פריצת דיסק

מבין התסמונות של כאבי גב - פריצת דיסק היא המוכרת ביותר, הנפוצה ביותר והמפחידה ביותר.

מה הוא דיסק בין חולייתי ומהו תפקידו בגוף?

הדיסקים הם מבנים מעגליים הנמצאים בין כל זוג חוליות בעמוד השדרה. זוהי בעצם "כרית" רכה שמשמשת בולם זעזועים. הדיסק מורכב מחלק פנימי רך דמוי ג'ל אשר מוקף בטבעת של רקמה קשיחה.

ממה נגרמת פריצת דיסק?

פריצת דיסק באנגלית (Spinal disc herniation) מתרחשת כאשר הסיבים החיצוניים והקשיחים שמקיפים את החומר הרך נחלשים או נקרעים עקב חבלה או בשל בלאי במהלך ההזדקנות. בשל היחלשות המעטפת החומר הרך שנמצא במרכז הדיסק בולט החוצה (בלט דיסק), וכאשר המעטפת נקרעת, החומר הרך פורץ החוצה (פריצת דיסק).

הפתולוגיות מופיעות בדרך כלל בעמוד השדרה המותני, היות שזה המקום שנושא את מרבית המשקל בעמוד השדרה, אך הן יכולות להופיע בכל מקום אחר בעמוד השדרה, לרבות בעמוד השדרה הצווארי.

בלט או פריצת דיסק יכולים להופיע בפתאומיות או להתפתח בהדרגה במהלך שבועות, חודשים ואפילו שנים.

מהו ההבדל בין בקע, בלט ופריצת דיסק?

ההבדל בין בקע, בלט ופריצה הוא בדרגת החדירה של החומר הפנימי דרך הטבעת החיצונית של הדיסק.

בשלב הקל ביותר, סיבי המעטפת החיצונית נחלשים, והחומר הפנימי חודר לתוך הסיבים החיצוניים. המצב הזה נקרא "בקע דיסק".

כאשר נגרם הרס משמעותי של סיבי המעטפת החיצונית, החומר הפנימי מתחיל לבלוט החוצה. זהו מצב שנקרא "בלט דיסק".

כאשר כל הסיבים שמקיפים את הדיסק נקרעים לגמרי, החומר הרך שבמרכז הדיסק נשפך החוצה, וזהו מצב שנקרא "פריצת דיסק".

עד כמה שזה נשמע מוזר, אין קשר בין דרגת הפגיעה בדיסק לבין עוצמת התסמינים. לעיתים בלט קטן יגרום לתסמינים קשים, ולעומת זאת פריצה גדולה יכולה להיות בלתי מורגשת.

זו גם הסיבה שלעיתים קרובות הרופאים משתמשים במושגים האלה באופן אקראי, ולא נדיר שאותו הממצא יוגדר "בלט דיסק" אצל רופא אחד, "בקע" אצל רופא אחר ו"פריצת דיסק" אצל רופא שלישי.

האם פריצת דיסק תמיד תגרום לתסמינים?

פתולוגיה (ליקוי) בדיסק אינה גורמת בהכרח לתסמינים, והאמת היא שברוב המקרים מחלות דיסק יהיו אסימפטומתיות (ללא תסמינים). ממחקרים חדשים עולה שאצל קרוב ל־65% מהאנשים קיימת פתולוגיית דיסק (בלט או פריצה), והם כלל אינם מודעים לקיומה.

מהם התסמינים של פריצת דיסק?

אף שבמרבית המקרים פריצת דיסק לא תגרום לתסמינים כלשהם, הרי במקרים מסוימים עלול הדיסק הפרוץ ללחוץ על חוט השדרה או על שורשי העצבים שעוברים בסמוך לדיסק (השורשים הם העצבים שיוצאים מחוט השדרה ומעצבבים את האיברים השונים).

