הטיפול העצמי ביולדת
הטיפול העצמי ביולדת
משכב הלידה הוא פרק הזמן מתום הלידה ועד שישה שבועות לאחריה. בתקופה זו מערכות הגוף חוזרות למצבן שלפני ההריון. את הימים הראשונים של תקופת משכב הלידה עוברים במחלקת יולדות. להלן מספר נושאים הקשורים לתקופה זו:
מנוחה לאחר לידה:
לאחר הלידה יש הרגשת אושר והקלה עצומה שהלידה עברה בשלום ושהתינוק בריא ושלם. יחד עם זאת, המאמץ הפיזי והנפשי הכרוך בלידה גורמים לעייפות גדולה ולכן חשובה המנוחה.
דימום נרתיקי:
בימים הראשונים ההפרשה דמית, בכמות קצת יותר גדולה מהדימום בימים הראשונים של המחזור החודשי. כעבור 3-4 ימים ההפרשה הופכת לבהירה יותר, אח"כ חומה ולבסוף לבנה. אם הדימום נראה לך מעל הרגיל או מכיל קרישי דם, יש להתייעץ עם האחות במחלקה. במעבר משכיבה לעמידה עלול להיות פרץ דם מוגבר מלווה בקרישי דם. זה דם שהצטבר ברחם ונפלט החוצה בעקבות שינוי התנוחה.
ברדתך מהמיטה בפעם הראשונה לאחר הלידה: בקשי את עזרת האחות. רצוי לקום בהדרגה וכדאי לשבת על המיטה עם רגליים מורדות במשך מספר דקות לפני המעבר לעמידה מלאה. בירידה לשירותים ולמקלחת רצוי להימנע מנעליים/קבקבים בעלי סוליה חלקה, כדי למנוע החלקה ונפילה.
התכווצויות ברחם.
לאחר הלידה הרחם ממשיך להתכווץ, על מנת לגרום לסגירת כלי דם שמונעת שטף דם וכן לחזרה הדרגתית של הרחם לגודלו הקודם. ככל שמספר ההריונות עולה, משקל התינוק גדול יותר ובהריון מרובה עוברים ההתכווצויות חזקות, ממושכות וכואבות יותר. כדאי לבקש מהאחיות משכך כאבים כל 4-5 שעות או לפי הצורך. גם ההנקה גורמת להתכווצויות ברחם: גירוי הפטמה גורם להפרשת פיטוצין, הורמון אשר גורם להתכווצויות השרירים בצינורות החלב (ועל ידי כך לזרימת החלב) וגורם גם לכיווץ הרחם ולדימום רב יותר.
כאבים באזור הפרינאום:
משקלו הממוצע של התינוק בלידה הוא כ- 3 ק"ג ולכן צפוי שמעבר התינוק בתעלת הלידה ישפיע על האזור. אפילו אם אין תפרים, עלולה להיות הרגשת אי נוחות, כאב או צריבה באזור. חשוב לדעת איך לטפל באזור רגיש זה (גם כשאין חתך):
- שטיפות מרובות במים ללא סבון.
- החלפת פד לעיתים קרובות, כל שעתיים עד שלוש בימים הראשונים.
- לנגב את האזור תמיד מלפנים לאחור (מכיוון הנרתיק אל פי הטבעת) כדי למנוע העברת זיהום אפשרי מאזור פי הטבעת, ובמיוחד לאחר פעולת מעיים.
- ביצוע תרגילי קיגל (כיווץ והרפיה של שרירי הפרינאום והעכוז), במשך כל תקופת משכב הלידה, מגביר את זרימת הדם באזור ועל ידי כך מזרז ריפוי ומשפר את מתח השרירים.
- שיטות להקלת הכאב: אמבטיות במים פושרים/חמימים, קרח מקומי, יבוש המקום בזהירות, ישיבה על כרית רכה ונטילת משככי כאבים, ישנם תכשירים נוספים שניתן לקנות (פני לאחות). אם המקום בצקתי אפשר לבקש מהאחות פד ספוג במגנזיום, אשר סופג את הבצקת ומקל על הכאב.
- אין לשבת על גלגל גומי, כדי למנוע מתח מיותר באזור התפרים.
