שבר בעצם הבריח

שבר בעצם הבריח (קלביקולה): המדריך לטיפול והחלמה.

מנפילה על הכתף ועד לפציעת ספורט – המומחים של יחידת הכתף בהדסה מסבירים מתי ניתן להסתפק בטיפול שמרני, מתי נדרש ניתוח, ומה צפוי בתהליך השיקום.

מבוא

שבר בעצם הבריח (קלביקולה) הוא אחת הפציעות השכיחות ביותר, ונפוץ במיוחד בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים, ובפרט בספורטאים. העצם, המחברת בין הכתף לעצם החזה, חשופה לחבלות, ולרוב נשברת כתוצאה מנפילה על הכתף או מחבלה ישירה אחרת לאזור הכתף.

למרות הכאב וההגבלה הראשונית, חשוב לדעת שרובם המכריע של שברי עצם הבריח מחלימים היטב באמצעות טיפול שמרני (ללא ניתוח). במקרים מסוימים, כאשר השבר מלווה בתזוזה משמעותית, יש צורך בניתוח כדי להבטיח איחוי אופטימלי וחזרה מהירה לתפקוד.

תסמינים אופייניים

• כאב חד וממוקד: כאב עז באזור עצם הבריח, שמחמיר בכל ניסיון להזיז את היד או הכתף.
• בליטה או עיוות נראה לעין: במקרים רבים ניתן לראות או למשש בליטת עצם מתחת לעור. הכתף בצד הפגוע עשויה להיראות "שמוטה".
• נפיחות ושטפי דם: מופיעים בדרך כלל מעל אזור השבר.
• קושי משמעותי בהנעת היד: המטופל יתקשה מאוד להרים את היד בצד הפגוע.
• רעשי "קליק" או "חריקה":לעיתים ניתן להרגיש תנועה של חלקי העצם השבורה.

תהליך האבחון

אבחונו של שבר בעצם הבריח הוא תהליך מהיר וישיר:

1. בדיקה גופנית: על סמך התסמינים הברורים ניתן להגיע לחשד קליני גבוה מאוד לשבר.
2. צילום רנטגן: זוהי בדיקת הבחירה לאישור סופי של האבחנה. היא מאפשרת לראות את מיקום השבר, צורתו ומידת התזוזה. בדרך כלל, אין צורך בבדיקות הדמיה נוספות.

עקרונות הטיפול – מתי צריך ניתוח?

חשוב לדעת שהרוב המוחלט של שברים בעצם הבריח מתאחים היטב גם ללא ניתוח. לעיתים האיחוי מתרחש עם תזוזה מסוימת, אך בדרך כלל אין לכך משמעות תפקודית.

כאשר הסיכוי לחוסר-איחוי או לאיחוי במנח מאוד לא תקין הוא גבוה יותר, יש מקום לשקול טיפול ניתוחי.הגורמים העיקריים המעלים סיכון זה הם תזוזה משמעותית, ריסוק ניכר או קיצור של העצם.

בשברים ללא מאפיינים אלו, הטיפול המועדף הוא טיפול שמרני.

פירוט אפשרויות הטיפול

טיפול שמרני (ללא ניתוח): רובם המכריע של שברי עצם הבריח עשויים להתאחות היטב עם טיפול שמרני.

• קיבוע: היד מקובעת באמצעות מקבע כתף למשך 2-4 שבועות. במהלכם,מותרת הזזת המרפק וכף היד.
• מעקב: מעקב רנטגני במרפאה לווידוא תהליך איחוי תקין.
• שיקום: לאחר הסרת הקיבוע, מתחילים בתהליך פיזיותרפיה עצמית או מודרכת להשבת טווחי התנועה והכוח.

טיפול ניתוחי: כאשר יש התוויה לניתוח, כפי שפורט לעיל, מבצעים שחזור של השבר. הניתוח המקובל הוא שחזור פתוח וקיבוע פנימי באמצעות פלטה וברגים