פרכוסים ואפילפסיה

במחלקת הילדים ניתן לפגוש לעתים קרובות ילדים אשר אושפזו עקב פרכוס. חוויה של פרכוס עלולה להיות מפחידה ומבהילה, במיוחד בפעם הראשונה. כיצד לנהוג בעת פרכוס? על מה מעידים התקפי הפרכוס?

מהו פרכוס?

המוח שלנו מורכב מתאים רבים אשר ביניהם ישנה פעילות חשמלית. פרכוס הוא אירוע בו חלק מהתאים במח מאבדים את פעילותם החשמלית הרגילה ויוצרים מצב של "סערה חשמלית". האירוע הינו פתאומי ובלתי רצוני ויכול להתרחש בכל מקום במח. הפרכוס יכול להתרחש בצורות שונות: תנועה בלתי רצונית, בהיה,הרגשת טעם מוזר, ריח משונה ועוד.

ישנן שתי צורות של הופעת פרכוסים. פרכוס כלליים, הכוללים את כל אברי הגוף, ופרכוסים ממוקדים הכוללים רק חלק מן האיברים בגוף.

צורת הפרכוס הידועה ביותר נקראת התקף כללי טוני קלוני. בהתקף כזה ישנו איבוד הכרה פתאומי ונפילה. הגוף מתמתח בעוצמה, הפה נסגר בחוזקה ולעיתים צבע השפתיים מכחיל. לאחר מכן יש התכווצויות של הגפיים. בחלק מן הפרכוסים יופיעו רק חלק מהסימנים הנ"ל. ברוב המקרים הפרכוס נמשך דקות ספורות בלבד. לאחר הפרכוס יש הרפיה של השרירים ושינה עמוקה של מספר שעות, שהיא חלק מתהליך ההחלמה של המוח. במקרים אחרים של פרכוסים ישנו רק ניתוק לזמן קצר עם הסביבה, או תנועות בלתי נשלטות של רגל או יד ללא אבדן הכרה.

התקף טוני קלוני

בזמן הפרכוס אין סכנה לחנק. כמו כן אין סכנה של בליעת לשון כיוון שהלשון נוקשה בפה ולא נופלת אחורה.

מהן הסיבות לפרכוסים?

קיימות סיבות רבות לפרכוסים, במרבית המקרים הסיבה לא ידוע. סיבות אפשריות הן: זיהום במוח, חבלה בראש, חום גבוה או אפילפסיה.

אלו בדיקות יש לערוך?

בדיקות דם. קראו עוד על בדיקות דם.

EEG: בדיקה של הפעילות החשמלית של המח. הבדיקה מבוצעת ע"י הדבקת אלקטרודות על פני הקרקפת. האלקטרודות קולטות את האותות החשמליים והם נרשמים על גבי נייר או על מסך. הבדיקה נמשכת בין חצי שעה לשעה בערנות או בשינה ואיננה מכאיבה. קראו עוד על בדיקה זו.

הדמיה מוחית: CT או MRI. יעשו על פי שיקול דעת רפואי בלבד. קראו עוד על בדיקת סיטי.

ייתכנו בדיקות נוספות כגון בדיקות מטבוליות, על פי שיקול דעת רפואי.

מהו הטיפול?

לעתים צריך להתאשפז לצורך השגחה. קראו עוד על אשפוז.

תרופות: אם נמצאה סיבה לפרכוס, הילד יקבל טיפול מתאים לגורם לפרכוס. אם ההתקפים חוזרים ניתן לקבל תרופות למניעתם.

אם לא נמצאה סיבה לפרכוס (מרבית המקרים), ניתן הסבר כיצד לנהוג.

מה חשוב לעשות כשאדם נתקף בפרכוס?

יש להרחיק חפצים חדים וקשים מהסביבה. רצוי להשכיב את האדם על משטח רך (כמו מזרון) ולרפד את סביבתו בכריות ושמיכות על מנת למנוע פציעות משניות

יש להשכיב את האדם על הצד, כשפיו פונה כלפי מטה, כדי להקל על פליטת רוק החוצה

אין למנוע את התנועות הנעשות בזמן הפרכוס.

בעת הפרכוס אין לתת תרופה או נוזלים דרך הפה מחשש לחנק.

יש להזעיק עזרה.

המלצות ואזהרות נוספות

אנשים אשר לקו בפרכוסים יכולים רוב הזמן לנהל אורח חיים רגיל. במקרה בו מדובר בהתקפים חוזרים יש ליידע את הסביבה הקרובה ולתת הסבר כיצד לנהוג במצב של התקף.

מתי מדובר בהתקף פרכוס ומתי באפילפסיה?

אבחנה של אפילפסיה ניתנת כאשר היו שני אירועים של פרכוסים שקרו ללא סיבה ברורה.

מהו הטיפול באפילפסיה?

ישנן תרופות שונות שמטרתן למנוע התקפים חוזרים של אפילפסיה והן יעילות ברוב המקרים. לאחר שנתיים ללא התקפים הרופאים ממליצים לעתים להפסיק את הטיפול התרופתי. ישנם מקרים בהם הטיפול איננו יעיל ומומלץ לעבור ניתוח אפילפסיה. בניתוח מטפלים באזורים במוח האחראיים על הפרכוסים. קראו עוד על ניתוח אפילפסיה כאן.

מהם הסיכויים להחלמה?

לאחר שנתיים ללא פרכוסים הסיכויים להחלמה הם טובים מאוד, וניתן לנהל אורח חיים תקין.