מילון מונחים להורה בפגייה

א

אינטובציה:

הכנסת צינורית (טובוס) לקנה הנשימה של התינוק דרך הפה או דרך האף כדי לאפשר הנשמה.

אקסטובציה:

הוצאת צינור (טובוס) מקנה הנשימה.

אינקובטור סגור:

יחידת חימום מאווררת ושקופה השומרת את חום גופו של הילוד באופן אוטומטי, ממוחשב.

אינקובטור פתוח:

יחידת חימום ממוחשבת, פתוחה, השומרת את חום גופו של הילוד באופן אוטומטי ומאפשרת גישה לתינוק מכל הצדדים.

אמבו:

מפוח, מחובר למקור חמצן ומשמש להנשמה ידנית.

אנמיה:

חוסר דם (המוגלובין נמוך), אופייני בפגים.

אנמיה של פגות:

אנמיה היא מצב שבו ריכוז כדוריות הדם האדומות בדם יורד מתחת לערכים רצויים.

הסיבות לאנמיה בפגים הן מרובות ויכולות לנבוע מחסר יצור זמני של כדוריות דם אדומות במוח העצם, מהרס מוגבר של כדוריות דם אדומות בדם ההיקפי, מדימום או מלקיחות דם חוזרות.

אנמיה בפגים יכולה לבוא לידי ביטוי בחיוורון, בנשימה מהירה, לעתים נשמעת איושה מעל הלב או מופיעים קשיים בעליה במשקל.

הטיפול באנמיה תלוי בגילו ובמצבו הכללי של הפג. לעתים יש צורך לתת עירוי של כדוריות דם אדומות (עירוי דם). בדרך כלל הפגים מטופלים בתוספת ברזל דרך הפה. ברוב המקרים מוח העצם מתאושש בעצמו ומתחיל לייצר כדוריות דם אדומות תוך מספר שבועות. תוספת ברזל ניתנת לפגים יחסית מוקדם בהשוואה לתינוקות שנולדו במועד, כיוון שהאנמיה מתחילה בפגים בגיל מוקדם יותר.

אנטרוקוליטיס נמקית = NEC = Necrotizing Enterocolitis:

אחד הסיבוכים במערכת העיכול (המעיים) בפגים נקרא אנטרוקוליטיס נמקית.

הסיבוך הזה נגרם משילוב של חסר בשלות של מערכת העיכול בפגים, אספקת דם מופחתת למעיים והמצאות חיידקים ומזון במערכת העיכול.

במהלך המחלה דופן המעי נחלש. חיידקים חודרים לתוך דופן המעי המוחלש ויוצרים כיסי גז קטנים המפריעים לאספקת דם תקינה לדופן המעי. עקב כך, פעילות המעי הרגילה ניזוקה.

המחלה יכולה להתבטא בבטן תפוחה, יציאות ריריות או דמיות, הקאות וסימני מחלה כלליים.

הטיפול כולל הפסקה במתן אוכל דרך הפה, מתן נוזלים ואנטיביוטיקה לוריד ומתן מוצרי דם בעת הצורך.

בחלק מהמקרים רקמת המעי עלולה להנזק עד כדי יצירת נמק וקרע מקומי, ואז יש צורך בניתוח.

אסטרופ (גזים בדם):

בדיקת דם שמראה את ריכוז החמצן ודו-תחמוצת הפחמן בדם כדי לאמוד את תפקוד הלב והריאות ואת יעילות הנשימה.

אפניאה:

אפניאה היא הפסקה בנשימה, האופיינית לפגים, ונמשכת מעל 20 שניות.

כ 30% מהפגים השוקלים בלידה פחות מ-1,500 גרם סובלים מאירועים של אפנאות בשבועות הראשונים לחיים. האפנאות מלוות לעתים בברדיקרדיה או בשינויי צבע.

הסיבה לאפנאות בפגים היא חסר בשלות של מרכז הנשימה במוח. עם הזמן מרכז הנשימה מגיע לבשלות והאפנאות פוסקות. שינויים במצב הפג כמו ירידה בטמפרטורת הגוף, עייפות, קושי באכילה או מחלות אחרות עלולים גם כן לגרום לאפנאות.

המוניטור המחובר לילוד עוקב אחר נשימותיו וקצב ליבו והוא מצפצף ומתריע על הפרעה בנשימה או בקצב הלב.

