ברוכים הבאים ל”שביל הנפש” – המסע הקולי של הדסה אל הלב הפועם של החברה הישראלית ביום שאחרי. מאז ה־7 באוקטובר כולנו הולכים בשביל חדש: שביל של טראומה וזיכרון, אבל גם של חוסן, שיקום ותקווה. ב־14 פרקים נצעד יחד עם טובי המומחים – פסיכיאטרים, פסיכולוגים ואנשי רפואה – שיאירו את הדרך: איך מזהים את הסימנים הראשונים לטראומה, איך מתמודדים עם דיכאון, ומה עוזר להלומי קרב לחזור ולמצוא קרקע יציבה. זהו שביל לא פשוט – אבל הוא נפתח בצעד אחד קטן: להקשיב. אז הצטרפו אלינו ל”שביל הנפש”.
מה קורה לנפש אחרי טראומה לאומית ואישית? שמעון אלקבץ, שאיבד את בתו באותו יום נורא, משוחח עם ד״ר עמית לוטן, ראש המערך הפסיכיאטרי בהדסה, על פוסט־טראומה, ריפוי ותקווה. ביחד הם יוצאים לטיול מרגש וכן בשבילי הכאב, הזיכרון וההחלמה.
למה אנחנו כועסים כל כך – דווקא עכשיו? מאז השביעי באוקטובר, רבים מרגישים עצבניים, חסרי סבלנות או מתפרצים כלפי הקרובים להם. ד"ר שירי בן דוד, מנהלת המערך הפסיכולוגי בהדסה, מסבירה איך טראומה משפיעה על וויסות רגשי, באילו מקרים הכעס עלול להזיק למערכות יחסים, ואיך אפשר לחזור לאיזון – לעיתים תוך כמה מפגשים בודדים.
מה ההבדל בין אכילה רגשית לבין הפרעת אכילה – ומתי כדאי לפנות לעזרה? אפרת דרזנר, עו"ס אחראית על טיפול היום ההמשכי בהדסה, מסבירה כיצד אירועי השביעי באוקטובר הובילו לעלייה משמעותית בפניות בתחום, אילו סימנים צריכים להדליק נורה אדומה אצלנו או אצל בני משפחתנו, וכיצד נראה מערך הטיפול הייחודי בהדסה – כולל רצף טיפולי חדשני שמאפשר חזרה הדרגתית לחיים.
מאז ה־7 באוקטובר רבים חווים הימנעות – פחד לצאת מהבית, לנהוג, להשתתף באירועים חברתיים או לדבר על מה שקרה. ד"ר עטרת רוזנפלד, פסיכולוגית שיקומית במרכז לטיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) בבית החולים הדסה, מסבירה כיצד הימנעות שנועדה להגן עלינו עלולה להפוך למנגנון שמצמצם את חיינו, מתי כדאי לפנות לטיפול, ואיך טיפול CBT מסייע בהחזרת תחושת השליטה, הבטחון והיכולת לחיות חיים מלאים ומשמעותיים גם אחרי טראומה.
מאז ה־7 באוקטובר אנחנו מול המסכים יותר מאי פעם. ד"ר יפעת בן חי־שגב, מומחית לתקשורת ומחקרי קהל וסמנכ"לית בכירה בהדסה, מסבירה למה אנחנו נמשכים כל כך לעדכונים, איך המסכים ממלאים צרכים רגשיים וקהילתיים, ומה ההבדל בין שימוש בריא לבין התמכרות. השיחה עוסקת גם בילדים ובמסכים, בצורך באיזון ובתיווך הורי, ובאימרה "If you can’t beat it, join it" – כיצד לשלוט בחשיפה במקום להילחם בה.
מאות חיילים ואזרחים חווים מאז ה־7 באוקטובר תסמיני הלם קרב – דריכות יתר, אשמה, סיוטים, וקושי לחזור לשגרה. פרופ’ איזבלה שוורץ, מנהלת אגף השיקום בהדסה, מסבירה כיצד הצוותים הרב־תחומיים בהדסה מטפלים בהלומי קרב כבר מהימים הראשונים כדי למנוע פוסט־טראומה כרונית, לשקם את הגוף והנפש יחד, ולהחזיר את הלוחמים לחיים מלאים. שיחה על ריפוי, אחריות, אשמה, תקווה, והחשיבות של טיפול מוקדם.
מהי טראומה נפשית, מתי היא הופכת למכשול אמיתי – ואיך מתמודדים איתה בתקופה כל כך רוויית איום כמו זו שאחרי 7 באוקטובר? נעמי אדלר מימון, מנהלת מרפאת הטראומה בהדסה, מסבירה מתי כדאי לפנות לעזרה, איך נראה טיפול יעיל בטראומה, ולמה גם מתוך כאב – אפשר לצמוח.