- מתן שתן - כיס שתן מלא עלול לגרום לאי נוחות, להפריע לכיווץ הרחם ולגרום לדימום מוגבר, לכן חשוב לרוקנו תוך 8 שעות מהלידה. האחות תעזור לך לרדת מהמיטה ותלווה אותך לשירותים. רק במקרים מעטים יש צורך להכניס צנתר (קטטר) לכיס השתן כדי לרוקנו. לנשים להן הוכנס צנתר בעקבות אלחוש אפידורלי בלידה, יושאר הצנתר עד חזרה מלאה של התחושה.
- פעולת מעיים - פעולת המעיים הראשונה לאחר הלידה היא תמיד ציון דרך! לא לחשוש שהתפרים יפתחו זה לא קורה! כדאי שלא יעברו יותר מ- 48 שעות מהלידה בלי שתהיה פעולת המעיים הראשונה. אם עבר הזמן וטרם הייתה יציאה, אנא ידעי את האחות. חשוב לשתות הרבה כדי להחזיר נוזלים שהגוף מאבד בזמן הלידה. פירות וירקות טריים, צימוקים ופירות יבשים אחרים, מיץ שזיפים וסובין - כל אלה מקלים על פעולת מעיים ואפשר להביאם מהבית.
זה הזמן להירשם לסיור בחדרי הלידה של הדסה ולקורס הכנה ללידה במועדון יולדות הדסה >> להרשמה
טחורים בהריון ולאחר לידה:
אחוז לא קטן של נשים סובלות מטחורים בהריון, ובמיוחד לאחר הלידה. טחורים הם ורידים מורחבים סביב פי הטבעת, הגורמים לאי נוחות, לכאב ולקושי בישיבה. חשוב לדאוג לצואה רכה כדי למנוע את הצורך ללחוץ חזק בזמן פעולת המעיים.
הטיפול במחלקה נעשה על ידי נרות ומשחה הגורמים לכיווץ הטחורים והקלת הכאב, שטיפות מרובות של האזור, וניתן לקבל תרופה המרככת את הצואה.
בזמן השכיבה במיטה עדיף לשכב על הצד כדי להפחית את הלחץ על הטחורים, וכן אפשר גם לבקש משככי כאבים מאחות. מומלץ לבצע תרגילי קיגל שממריצים את מחזור דם באזור ומסייעים בספיגת הטחורים.
הזעה מרובה לאחר הלידה:
זוהי אחת הדרכים לשחרור עודף הנוזלים שהגוף צבר בזמן ההריון. כדאי למדוד חום כדי לוודא שסיבת ההזעה אינה חום. חשוב להחזיר לעצמך נוזלים על ידי שתייה מרובה, במיוחד אם את מניקה.
דכדוך לאחר הלידה:
כולנו שמענו על "היום השלישי" בו חלק גדול מהאמהות מרגישות דכדוך קל, תשישות, עצבות, כאבים בכל הגוף והתפרצויות בכי "ללא סיבה". בדרך כלל תוך 48 שעות הדכדוך נעלם וההרגשה משתפרת. אם תוך שבועיים יש עדיין קושי להירדם, חוסר תיאבון, קושי לקום לתינוק או קושי בתפקוד בבית - חשוב להתייעץ עם רופא.
תזונה ושתייה לאחר לידה:
כדי להחזיר את כוחותייך וכדי שחלב האם יהיה מזין, יש לדאוג שהתזונה תכיל את כל אבות המזון והויטמינים. חשוב לאכול חלבונים וקלוריות בכמות מספקת, אבל אין צורך לאכול כמויות המספיקות לשניים! פירות וירקות טריים מוסיפים לבריאות. שתייה מרובה - אבל לא מוגזמת. שוקו, תה, קפה וקוקה קולה מכילים קפאין, לכן מומלץ לא להרבות בשתייתם. למרות המסורת כדאי להימנע משתית בירה שחורה, ובמיוחד אם את מניקה - הבירה מכילה הרבה גזים, הרבה סוכר והרבה קלוריות - ואינה מגבירה את כמות החלב.
התעמלות אחרי לידה:
מתקיימת בחדר הורות בהדרכת פיזיותרפיסטית פעמיים בשבוע בשעות הבוקר. לפני ההדרכה יש הודעה בכריזה.