חלק מהאפנאות חולפות מעצמן כי התינוק מתאושש ומתחיל לנשום שוב בצורה סדירה. במקרים בהם האפנאות מתמשכות, הטיפול כולל גירוי קל של עור התינוק/ת ("להזכיר" לו/לה להתחיל לנשום) ומתן תרופה בשם קפאין. במקרים של אפנאות עקשניות יש לעתים צורך בהנשמה. אפנאות של פגות אינן קשורות למות בעריסה.

אקוקרדיוגרפיה:

בדיקה של הלב המיועדת לזיהוי מבנה הלב ותפקודו. הבדיקה נעשית על ידי טכנאי/ת מומחה או רופא קרדיולוג ילדים (רופא מומחה למחלות לב). הבדיקה נעשית במכשיר האולטרה-סאונד. משתמשים בבדיקה זאת גם על מנת לזהות דוקטוס פתוח.

אקמול:

תרופה שניתנת לטיפול בכאב ובחום. בפגים, התרופה ניתנת לעיתים גם לסגירת דוקטוס פתוח (כלי דם עוברי שנסגר בדר"כ לאחר הלידה בתינוקות שנולדו במועד, בפגים, עלול להשאר פתוח ולגרום לסיבוכים שונים). משך הטיפול בדוקטוס פתוח לרוב 5 ימים. במהלך הטיפול עוקבים אחרי רמות התרופה בדם התינוק ואחרי תפקודי הכבד.

אוסטאופניה של פגות:

״מיעוט עצם״ הנובע מהפרעה בשקיעת זרחן וסידן בעצם. המצב אופייני לפגים צעירים שנזקקו להזנה דרך הוריד זמן ממושך. בגיל 4 שבועות מתחילים לעקוב אחרי רמות הזרחן, האנזים alkaline phosphatase, והפרשת זרחן בשתן. במידה ונעשית אבחנה מתחילים לטפל בתכשיר המכיל זרחן, ונקרא ״סנדוס״.

אומאיה:

״כפתור״ סיליקון המוחדר מתחת לעור הקרקפת, ובקצהו צינור הנכנס לחדרי המוח. בתינוקות עם הידרוצפלוס לאחר דימום מוחי משמש באופן זמני לניקוז עודף הנוזלים עד להכנסת דלף (שאנט) קבוע.

״אוקסיהוד״ Oxy-hood:

חמצן המעשיר את האוויר שאותו נושם התינוק, בתוך אינקובטור או בעזרת חופת חמצן.

אולטרה סאונד של המוח:

בדיקת אולטרה סאונד המשקפת את מבנה המוח של התינוק, ובמיוחד את המבנים בקו האמצע. הבדיקה נעשית באמצעות מתמר המונח על המרפס.

ב

בילירובין:

צבען (פיגמנט) הנוצר בגוף מפירוק המוגלובין (החומר שנותן את הצבע לכדוריות הדם האדומות). הצבען הוא בעל גוון צהוב והוא מעניק את הצבע הצהוב לעור, האופייני לתינוקות הסובלים מצהבת ילודים.

ברדיקרדיה = Bradycardia:

ברדיקרדיה היא האטה בקצב הלב (הדופק), פחות מ 100 פעימות לדקה.

היא אופיינית לפגים ומופיעה לעיתים קרובות יחד עם אפנאה, מאותן סיבות.

ברזל:

ברזל ניתן בצורת טיפות כתוספת לאוכל. הברזל ניתן למניעת אנמיה. לאחר השחרור מהפגיה הפגים ימשיכו לקבלו כמו שאר הילדים.

בנק חלב אם:

בשנים האחרונות קיים במד״א בנק חלב אם מפוסטר. החלב מתחלק לחלב לילודים בשלים ולחלב לפגים. החלב נאסף בתנאים מיוחדים עם הקפדה על היגינה וסטריליות, נבדק לתכולתו התזונתית, נבדק לזיהומים ומפוסטר. החלב ניתן בפגיה במקום או להשלמה של חלב אם על פי קריטריונים קבועים.

ג

גיל כרונולוגי:

חישוב גיל התינוק לפי הזמן שעבר מיום לידתו ואילך. לפי גיל זה חוגגים ימי הולדת...

גיל מתוקן:

גיל המחושב מהגיעו של התינוק לשבוע 40 ועד לרגע הנוכחי (מחשבים בן כמה היה התינוק היום לו נולד לאחר הריון מלא של 40 שבועות)

משתמשים בגיל מתוקן להערכת ההתפתחות בשנים הראשונות לחיים. חישוב: להחסיר מהגיל הכרונולוגי את מספר השבועות החסרים עד להשלמת 40 שבועות (הריון מלא).

