אנדומטריוזיס

אנדומטריוזיס מתרחש כשיש גדילה של רקמת הרחם מחוץ לרחם ובמקומות אחרים בגוף. אנדומטריוזיס (אנדו = פנים, מטריום = רחם) הינה מחלה גינקולוגית כרונית, דלקתית, תלוית אסטרוגן הנגרמת כאשר יש הימצאות של תאים דמויי רירית רחם (אנדומטריום) שגדלים מחוץ לרחם, כמו החצוצרות, שחלות או באזורים אחרים בחלל הבטן ובאגן.

לעיתים הם עלולים לגדול אף באזורים מרוחקים יותר. האזורים הנפוצים ביותר לגדילה של רקמה זו הם אברי האגן אך לעיתים הם גם מתפשטים לאיברים נוספים שנמצאים ברקמה אנטומית לאברי הרבייה כגון: שלפוחית השתן, מעי הגס וכן המרווח שבין הנרתיק לבין הרקטום. לעיתים נדירות ניתן למצוא רקמה מרירית הרחם (אנדומטריום) אפילו במקומות רחוקים מהאגן כגון הסרעפת, הריאות או המח.

רקמת רירית הרחם מגיבה לשינויים הורמונלים שמתרחשים במהלך הווסת

לכן כאשר יש דימום ווסתי גם רקמת האנדומטריום שמחוץ לרחם יכולה לדמם גם כן.

וכאשר הרקמה המדדמת לא נמצאת בתוך הרחם אין לדימום מקום יציאה מהגוף כפי שקורה בדימום הווסתי ולכן הדימום עלול לגרום להיווצרות הידבקיות בין הרקמה המדממת שאינה במקומה לבין איברים הסמוכים

הדימום מחוץ לרחם גורם לשרשרת אירועים הגורמים לדלקות ולהופעת ציסטות (חללים מלאים בנוזל) ולהיווצרות של רקמה צלקתית מסביב לרקמת האנדומטריומות.

אנדומטריוזיס היא מחלה נפוצה בקרב נשים בגיל הפוריות, כאמור גיל הפעילות ההורמונלית של האישה בנשים צעירות בכל טווח של גיל הפוריות.

לעיתים רחוקות היא פוגעת בנערות לפני קבלת הווסת הראשונה ובנשים לאחר המנאפוזה. קבוצת הגיל השכיחה להופעתה היא בין 20 ל-40 שנים.

כיום נמצא כי בין 10-15% מנשים בגיל הפריון סובלות מאנדומטריוזיס.

מה הם התסמינים של אנדומטריוזיס?

כאבי מחזור קשים יותר וחזקים יותר מ״הרגיל״ המקרינים לגב התחתון ולרגליים לפני קבלת המחזור ובמהלכו
דימום וסתי רב יותר או ארוך מהנורמה (ממה שהאישה רגילה בדרך כלל)
כאבים בזמן קיום יחסי מין ולאחר מכן
הפרעות במערכת העיכול כגון: עצירות, צואה רכה עד שלשולים, נפיחות בבטן, כאבים בזמן היציאות, דם ביציאות, כאבים או לחץ על פי הטבעת ( בעיקר בתקופת הווסת ובסמוך לה, אך לא רק אז).
כאבים כרונים- רגישות וכאב עמום באגן
כאבים בעת השתנה, תכיפות ודחיפות במתן השתן, בעיקר בזמן הווסת
עייפות כרונית
מצב רוח ירוד, דיכאון
קושי להרות

הגורם לאנדומטריוזיס?

יש הרבה תאוריות הקשורות לאנדומטריוזיס אבל אף אחת מהן לא הוכחה בוודאות. אנו יודעים שהדימום מחוץ לרחם הוא ללא מוצא ולכן מתיישב על האיברים הסמוכים. שם גם תאים אלו עוברים תהליכים שונים שגורמים להם להפוך במעט שונים מהתאים שבתוך חלל הרחם. בהמשך התאים עוברים שינויים הורמונלים ומדממים כאשר יש דימום ווסת חודשי.

הבעיה שהדימום מקומי ואינו נפלט באופן טבעי מהגוף כמו מחזור אלא נשאר בחלל הבטן, בעקבות כך מתפתחת מחלת האנדומטריוזיס.

עם זאת זוהו גורמים רבים נוספים שקשורים להיווצרות אנדומטריוזיס ובהם גורמים הקשורים למערכת החיסונית, גורמים סביבתיים וגנטים.

ניתן להעריך שלא מדובר בגורם יחיד אלא במספר רב של גורמים שמצטרפים יחד ואחראים לפרוץ המחלה.

דרכי הטיפול:

אנדומטריוזיס נקבע לפי חומרת הכאב או התסמינים.

לפני כן יש לציין שאין קשר בין חומרת הכאב לבין חומרת המחלה ורמת הסיבוכים שלה.

תתכן מחלה מפושטת ללא תסמינים או מחלה עם מעט נגעים שטחיים ותסמינים המלווים בכאבים עזים.

לאחר ביקור אצל רופאת הנשים והגעה למסקנות על חומרת המחלה הטיפול מבוסס על תרופות או ניתוח או שילוב של השניים.

הצעת הטיפול נקבעת לאחר בחינת כל השיקולים הרלוונטים ובהתאמה אישית וספציפית למצבה.