אם נוצר לחץ על חוט השדרה או על השורשים, יגרום הדבר לתסמינים באיבר שאותו מעצבב השורש הפגוע. לדוגמה, אם דיסק ילחץ על השורש של העצב שמעצבב את כף הרגל, המטופל יסבול מתסמינים שיופיעו בכף הרגל, ואם הדיסק ילחץ על השורש שמעצבב את השוק, המטופל יחווה תסמינים בשוק.

בעמוד השדרה המותני יוצאים העצבים לגפיים התחתונות, ולכן בעת פריצה של דיסק בעמוד השדרה המותני יוקרנו התסמינים לרגל.

מהצוואר יוצאים העצבים לגפיים העליונות, ולכן בעקבות פריצת אחד הדיסקים בצוואר עלולים התסמינים להופיע באזור הכתפיים, בזרועות או בכף היד.

התסמינים יכולים להיות כאבי גב, כאב בגפה, עקצוצים, תחושת רדימות בעור (תחושה כמו אחרי הרדמה אצל רופא שיניים). במקרים מתקדמים עלולים להיפגע העצבים המוטוריים, מה שיגרום לחולשת שרירים ואפילו לשיתוק מלא.

סוג התסמינים ועוצמתם תלויים בעוצמה שבה הדיסק מגרה את העצבים או לוחץ עליהם.

כל התסמינים עלולים להחמיר במאמץ ובעת שינויי תנוחה.

מהם גורמי הסיכון לפריצת דיסק?

• ישנם גורמים שונים שמעלים את הסיכון לפתולוגיה בדיסק; המשמעותי שבהם הוא הנטייה הגנטית של כל אדם, שכן מבנה הדיסק ואופן התנועה של הגב משתנים מאדם לאדם. אלה הם הגורמים החיצוניים שעל פי המחקרים מעלים את הסיכון להתפתחות של פתולוגיה בדיסק:
• עיוותים מולדים בעמוד השדרה כמו עקמת או כפפת (קיפוזיס). עיוותים כאלה יכולים לגרום לפיזור לקוי של הכוחות לאורך עמוד השדרה ובשל כך הם עלולים לייצר לחץ מוגבר בנקודה מסוימת. הלחץ הזה מעלה את הסיכון שהדיסק באותו המקום יבלוט או יפרוץ.
• עוד משקל גורם להפעלת עומס מוגבר על עמוד השדרה.
• שרירי גב חלשים. השרירים החלשים אינם מצליחים לשאת בחלק מהעומס אשר פועל על עמוד השדרה, ותוצאה היא שהעומס כולו נישא על הדיסקים.
• עבודות הדורשות הרמת משקלים כבדים. מי שעובדים בעבודות כאלה מפעילים עומס חוזר ונשנה על הדיסקים (במיוחד כאשר הם מרימים את משקלים הכבדים באופן שגוי: יש להרים אותם בעזרת הרגליים ולא בעזרת הגב).
• עבודה פיזית הדורשת כיפוף לפנים מספר רב של פעמים, כמו עבודתם של מטפלים ושל אנשי תחזוקה.
• עבודה המחייבת ישיבה על כיסאות רוטטים (נהיגה).
• שיבה ממושכת, ובמיוחד ישיבה המאופיינת ברכינה קדימה. הלחץ שמופעל על החוליות בעת ישיבה כזאת הוא גבוה מאוד.
• חוסר פעילות גופנית. הסיבה: פעילות גופנית סדירה הכרחית להזרמת דם תקינה לדיסקים.
• עישון: החומרים שבסיגריות הם רעילים לרקמת הדיסק והורסים אותה.

איך מאבחנים פריצת דיסק?

