שבר בעקב

עצם העקב (Calcaneus), הינה העצם הגדולה בכף הרגל, היא נמצאת בחלק האחורי של כף הרגל, מתחת לקרסול ונושאת את משקל הגוף. גיד האכילס נאחז בעצם זו מאחור ודרכו שרירי הסובך מפעילים כוח לדחיפת הגוף בזמן הליכה, ריצה וקפיצה.

שבר בעקב יכול לקרות כאשר יש טראומה באנרגיה גבוה כגון: אדם נוחת על רגליו בעקבות נפילה מגובה או במהלך התנגשות ברכב מנועי. ישנם סוגים שונים של שברים והפרוגנוזה להחלמה נקבעת בעיקר בהתאם לעוצמת הפגיעה. ככל שעוצמת הפגיעה גבוהה יותר והעצם ספגה פגיעה קשה יותר, כך הולך ויורד הסיכוי להחלמה מלאה מהפגיעה.

תסמינים וסימפטומים:

הסימפטום השכיח ביותר הוא כאב באזור העקב. לרוב החולים יש טראומה של פגיעה באזור או נפילה מגובה. ישנם גם תסמינים נוספים הכוללים: חוסר יכולת לשאת במשקל על כף הרגל המעורבת, ניידות מוגבלת של כף הרגל וצליעה. בבדיקה, הבודק עשוי להבחין בנפיחות, אדמומיות והמטומות. המטומה המשתרעת עד כף הרגל נקראת "סימן מונדור", והיא מאפיין ייחודי לשבר בעקב.

סיבוכים:

שלפוחיות בעור עלולות להידבק אם הטיפול רפואי מתעכב, מה שעלול להוביל לנמק או לדלקת בעצם, ולגרום לפגיעה קבועה בשריר או בעצם. יש לבחון גם את מעורבות הרצועה והגיד. ניתן לראות פגיעה בגיד אכילס עם שברים אחוריים (סוג C). מכיוון ששברים בעקב קשורים לנפילות מגובה, יש להעריך פגיעות נוספות במקביל, כלומר ייתכן והאדם נפגע חוץ משבר בעקב. שברים בדחיסת חוליות מופיעים אצל כ 10% מהחולים הללו.[9] יש ליישם גישה קלינית ממוקדת טראומה; יש לשלול פגיעות בשוקיים, ברכיים, עצמות הירך, הירך והראש באמצעות היסטוריה ובדיקה גופנית.

טיפול:

כאשר מדובר בשבר ללא תזוזה או עם תזוזה מינימאלית, ניתן להציע טיפול שמרני, ללא ניתוח. במקרה כזה יהיה מקום לטפל תחילה במנוחה עם רגל מורמת ובהמשך ניתן להפעיל את הקרסול כדי לשמור על יכולת התנועה, אך להימנע מדריכה, עד לריפוי של השבר (כ 6-10 שבועות).

במקרים בהם קיימת תזוזה משמעותית בשבר, יש ברוב המקרים אינדיקציה לטיפול ניתוחי שמטרתו לשחזר את השבר ולהעמיד את החלקים השבורים בצורה אנטומית ולקבע את העמדה המשוחזרת בעזרת פלטה וברגים בהתאם לצורך (תמונות 4-5).

לאחר הניתוח הקרסול מקובע בעזרת סד גבס למשך כשבוע-שבועיים על מנת לאפשר מנוחה והחלמה של הפצע. לאחר מכן מתחילים בפיזיותרפיה להפעלה וחיזוק כדי לשמר את תנועת המפרקים ופעולת השרירים, אך נמנעים מדריכה על הרגל עד להחלמה ביולוגית של השב כ-10 שבועות