חצבת היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף מסוג מורביליוירוס (Morbillivirus). הנגיף עובר באמצעות טיפות רוק ושיעול, ונשאר פעיל באוויר או על משטחים עד שעתיים לאחר שהחולה עזב את המקום. למי שלא חוסן יש סיכוי של 90% להידבק במגע עם חולה. בארצות מתפתחות, שבהן אין חיסון מסודר, חצבת גורמת לתחלואה קשה ולאחוז תמותה גבוה, בדרך כלל של תינוקות ושל ילדים קטנים, הסובלים מתת-תזונה, במיוחד מחוסר בחלבון. דיווחים ראשונים על חצבת מתועדים עוד משנת 700 לספירה.
המחלה מתחילה לרוב בסימנים דמויי שפעת:
אנשים נגועים נשארים מדבקים יום - יומיים לפני הופעת הסימנים הראשוניים של המחלה (כ-3-5 ימים לפני הופעת הפריחה) ועד 4 ימים לאחר הופעת הפריחה.
החצבת עלולה לגרום לסיבוכים קשים ב-30% מהמקרים, בעיקר בילדים מתחת לגיל 5 ומבוגרים מעל גיל 20:
הדרך היעילה והבטוחה ביותר למנוע חצבת היא באמצעות חיסון ה-MMR (מגן נגד חצבת, חזרת ואדמת) או MMRV (הכולל גם אבעבועות רוח).
המסר המרכזי: החצבת היא מחלה קשה ומסוכנת שניתן למנוע. חיסון הילדים והשלמת חיסונים למבוגרים שאינם מחוסנים מסייעים לא רק להגן על הפרט, אלא גם על כלל הקהילה, כולל תינוקות שטרם הגיעו לגיל חיסון ואנשים מדוכאי חיסון.
בשנים 2007-2008 חלה עלייה חדה במספר מקרי חצבת בישראל לעומת השנים שקדמו להן. לפי נתוני משרד הבריאות, בין 1 באוגוסט 2007 ל-18 במרץ 2008 התגלו 902 מקרים, מתוכם 746 באזור ירושלים (לעומת 115 מקרים באזור ירושלים בכל שנת 2006), רובם אך לא כולם בציבור החרדי, שמסרב להתחסן בפני המחלה.
לאחרונה נרשמה עלייה משמעותית במקרי החצבת, שהוגדרה על ידי משרד הבריאות כ"התפרצות פעילה". גל זה מדאיג במיוחד, שכן חצבת היא אחת המחלות הזיהומיות המדבקות ביותר, ועלולה להיות קטלנית, במיוחד בקרב תינוקות וילדים לא מחוסנים.
לקריאה נוספת על מחלת אבעבועות רוח ועל מחלת אדמת