חצבת - גורמים, סימפטומים ומניעה ע"י חיסון

חצבת היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף מסוג מורביליוירוס (Morbillivirus). הנגיף עובר באמצעות טיפות רוק ושיעול, ונשאר פעיל באוויר או על משטחים עד שעתיים לאחר שהחולה עזב את המקום. למי שלא חוסן יש סיכוי של 90% להידבק במגע עם חולה. בארצות מתפתחות, שבהן אין חיסון מסודר, חצבת גורמת לתחלואה קשה ולאחוז תמותה גבוה, בדרך כלל של תינוקות ושל ילדים קטנים, הסובלים מתת-תזונה, במיוחד מחוסר בחלבון. דיווחים ראשונים על חצבת מתועדים עוד משנת 700 לספירה.

תסמינים (מופיעים 18-7 ימים לאחר ההדבקה)

המחלה מתחילה לרוב בסימנים דמויי שפעת:

חום גבוה (עלול להגיע מעל 40 מעלות).
הצטננות (נזלת, שיעול יבש).
דלקת לחמית (עיניים אדומות ודומעות, רגישות לאור).
כתמי קופליק: כתמים לבנים זעירים בתוך הפה על החלק הפנימי של רירית הלחי (מול השיניים הטוחנות השניות), הן נראות כגרגירי מלח על רקע אדום.
פריחה אופיינית: לאחר 3-4 ימים של חום, מופיעה פריחה אדומה ומגרדת, המתחילה לרוב בראש ובצוואר ומתפשטת לשאר הגוף.

אנשים נגועים נשארים מדבקים יום - יומיים לפני הופעת הסימנים הראשוניים של המחלה (כ-3-5 ימים לפני הופעת הפריחה) ועד 4 ימים לאחר הופעת הפריחה.

סיבוכים

החצבת עלולה לגרום לסיבוכים קשים ב-30% מהמקרים, בעיקר בילדים מתחת לגיל 5 ומבוגרים מעל גיל 20:

סיבוכים נפוצים: דלקת אוזן תיכונה, שלשולים קשים ודלקת ריאות (סיבת המוות המובילה בקרב ילדים).
סיבוכים נדירים אך קטלניים:

דלקת מוח (אנצפליטיס): מתרחשת בכ-1 מכל 1,000 חולים ועלולה לגרום לנזק נוירולוגי קבוע או למוות.
מוות: כ-1 עד 3 מכל 1,000 חולים בחצבת עלולים למות מהמחלה.

סיבוך לטווח ארוך (SSPE): סיבוך נדיר אך קטלני המופיע שנים לאחר ההחלמה מהמחלה, וגורם לניוון של המוח ולמוות.

מניעה: החיסון הוא הפתרון

1. החיסון (MMR/MMRV)

הדרך היעילה והבטוחה ביותר למנוע חצבת היא באמצעות חיסון ה-MMR (מגן נגד חצבת, חזרת ואדמת) או MMRV (הכולל גם אבעבועות רוח).

2. מתי מחסנים בישראל?

מנה 1: בגיל שנה.במקרה של חשיפה לחצבת ניתן להקדים את החיסון הראשון לגיל 6 חודשים. במידה והוא ניתן תוך 3 ימים מהחשיפה, הוא יכול למנוע התפתחות חצבת. במקרים מסוימים קיימת אפשרות לתת חיסון סביל (אימונוגלובולין) על מנת להגן נגד חצבת לאחר החשיפה. החיסון הזה ניתן תוך 6 ימים מהחשיפה והוא מומלץ לנשים בהריון, תינוקות מתחת לגיל 6 חודשים ואנשים שסובלים מדיכוי של מערכת החיסון – בכל המקרים האלו אסור לקבל חיסון פעיל נגד חצבת.
מנה 2: בגיל 6 (כיתה א').
קבלת שתי מנות חיסון מקנה חסינות של כ-99% מפני המחלה.

3. מי צריך להשלים חיסון?

ילדים ונוער שלא קיבלו שתי מנות חיסון.
מבוגרים שנולדו משנת 1957 ואילך, ואינם יודעים אם חוסנו או שחוסנו רק במנה אחת (מומלץ להתייעץ עם רופא ולבצע בדיקת נוגדנים, אם כי לרוב ימליצו על השלמת החיסון).
כל אדם שנחשף לחולה חצבת ואינו מחוסן, עשוי לקבל חיסון פעיל או סביל (נוגדנים) בהקדם, בהתאם להמלצת משרד הבריאות/קופת החולים.

המסר המרכזי: החצבת היא מחלה קשה ומסוכנת שניתן למנוע. חיסון הילדים והשלמת חיסונים למבוגרים שאינם מחוסנים מסייעים לא רק להגן על הפרט, אלא גם על כלל הקהילה, כולל תינוקות שטרם הגיעו לגיל חיסון ואנשים מדוכאי חיסון.

חצבת בישראל

בשנים 2007-2008 חלה עלייה חדה במספר מקרי חצבת בישראל לעומת השנים שקדמו להן. לפי נתוני משרד הבריאות, בין 1 באוגוסט 2007 ל-18 במרץ 2008 התגלו 902 מקרים, מתוכם 746 באזור ירושלים (לעומת 115 מקרים באזור ירושלים בכל שנת 2006), רובם אך לא כולם בציבור החרדי, שמסרב להתחסן בפני המחלה.

לאחרונה נרשמה עלייה משמעותית במקרי החצבת, שהוגדרה על ידי משרד הבריאות כ"התפרצות פעילה". גל זה מדאיג במיוחד, שכן חצבת היא אחת המחלות הזיהומיות המדבקות ביותר, ועלולה להיות קטלנית, במיוחד בקרב תינוקות וילדים לא מחוסנים.

מקרי תחלואה: מאז תחילת ההתפרצות (אפריל 2025 ואילך), אובחנו עשרות חולי חצבת. רובם המכריע הם ילדים ופעוטות שלא חוסנו או שחוסנו חלקית.
מוקדי התחלואה העיקריים: מוקדי ההתפרצות המרכזיים דווחו בערים עם שיעורי התחסנות נמוכים, כגון ירושלים, בני ברק ומודיעין עילית, אך נרשמו מקרים גם בתל אביב ובמקומות נוספים.
תמותה: לצערנו, גל התחלואה הנוכחי גבה קורבנות. דווח על מספר מקרי פטירה של פעוטות לא מחוסנים, כולם מתחת לגיל שנתיים וחצי, עקב סיבוכי המחלה הקשים.
מקור ההדבקה: חלק מהחולים נדבקו בחו"ל או כתוצאה ממגע עם ישראלים ששבו מחו"ל (שם נרשמה עלייה בתחלואה עולמית), וחלקם בהדבקה מקומית.
המלצת משרד הבריאות: לאור המצב, משרד הבריאות קורא לציבור הרחב ולכל מי שלא מחוסן או שהתחסן חלקית – להשלים לאלתר את החיסון נגד חצבת.

לקריאה נוספת על מחלת אבעבועות רוח ועל מחלת אדמת