דוגמה: לתינוק שנולד בשבוע 28 להריון, חסרים 12 שבועות (3 חודשי הריון) עד להשלמת הריון מלא ( 12 = 28 – 40 ). לכן, בגיל כרונולוגי של 6 חודשים – גילו המתוקן יהיה 3 חודשים.

״גדלן״:

כינוי לפג יציב מבחינה נשימתית ולבבית. כדי להשלים את אשפוזו בפגיה הוא צריך ללמוד לאכול דרך הפה ולעלות במשקל.

ד

דקסטרו-סטיק (או בקיצור: דקס):

מדידת רמת הסוכר בדם היילוד

דוקטוס פתוח = PDA = PATENT DUCTUS ARTERIOSUS:

הדוקטוס הוא כלי דם קצר הנמצא קרוב ללב ומחבר את עורק הראה הראשי עם אבי העורקים (האאורטה). זהו כלי דם חשוב בחיים התוך רחמיים כי הוא עוזר לדם לעבור מהלב הישר לגוף ולעקוף את הריאות. חסר אספקת דם לריאות בתוך הרחם, מאפשר התפתחות תקינה של הריאות.

בתינוקות שנולדו בסוף ההריון הדוקטוס נסגר באופן עצמוני מספר שעות לאחר הלידה. כתוצאה מכך מתאפשרת זרימת דם תקינה מהלב לראות כמו במבוגרים. בחלק מהתינוקות שנולדו לפני תום ההריון הדוקטוס אינו נסגר לאחר הלידה ועקב כך עלולות להווצר בעיות כמו קושי בנשימה, ריבוי נוזלים וגודש בריאות, קושי בשחלוף של חמצן בדו תחמוצת הפחמן ואי ספיקת לב.

זיהוי של דוקטוס פתוח בפגים נעשה על ידי בדיקת רופא והדגמה של כלי הדם הפתוח באולטרה-סאונד (בדיקת הלב על ידי מכשיר האולטרסאונד ניקראת אקוקרדיוגרפיה).

הטיפול בדוקטוס פתוח כולל הגבלה בכמות הנוזלים שהתינוק מקבל ולעיתים מתן תרופות לסגירה של הדוקטוס. בתינוקות בהם הדוקטוס לא נסגר אחרי ניסיון טיפול תרופתי, יש לעתים צורך בסגירה שלו על ידי צנתור או ניתוח.

דימום בחדרי המוח = IntraVentricular Hemorrhage = IVH:

סביב חדרי המוח בפגים יש כלי דם קטנים ועדינים הנעלמים בהדרגה לקראת סיום ההריון. כאשר יש שינויים קיצוניים בזרימת הדם למוח הפג, מסיבות שונות, שלמות כלי דם אילו עלולה להיפגע, כתוצאה מכך עלול להתפתח דימום לתוך חדרי המוח.

הדימום מופיע בדרגות חומרה שונות (4 דרגות סה"כ), בהתאם לדרגה נקבע הטיפול. דימומים בדרגה נמוכה נספגים ברוב המקרים מבלי שיגרמו נזקים או סיבוכים. דימום בדרגה גבוהה עלול לגרום לסיבוכים מידיים ואף למוות. התינוקות אשר שורדים את הדימומים הקשים עלולים לפתח סיבוכים לטווח הארוך כגון הידרוצפלוס, ו/או סיכון גבוה להתפתחות פסיכומוטורית לא תקינה.

הסיכון לדימום תוך מוחי עולה ככל שגיל ההריון צעיר יותר. כ – 80% מכלל הדימומים במוח קורים במהלך שלושת הימים הראשונים לחיים. דרגת הדימום עלולה להשתנות בימים הראשונים לאחר הדימום הראשוני.

גילוי הדימום בחדרי המוח והמעקב אחר התפתחותו נעשה על ידי ביצוע בדיקת אולטרה-סאונד של המוח. הבדיקה נעשית בפגיה, כשהתינוק שוכב באינקובטור והמתמר מוצמד לראשו. הבדיקה לא גורמת לכאב או לאי נוחות, היא אינה חודרנית ונמשכת דקות מספר. תוצאות הבדיקה יוסברו לכם על ידי הרופא המטפל.

ה

המטוקריט:

מדד לאנמיה. (בדומה לבדיקת המוגלובין במבוגרים)

היפוקסיה:

מצב של רמת חימצון נמוכה בדם וברקמות הגוף. מטופל על ידי מתן חמצן.