אבחנה מדויקת של הסיבה לכאבי הגב היא כמובן קריטית להתאמת הטיפול, אך לרוע המזל קשה מאוד להשיג אבחנה כזאת. הקושי הזה להגיע לאבחון מדויק נובע משתי העובדות שצוינו קודם לכן:

1. לא כל פריצות הדיסק הן סימפטומטיות.
2. אצל כ־65% מהאוכלוסייה תתגלה בבדיקת הדמיה פתולוגיה של דיסק אחד לפחות.
3. לכן מטופל שמגיע לרופא כדי לברר את הסיבה לכאבי הגב שלו עלול לסבול מסימפטומים הקשורים למבנים אחרים בעמוד השדרה (כמו שרירים או מפרקים), אך בבדיקת ההדמיה תתגלה אצלו פריצת דיסק, והכאבים ייוחסו לה. המסקנה: גם אם רואים בהדמיה פריצת דיסק (או פריצות דיסק), הדבר אינו מוכיח שזוהי הסיבה לכאבים, ויש צורך בבדיקה מדוקדקת של אורתופד מנוסה.
4. אם במהלך הבדיקה הגופנית עולים סימנים שהמטופל סובל מפריצת דיסק, ניתן לאשש את האבחנה באמצעות בדיקת הדמיה. יש לזכור שצילום רנטגן רגיל מזהה פתולוגיות בעצמות בלבד, ואילו הדיסק הבין חולייתי מורכב מרקמה רכה. לכן נוכל לראות אם הדיסק תקין רק באמצעות בדיקת CT או בדיקת MRI.

מתי חייבים לגשת בדחיפות לבדיקה?

ישנם שני מצבים שבהם דרוש טיפול מידי, ולמרבה המזל מדובר במצבים נדירים למדי:

1. כאשר הדיסק שפרץ גורם ללחץ על העצבים המוטוריים, ומופיעים חולשה או שיתוק חדש של שריר או של קבוצת שרירים (המצב הנפוץ ביותר הוא אי יכולת להרים את כף הרגל כלפי מעלה (Drop Foot) .
2. תסמונת זנב הסוס (Cauda Equina Syndrome) שבה הדיסק שפרץ מפעיל לחץ על העצבים שאחראים לתחושה בשלפוחית השתן, ברקטום, באיבר המין ו/או בפי הטבעת. התסמינים יהיו אי שליטה בסוגרים (בריחה בלתי נשלטת של שתן או של צואה), איבוד תחושה סביב פי הטבעת או בקצה איבר המין ו/או אי יכולת להגיע לזקפה.

חשוב לזכור: במקרים כאלה יש לפנות מיד לבדיקת אורתופד ואף להגיע למיון שכן לפעמים די אפילו בעיכוב של 48 שעות כדי שהתסמינים יהפכו לבלתי הפיכים.

כמו כן חשוב לזכור: חולשה או שיתוק של שרירים או של שלפוחית השתן לא תמיד מלוּוים בכאבים.

הטיפול בפריצת דיסק:

הטיפולים בפריצת דיסק עם תסמינים מתחלקים לטיפולים ניתוחיים ולטיפולים שמרניים (לא ניתוחיים).

הן בקבוצת הטיפולים הניתוחיים והן בקבוצת הטיפולים השמרניים יש שיטות וטכניקות רבות שניתן לשלב ביניהן. אורתופד מנוסה יודע להתאים תמהיל של טיפולים שיתאים בצורה פרטנית לצרכים ולמאפיינים הייחודיים של כל מטופל.

טיפול בפריצת דיסק ללא ניתוח:

הטיפול השמרני הוא הנפוץ ביותר לבעיות דיסקליות. הוא מתאים כל עוד אין מדובר בפגיעה עצבית שגורמת לחולשת שרירים, לאיבוד רפלקסים או לירידה תחושתית. חשוב לזכור שהכאבים יחלפו בעזרת טיפול שמרני בלבד ביותר מ־90% מהמקרים.

הטיפול השמרני מורכב מטיפול פיזיותרפי יחד עם מתן משככי כאבים, זריקות סטרואידים ותרופות שמטרתן לנטרל את ההפרעות בתחושה.

