לאכול עבור 2 אבל לא פעמיים
כבר שנים רבות ידוע במחקר הרפואי שלסביבה התוך רחמית בהריון יש השפעה על תוצאות ההריון במיצוי הפוטנציאל הגנטי של העובר מבחינת משקל וגובה. בשנים האחרונות המחקר מתייחס ל-1000 הימים הראשונים של התינוק, בהם 270 ימי ההריון ועוד 365 ימי השנה הראשונה והשניה לחיי התינוק. לתזונה בהריון ובשנתיים הראשונות לחיי התינוק השפעה על תוצאות ההריון והשפעה על בריאות התינוק כאדם בוגר. מחקרים אלו מחדשים כי קיימת השפעה הדדית בין הגנום לבין הסביבה לביטוי או חוסר ביטוי של גנים מסוימים.
נשים שהתחילו את ההריון בעודף משקל או נשים שעלו במשקל באופן בלתי מבוקר במהלך ההריון חשופות יותר לסיבוכי הריון ולידה כמו סוכרת הריונית, יתר לחץ דם, רעלת הריון, משקל לידה גבוה של התינוק, עליה בסיכון למומים מולדים, לידה מוקדמת וגם ניתוח קיסרי. כאדם בוגר עובר זה יהיה חשוף לבעיות מטבוליות כמו עודף משקל, השמנה ומחלות לב.
מנגד, נשים שהיו במצב של דיאטה קיצונית בהריון או במצב של רעב הן בסיכון גבוה ללידת תינוקות במשקל נמוך ולתינוקות אילו כאנשים בוגרים יש סיכון גבוה לבעיות מטבוליות כמו השמנה, הפרעה במאזן הסוכר, הפרעה במאזן השומנים בדם ועלייה בסיכון למחלות לב. מצב של רעב בהריון משפיע על חוסר יכולת התמודדות מטבולית בבגרות עם סביבת מזון רגילה. סוגייה זו נלמדה מתקופת הרעב בהולנד בסוף מלחמת העולם השנייה מנובמבר 1944 ועד מאי 1945. משקל התינוקות שנולדו בהולנד בתקופה זו היה נמוך בחצי קילוגרם וכאנשים בוגרים הם סבלו מבעיות מטבוליות.
מכאן שיש חשיבות למשקל האם טרם ההריון ולמידת העלייה במשקל בהריון.