היפותרמיה טיפולית:

לאחר ארוע של הפרעה בחמצון המוח סביב הלידה, ועל פי קריטריונים קבועים, ניתן לחבר את התינוק למכשיר שמוריד את טמפרטורות הגוף שלו ל-33.5 מעלות, ובכך מאיט את התהליכים בגוף התינוק ומפחית את דרישות החמצן. הטיפול נמשך 72 שעות, והוא אינו מתאים לפגים מתחת לשבוע 34.

הידרוצפלוס = Hydrocephalus:

סיבוך של דימום בחדרי המוח מדרגה גבוהה. חדרי המוח מכילים באופן רגיל נוזל צלול בכמות מועטה. הופעת דם בחלל החדרים מפריעה לספיגה ולניקוז של הנוזל. כתוצאה מכך מצטברת בחדרים כמות גדולה של נוזל, החדרים מתרחבים מעבר לרגיל והם גורמים לגדילה מהירה של הראש. הטיפול נועד למנוע נזק מלחץ על המוח. לכן, מקובל לנקז את עודף הנוזלים וזה נעשה באופנים שונים. במידה והצטברות הנוזל אינה נפסקת מעצמה יש צורך להתקנת דלף (שנט) קבוע על ידי ניתוח.

ו

ואפוטרם:

שיטת תמיכה נשימתית לתינוק, על ידי הצמדת צינורית אל פתחי הנחיריים שלו והזרמת אוויר לח ומועשר בחמצן על פי הצורך.

ויטמין D:

תוספת יומית של ויטמין D ניתנת לחיזוק העצם הניתנת לכל היילודים. התוספת מומלצת עד גיל שנה.

ז

זונדה:

צינורית המוחדרת דרך האף או דרך הפה לתוך הקיבה, לשם האכלה או ניקוז הפרשות, בהתאם לנסיבות.

ח

חיסונים:

הפגים הקטנים נולדים עם מערכת חיסון שאינה בשלה עדיין, לכן אינה מסוגלת להגיב במלוא העוצמה למתן חיסונים מיד לאחר הלידה (למשל חיסון להפטיטיס מסוג B). בהגיעם לסביבות משקל 2 ק"ג, או טרם השחרור.

חיסונים של גיל חודשיים, למחלות דיפטריה, טטנוס, שעלת, דלקות אוזניים ריאות וקרום המוח ניתנות פגים שנולדו לפני שבוע 34+6 זכאים לחיסון חודשי לוירוס נשימתי הנקרא RSV, בחודשים בהם הוא נפוץ, נובמבר עד מאי.

חלבון נוזלי:

תוספת חלבון לחלב אם כדי להעשיר תזונתית את כלכלת התינוק.

ט

טכיקרדיה:

דופק לב בקצב גבוה מהתקין.

טובוס:

צינורית המוחדרת לקנה הנשימה לצורך הנשמה, ומתחברת למכונת הנשמה.

טי.פי.אן-TPN:

הזנת על, הזנה תוך-ורידית. זוהי תמיסה הניתנת דרך הוריד, במקום או כדי להשלים את ההזנה שהתינוק מקבל דרך מערכת העיכול. התמיסה מכילה סוכר, חלבונים, מלחים וויטמינים לפי הצורך. צבעה צהוב.

טי.טי.אן transient tachypnea of the newborn נשמת חולפת של הילוד:

נשמת חולפת של היילוד. מצב של חוסר פינוי תקין של נוזלים עובריים מריאות העובר לאחר הלידה, המקשה על נשימה תקינה של התינוק. המצב מטופל בתמיכה נשימתית. בדרך כלל חולף בתוך מספר ימים.

י

יתר לחץ דם ראתי ביילוד PPHN:

מצב שבו לחץ הדם בכלי הדם בריאות גבוה יותר או שווה ללחץ הדם בכל הדם המזינים את הגוף. המצב מטופל בתמיכה נשימתית, לעיתים בליווי גז NO ובתרופות על פי דרגת החומרה.

מ

מד סטורציה (Oxygen Monitor):

חיישן שמתחבר ליד/רגל של התינוק, ובודק את ריוויון החמצן בדמו.

מוניטור:

מכשיר המודד באופן תמידי את קצב הלב (הדופק), הנשימה, ריווי החמצן בדם ולחץ-הדם.