הטיפול הפיזיותרפי מקל על הכאב באמצעים שונים כמו זרמי חשמל, הזרמה של דם למקום הכאב באמצעות עיסויים, חימום המקום (למשל באמצעות גלי אולטרסאונד), קירור המקום, שיפור הגמישות וחיזוק שרירי הגב באמצעות תרגול.

מטופלים רבים משלבים - בהצלחה רבה - טיפולים מתחום הרפואה המשלימה שניתן לקבל היום באופן מפוקח במסגרת קופת החולים. מדובר בטיפולים כמו כירופרקטיקה, יוגה, דיקור סיני, טווינא, עיסוי רפואי, רפלקסולוגיה ופילאטיס.

ויש עוד דרכים יעילות להפחתת כאבי גב ולריפוי פתולוגיות בדיסקים, ובהן הידרותרפיה (פיזיותרפיה בבריכות טיפוליות), שחייה לאורך זמן (לחיזוק שרירי הגב), הימנעות ככל האפשר מהרמת משאות של יותר מכמה קילוגרמים ומכיפוף הגב, הפחתה במשקל , גמילה מעישון.

קיים מיתוס שלפיו מנוחה מחישה את קצב ההחלמה, אך ההפך הוא הנכון: דווקא פעילות גופנית (בגבולות הכאב, כמובן) היא זו שמחישה את קצת ההחלמה, ומנוחה דווקא מאריכה את משך הסימפטומים.

טיפולים במסגרת מרפאת כאב:

במקרים שבהם הכאב הוא קשה או שהשיפור בעקבות טיפולי הפיזיותרפיה הוא איטי ניתן לפנות למרפאת כאב.

טיפולים ניתוחיים:

במקרים שבהם פריצת הדיסק גורמת לשיתוק של העצבים המוטוריים, במקרים של תסמונת זנב הסוס או במקרים של חוסר תגובה אחרי ניסיונות מרובים של טיפול שמרני, יומלץ למטופל לפנות לאופציה הניתוחית.

קיימים סוגים שונים של ניתוחים לפריצת דיסק, וכל מנתח מתמקצע בטכניקות שונות, אך המטרה של כולם היא להפחית את הלחץ מהעצב באמצעות הסרה מלאה או חלקית של הדיסק שפרץ.

חשוב להבין שגם אם הניתוח מצליח, בעיות היציבה - שהן המקור לרוב פריצות הדיסק - אינן נפתרות בעקבותיו, ובמקרים רבים יופיעו בלט או פריצת דיסק בחוליות עליונות יותר.

ממחקרים עדכניים עולה כי כשמדובר בכאבים שנובעים מחולשת שרירים, ניתוחים וטיפולים שמרניים יעילים באותה המידה. המנותחים אומנם נהנים משיפור מהיר יותר במצב בהשוואה לאלה שאינם מנותחים, אך זה נכון לטווח הקצר בלבד. בטווח הארוך התוצאות משתוות, ואותו שיעור של מנותחים ושל מטופלים בטיפולים שמרניים שב לסבול מכאבי גב.

כיצד להימנע מפריצת דיסק נוספת?

מטופל שסבל מפריצת דיסק ושהצליח - בעזרת ניתוח או בעזרת טיפול שמרני - להעלים את כאביו יכול להקטין משמעותית את הסיכון להופעת אפיזודה נוספת של פריצת דיסק.

לשם כך עליו לנקוט את הצעדים הבאים: לחזק את שרירי הליבה, מה שמסייע לייצב את עמוד השדרה; לקבל ייעוץ ממומחה לסביבה ארגונומית הן בבית והן בעבודה; לשמור על משקל גוף תקין כדי להקטין את העומס שמופעל על עמוד השדרה; להימנע מפעולות מעוררות כאב כמו נהיגה ממושכת, הרמת משאות כבדים ועיסוקים הדורשים כיפוף נשנה של הגב.