הרעלת אקמול - לא משחק ילדים

פרופ' מאלנה כהן סימברקנו, מנהל יחידת ריאות ילדים, מסביר את הצעדים הנדרשים במקרה של קוצר נשימה אצל ילדים. כולל קריאה לאמבולנס אם יש חשש לבליעת חפץ זר או התקפת אסטמה. המקרים דורשים תגובה מהירה ופעולות מיידיות כדי להבטיח את בריאותו של הילד.

הסרטון מסביר את ההליך הנכון לפעול במקרה של בליעת חפץ זר, בהנחיית ד"ר מרדכי סליי, מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה התערבותית בבית החולים האוניברסיטאי הדסה. הוראות ברורות מועברות להורים כיצד להתמודד עם מקרים שונים של בליעת חפצים, כולל בטריות, גופים חדים, מגנטים, משחקים מתנפחים וחומרי ניקוי. הדרכה זו כוללת הנחיות להגעה מידית למיון, שימוש בדבש לטיפול מיידי במקרה של בליעת בטריה, והמלצה לא לעודד הקאה אך לא למנוע אותה אם היא מתרחשת באופן טבעי.

הסרטון מדגים את הצעדים המומלצים לטיפול בשבר ביד אצל ילדים, תחת הנחייתו של ד"ר ולדימיר גולדין, אורטופד ילדים וראש השירות לתיקון עיוותים והארכות גפיים במרכז הרפואי הדסה. הסרטון מסביר כיצד לטפל במקרה של שבר ביד ללא נזק נוסף, על ידי הימנעות מהזזת היד, קיבועה באופן מידי עם סד או קרש מתאים, קישור עם חבישה שאינה לוחצת, והגבהת האזור למניעת נפיחות. בנוסף, מומלץ לתת לילד נוגדי כאבים להקלה על הכאב.

פרק זה מהסדרה "הדסה קידס" מוקדש ללימוד ילדים איך לבלוע כדורים ולקחת סירופ. המטופלים הצעירים לומדים לבלוע כדורים דרך משחק עם סוכריות שגודלן גדל הדרגתית, ולגלות טריקים שיקלו עליהם לבלוע סירופ באמצעות הקפאת הלשון ושימוש במזרק. המטרה היא להפחית את חששות הילדים ולהקל על החוויה של לקיחת תרופות. תוך כדי הליך הלמידה, מתייחסים גם לחששות ולשאלות של הילדים, כמו פחד מחנק.

בסרטון זה ד"ר אהרון טבת, מנהל מחלקת מיילדות בהדסה עין כרם, מספר על השראת לידה. לפעמים אישה מגיעה, מכל מיני סיבות, וצריכה השראת לידה. סיבות נפוצות להשראת לידה הן לדוגמא הגעה לשבוע 42 או מיעוט מים לאחר שבוע 40.

השראת לידה נועדה לחקות את התהליך הטבעי ומורכבת משני שלבים - השלב הראשון הוא המקדים ללידה, עד הגעתן לשלב הלידה הפעילה, שלב זה נקרא הבשלת צוואר הרחם. השלב השני הוא השלב הפעיל יותר ובו נותנים מבחוץ את ההורמון שנמצא גם בלידה טבעית בשלב זה - הורמון האוקסיטוצין. ההורמון ניתן בצורה מבוקרת על ידי משאבה שסופרת טיפות.

כל זה ועוד - בסרטון.

ד"ר דנה אקשטיין, מנהלת המחלקה לנוירולוגיה במרכז הרפואי הדסה, מדברת על התרומה הייחודית של מחקר אפילפסיה להבנת המוח ופיתוח טיפולים להפרעות נוירולוגיות. אפילפסיה, שנחשבת למחלה נוירולוגית הגורמת לפרכוסים, מאפשרת למדענים ללמוד על יתר פעילות במוח ולבחון תפקודים קוגניטיביים והתנהגותיים באמצעות טכנולוגיות חדשניות כמו אלקטרודות שמחוברות ישירות למוח.