מחלה נשימתית בפגים = RDS:

מחלת הקרומים ההיאלינים = Syndrome RDS = Respiratory Distress

מחלה נשימתית הנובעת מחסור בשלות של הריאות בפגים. חוסר הבשלות נובעת הן מהמבנה של הריאות שלא הגיע לבשלות, והן ממיעוט או חוסר הפרשה של חומר הנקרא סורפקטנט ותפקידו לשמור על הריאות פתוחות. הקושי נשימתי עשוי להתבטא בנשימות מהירות, נשימות מאומצות, אנחות בזמן הנשימה, כחלון וחוסר יכולת לשמור על רמת חמצן תקינה בדם עד כדי צורך בהנשמה.

לעיתים יש צורך במתן סורפקטנט לראות.

שכיחות המחלה וחומרתה עולה ככל שגיל ההריון קטן יותר. הסיכון להתפתחות המחלה בתינוק שנולד לאחר 35 שבועות הריון קטן באופן משמעותי.

מחלה ריאתית כרונית בפגים = BPD = Broncho Pulmonary Dysplasia:

מחלת ריאות המתפתחת בחלק מהפגים במשך השבועות הראשונים לחיים. על פי ההגדרה המקובלת בספרות הרפואית תינוק שהגיע לגיל 36 שבועות מתוקן ונזקק עדיין לחמצן או לצורת הנשמה כלשהי, סובל ממחלת ראות כרונית של פגים.

הסיבות להתפתחות מחלת ראות כרונית מרובות וכוללות את המבנה הלא בשל של הריאות איתו נולד התינוק, טיפול ממושך בהנשמה ובחמצן, זיהומים, דלקת בראות ועוד. כתוצאה מכל אלה מתפתח נזק ברקמת הראות ונוצרות צלקות המונעות שיחלוף גזים יעיל.

מחלת הראות הכרונית מתבטאת בקצב נשימה מהיר מהרגיל, שיעול או צפצופים הנשמעים בהאזנה לראות, כחלון בזמן מאמץ (לדוגמא, בזמן האכלה), הפסקות בנשימה - אפנאה ועליה איטית יותר במשקל.

בניגוד למבוגר עם ראות חולות, תינוק עם ראות פגועות יכול לגדל רקמת ראה חדשה ובריאה. עד שמגיעים להבראת הראות יש לספק לתינוק חמצן כדי לשמור על רמת חמצן תקינה בדם. במהלך המחלה רצוי לא לגרום לעומס נוזלים, אולם יש לוודא שהתינוק מקבל כמות נאותה של קלוריות באוכל כדי שיעלה במשקל.

קצב ההחלמה ממחלת ראות כרונית אישי לכל תינוק. קשה לנבא מה יהיה מהלך המחלה, והתלות בחמצן יכולה להמשך מספר שבועות ועד חודשים. פגים שסבלו ממחלה ראתית כרונית נוטים בשנתיים הראשונות לחיים להידבק במחלות וירליות של דרכי הנשימה (התקררות) במיוחד בעונת החורף. לכן יש להקפיד על מתן חיסונים למניעת מחלות בדרכי הנשימה (חיסון נגד דלקת ראות פנואומוקוקלית, פרבנר, חיסון נגד RSV, וחיסון ההורים ובני המשפחה האחרים לשפעת בעונה הרלבנטית).

מכונת הנשמה (מנשם):

מכונת הנשמה מסייעת באוורור הריאות ובחמצון הדם של הילוד.

ניתן לחבר את המכונה לתינוק דרך טובוס - לקנה הנשימה, או דרך שתי צינוריות לאף.

מקוניום (meconium):

הצואה הראשונה של היילוד. נוצרות במעי העובר במהלך ההיריון ונפרשות במהלך הימים הראשונים לחייו. צבעו ירוק כהה והמרקם צמיגי.

מקוניום פלאק/אילאוס:

מצבים בהם המקוניום לא מופרש אלא הופך צמיג ונוקשה, וגורם לתמונה של חסימת מעי.

ס

סוכרוז:

תמיסה סוכרית הניתנת במספר טיפות על המוצץ לפה של התינוק על מנת למנוע או לטפל בכאב

סקר שמיעה:

קר שמיעה שמבוצע על ידי טכנאית שמיכה לכל ילוד טרם השחרור מבית החולים. תינוקות שהיו מעל 14 יום בפגיה, או עם גורמי סיכון אחרים עוברים בדיקה נוספת הנקראת aabr. שתי הבדיקות מבוצעות ליד מיטת התינוק.

