה איטית למצבים שונים, עיבוד איטי של מידע חדש.

הטיפול בהידרוצפלוס - ניתוח:

אמנם קיימות כיום תרופות המסייעות בהקלה על המטופל הסובל מהידרוצפלוס, אך אלו לא יסייעו לפתרון הבעיה אלא יוכלו רק להפחית בעוצמת התסמינים לפרק זמן מסוים. הדרך היחידה לטפל בהידרוצפלוס ביעילות היא ניתוח.רוב הניתוחים המטפלים בהידרוצפלוס כוללים החדרת שאנט (צינורית דלף) אל אחד מחדרי המוח. לאחר מיקום קצה אחד של הצינורית במוח, היא תובל אל חלל גדול בגוף, לרוב חלל הבטן. הצינורית כוללת שסתום חד-כיווני מתוחכם, אשר נפתח כאשר הוא ‘מרגיש’ שהלחץ התוך-גולגולתי עולה. כך יכולה הצינורית לנקז את עודפי הנוזל במורד הגוף, עד לבטן – שם הוא נספג במחזור הדם.לעתים, על פי מאפייני התופעה והגורם להצטברות הנוזלים, יבחר הרופא לבצע פיום של רצפת החדר השלישי של המוח. הליך זה יתבצע בעזרת אנדוסקופ, בגישה הזעיר פולשנית. עם זאת יש לציין כי ניתוח אנדוסקופי אינו מתאים בדרך כלל לחולים עם תסמונת NPH, אולם כל מקרה נשקל לגופו.ניתוחי הידרוצפלוס נמשכים לרוב כשעה וחצי לכל היותר, ובמהלכם יבוצע חתך זעיר בראש, לצד שני חתכים נוספים בצוואר ובבטן, בעזרתם תובל הצינורית אל חלל הבטן. ההתאוששות מניתוחים אלו נחשבת קלה יחסית, וכבר לאחר כמה ימים יוכל המנותח לשוב לפעילות יומיומית לא מאומצת. השאנט יישאר בגוף המטופל לאורך כל ימי חייו, מבלי להשפיע על תפקודו היומיומי.