דלקת בשריר הלב או בשמה הלועזי מיוקרדיטיס, יכולה להופיע אצל אנשים צעירים ובריאים, לרבות ילדים, והיא שכיחה יותר בקרב גברים. הדלקת מתפתחת לרוב בעקבות זיהום, ובחלק מועט מהמקרים עקב נטילת תרופות או כתוצאה ממחלות. בדרך כלל היא מאופיינת בכאבים בחזה, קוצר נשימה, דופק חריג ועייפות. למיוקרדיטיס יש השפעה הן על שריר הלב והן על המערכת החשמלית של הלב. היא עלולה לפגוע ביכולת השאיבה של הלב ולגרום להפרעות קצב. במקרים בהם הדלקת חריפה ואינה מטופלת באופן הולם, יכולות להיות לה השלכות קשות ואף קטלניות עד כדי הרס תאי הלב, פגיעה בתפקוד הלבבי, אי ספיקת לב ודום לב.
בעיקר זיהומים על רקע נגיפי אך גם זיהומים חיידקיים ופטרייתיים. הדלקת היא גם אחד הסיבוכים השכיחים נשאי נגיף ה-HIV האחראי למחלת האיידס.
בין הגורמים הנוספים לדלקת בשריר הלב נמנות מחלות ותרופות (לרבות סמים) שמעודדות דלקתיות בגוף או מחלישות את מערכת החיסון.
ניתן לצמצם את הסיכון ללקות במיוקרדיטיס על ידי הימנעות ממגע עם חולים במחלות זיהומיות, הימנעות משימוש בסמים קשים ובקיום יחסי מין בלתי מוגנים, צמצום חשיפה לעקיצות של טפילים המצויים באזורים טרופיים, לכן החשיבות בקבלת חיסונים בהמלצת רופא כמו חיסוני שפעת, אדמת וגם חיסונים למטיילים.
שלבי ההתפתחות הראשונים של דלקת שריר הלב אינם מלווים בדרך כלל בתסמינים, או שמתאפיינים בתסמינים קלים כמו קוצר נשימה וכאבים בחזה. לרוב, הביטוי העיקרי של המחלה מופיע בצורת תסמינים שמאפיינים זיהומים ויראליים, כמו כאבים בגוף, כאב ראש, כאבי מפרקים, כאב גרון, חום גבוה או שלשולים. לעיתים מופיעים תסמינים שדומים לתסמיני התקף לב.
קוצר נשימה, כאבים בחזה, עייפות ונפיחות ברגליים עקב הצטברות נוזלים. שלבי ההתפתחות הראשונים של דלקת שריר הלב אינם מלווים בדרך כלל בתסמינים, או שמתאפיינים בתסמינים קלים כמו קוצר נשימה וכאבים בחזה. לרוב, הביטוי העיקרי של המחלה מופיע בצורת תסמינים שמאפיינים זיהומים ויראליים, כמו כאבים בגוף, כאב ראש, כאבי מפרקים, כאב גרון, חום גבוה או שלשולים. לעיתים מופיעים תסמינים שדומים לתסמיני התקף לב.
דלקת שריר הלב לא תמיד קלה לאבחון, שכן תסמיניה דומים לתסמיני מחלות זיהומיות על רקע ויראלי. ניתן לאבחן אותה במסגרת התייעצות עם קרדיולוג המבצע בדיקה גופנית ותשאול מקיף, ומפנה את המטופל לבדיקות לב שונות:
בחירת הטיפול במיוקרדיטיס נעשית בהתאם לגורם שהביא להתפתחותה של הדלקת.
ברוב המקרים וכאשר מדובר במיוקרדיטיס קלה ומתונה – די במנוחה, טיפול תרופתי תומך והימנעות מפעילות גופנית מאומצת, והדלקת תחלוף מעצמה.
כאשר מדובר במצבים קשים של המחלה, יתכן שיהיה צורך בטיפולים פולשניים לרבות השתלה של מכשירים תומכי לב, ובמקרים חמורים ממש – חיבור למכשיר לב-ריאה או השתלת לב.