אורח החיים המודרני מתאפיין בפעולות סדנטריות (כלומר בישיבה) אם בנהיגה, ישיבה מול מחשב, צפייה בטלוויזיה ופחות בפעילות גופנית. בנוסף, התפתחות תעשיית המזון העלתה את כמות צריכת המזון העשיר בשומנים וכולסטרול. בעולם המערבי מחלת הלב וכלי הדם היא הגורם מספר אחד לתמותה.
בשנים האחרונות, חוסר בפעילות גופנית הוגדר כגורם סיכון למחלת לב. מחקרים הראו כי לאדם אשר אינו פעיל גופנית כחלק מאורח חייו, ישנו סיכון הגדול פי 2 לחלות במחלת לב מאשר אדם שפעיל גופנית. לפעילות גופנית השפעות רבות על בריאות הגוף ואיכות החיים. מלבד גורמי הסיכון הכוללים גיל, מין ותורשה, אשר אינם ניתנים לשליטה, הפעילות הגופנית יכולה להשפיע על שאר גורמי הסיכון למחלות לב ומחלות נוספות.
להלן טבלה המסכמת את גורמי הסיכון למחלות לב והשפעות הפעילות הגופנית על גורמים אלה:
אילו השפעות נוספות יש לפעילות גופנית?
- חיזוק השרירים בגוף, מניעת הידלדלות מסת השריר בגוף עם הגיל.
- שיפור טווח התנועה במפרקים, שיפור יכולת התנועה הגופנית.
- שיפור מגבלות אורטופדיות (כגון כאבי גב, ברכיים וכד').
- מניעת אוסטאופורוזיס (הידלדלות מסת העצם).
- מניעת מחלות הסרטן (בעיקר סרטן השד והמעי הגס).
- שיפור איכות החיים על ידי יכולת ביצוע פעולות יומיומיות ופעולות מאומצות יותר.
מהן ההמלצות לפעילות גופנית?
המלצות ארגוני הבריאות הגדולים הן: בשביל אורח חיים בריא על כל אדם לצבור מינימום 30 דק' ביום של פעילות גופנית ברמה בינונית ברוב (אם לא בכל) ימות השבוע.
פעילות גופנית חייבת לכלול בתוכה שלושה מרכיבים עיקריים:
- פעולות בסיסיות יומיומיות – עלייה במדרגות, עבודות בית, טיול עם הכלב וכד'.
- פעילות אירובית – פעילות מאומצת שניתן להתמיד בה יותר ממספר דקות ברציפות, המפעילה קבוצות שרירים גדולות. דוגמאות: הליכה, שחייה, אופניים.
- פעילות לחיזוק השרירים והגמשת המפרקים בגוף – לדוגמא: תרגילים עם משקולות, יוגה, פילאטיס וכד'.
נכתב על ידי: ד"ר יעל מלמוד, PhD מנהלת המכון לשיקום ומניעת מחלות לב המרכז הרפואי הדסה, יוני 2020.