מאז ה־7 באוקטובר החברה הישראלית מתמודדת עם מצוקה נפשית עמוקה. ד"ר כרמל קלה, ראש הענף הקליני במרכז לבריאות הנפש של חיל רפואה ובמחלקה לפסיכיאטריה בהדסה, מסביר מהי אובדנות, מה גורמי הסיכון המרכזיים, כיצד לזהות סימני אזהרה אצל חיילים, בני נוער ומבוגרים, וכיצד לפעול נכון בשיחה ישירה ומכבדת כדי להציל חיים. נעסוק בירידה בשיעורי ההתאבדויות בזמן מלחמה ובחשש ליום שאחרי, בזמינות נשק ובהתערבויות מניעה בצה"ל.
מאז ה־7 באוקטובר אלפי ישראלים סובלים מנדודי שינה, סיוטים ודריכות מתמשכת. ד"ר כרמל קלה, ראש הענף הקליני במרכז לבריאות הנפש של חיל רפואה ובמחלקה לפסיכיאטריה בהדסה, מסביר כיצד טראומה וחרדה משפיעות על תהליכי השינה, מדוע השינה חיונית לעיבוד רגשי ולשיקום, ואילו טיפולים – תרופתיים והתנהגותיים – מסייעים להשיב את האיזון והשלווה בלילה. שיחה על המוח, הנפש, והחשיבות של שינה טובה דווקא בתקופה מתוחה.
מאז ה־7 באוקטובר נרשמת עלייה חדה בהתמכרויות – משימוש בתרופות שינה ומשככי כאבים ועד התמכרויות התנהגותיות כמו קניות והימורים. בפודקאסט שביל הנפש, ד"ר עמיחי בן ארי, מנהל המרפאה להתמכרויות ובריאות הנפש בהדסה, ועו"ס שירי חפץ מהמרכז הישראלי להתמכרויות (ICA), מסבירים מהי התמכרות, מהם גורמי הסיכון, מהם סימני האזהרה, ומהם הכלים והגישות הטיפוליות הקיימות כיום, כולל טיפול בגישת צמצום נזקים ושיתוף הפעולה בין ICA והדסה בירושלים.
מאז ה־7 באוקטובר נרשמת עלייה בחרדה, דיכאון, רגרסיה ותפקוד ירוד אצל ילדים ובני נוער. ד"ר שי ישי, פסיכיאטר ילדים ונוער בהדסה, מסביר מי נפגע במיוחד, אילו סימנים צריכים להדליק נורה אדומה בבית ובבית הספר, ואילו מענים מציעה הדסה, מטיפול מרפאתי ושיחות משפחתיות ועד טיפול יום ואשפוז בעת הצורך. נדבר גם על דרכי הגעה לטיפול ועל בניית חוסן רגשי, כדי לסייע לדור הצעיר לחזור לשגרה בטוחה ותומכת.
מאז 7 באוקטובר, בריאות הנפש של רבים בישראל התערערה — גם אצל מי שלא חוו את הזוועות מקרוב. ד"ר עמית לוטן, מנהל המערך הפסיכיאטרי בהדסה, מסביר איך מטפלים בפוסט־טראומה ובדיכאון בימים אלה: מתי מספיק טיפול בשיחה, מתי יש צורך בתרופות, ואילו טכנולוגיות חדשניות (כמו VR ו-TMS) כבר משנות את פני התחום.
אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שלאחריהם לא גרמו רק לטראומה נפשית, אלא גם להתפרצות של מחלות נפש קשות אצל אנשים בעלי רגישות גנטית וגם אצל מי שלא סבלו בעבר מקשיים נפשיים. בפרק זה של "שביל הנפש", מומחה הדסה ד"ר עמית לוטן, מנהל המערך הפסיכיאטרי בהדסה, מסביר כיצד ניתן להבחין בין פוסט טראומה לבין מחלת נפש קלינית, מה חוו הצוותים הרפואיים בחודשים האחרונים, ואיזה מענה טיפולי ניתן לחיילים ולאזרחים המתמודדים עם מצבים נפשיים מורכבים.
מאז ה־7 באוקטובר גובר הדיווח על כאבים גופניים ללא ממצא רפואי – כאבי ראש, בטן או גב שמקורם נפשי. ד"ר יפה סטוקאר, הפסיכולוגית הרפואית הראשית של הדסה, מסבירה מהו כאב פסיכוסומטי, איך ניתן להבדיל בינו לבין בעיה פיזית, מדוע התופעה מתגברת בזמני לחץ, ואילו טיפולים משולבים מציעה הדסה כדי לעזור לגוף ולנפש להחלים יחד. שיחה מעמיקה על הקשר שבין מצוקה רגשית, טראומה, וכאב אמיתי שמורגש בכל הגוף.