סורפקטנט:

חומר המשאיר את בועיות הריאה פתוחות, וחסר בריאות בלתי בשלות. ניתן לתת את החומר ישירות לריאות דרך צינור תוך קני (טובוס) או דרך קטטר יעודי ללא הנשמה בתות בגיל ההריון והמצב של התינוק.

ספסיס = Sepsis:

זיהום חיידקי בדם. מערכת החיסון של הפגים עדיין בלתי בשלה ולכן כושר ההתנגדות שלהם לפלישת חיידקים לגוף, ולחדירת החיידקים שלהם מהמעי לזרם הדם, ירוד. חיידקים יכולים להתפשט במהירות למערכות שונות בגוף הפג ולסכן את חייו (דלקת בדרכי השתן, ריאות, מערכת העצבים ועוד).

המחלה מתבטאת במראה כללי ירוד, הופעת אפנאות ו/או ברדיקרדיות חוזרות, בטן תפוחה, חוסר יכולת לעכל את האוכל, הפרעות באיזון חום הגוף, בסוכר ובלחץ הדם.

כאשר הצוות המטפל חושד בהתפתחות זיהום נלקחות לתינוק בדיקות ״עיבוד לספסיס״ הכוללות ספירת דם, תרביות דם , שתן ונוזל שדרה על פי הנסיבות וגורמי הסיכון.

סקשן:

שאיבת דרכי נשימה. סקשן נועד להרחקת הפרשות מדרכי הנשימה האף והפה.

סמוף SMOF:

תמיסה שומנית המורכבת ממספר מקורות שומניים הניתנת דרך הוריד לפגים קטנים לצורך הזנה.

סי. אף. אם (CFM):

כשיר שבאמצעותו ניתן לעקוב אחרי הפעילות המוחית של התינוק.

ע

עירוי:

קנולה הנכנסת לוריד התינוק, ומ אפשרת לתת דרכה נוזלים, תרופות ומוצרי דם. ניתן להרכיב עירוי לכל וריד, בידיים ברגלים ולפעמים גם לורידי הקרקפת. אין סיכון מיוחד בהתקנת העירוי בורידי הקרקפת.

פ

פג:

פג הוא כל תינוק שנולד לפני תום 37 שבועות להריון. הפגים עלולים לסבול מבעיות הנובעות מחוסר בשלות של המערכות השונות בגוף בתלות בגיל ההריון ובמשקל התינוק.

פוטותרפיה = בילילייט:

טיפול בצהבת של הילוד. בטיפול זה חושפים את עורו של התינוק לאור כחול.

שמשנה את מבנה הצבען הצהוב (בילירובין) שבעור לחומר הנפרש בקלות יתר אל מחוץ לגוף.

במהלך הטיפול באור התינוק שוכב באינקובטור ועיניו מכוסות כדי להגן עליהן מפני האור.

פנאומוטורקס:

מצב של היווצרות "כיס אוויר" מסביב לריאת התינוק ועלול להפריע לפעולת הנשימה שלו. לעיתים מטופל על ידי ניקוז של כיס האוויר עם נקז המוחדר לחלל סביב הריאה.

פורטיפייר fortifier:

תוסף לחלב אם המעלה את רמת החלבון, הסידן והזרחן בחלב אם

צ

צנתרים (ליינים) טבוריים:

צנתרים דקים ביותר, המוחדרים לכלי הדם בטבור (עורק ווריד) על מנת להזרים דרכם עירויי נוזלים והזנה לתינוק וכן לשם נטילת בדיקות דם ומעקב רציף של לחץ דם ללא צורך בדקירת התינוק.

צהבת של הילוד:

צבע צהוב של העור ושל לובן העיניים, הנגרם עקב שקיעת בילירובין.

צהבת הילוד, מופיעה בחלק מכלל הילודים הבשלים, אך בפגים שכיחותה גבוהה יותר. הטיפול - פוטותרפיה.

כאשר כדוריות הדם האדומות בדם מתפרקות, אחד מתוצרי הפירוק הוא פיגמנט צהוב (צבען), הנקרא בילירובין. חומר זה מגיע מהדם לכבד, עובר שם מספר תהליכים כימיים ואז ניתן להפריש אותו בדרכי העיכול או בשתן.

בילוד מצטברות בדרך כלל כמויות גדולות מהרגיל של בילירובין כיוון שהילוד נולד עם יותר כדוריות דם אדומות מאשר הוא זקוק להן לאחר הלידה. כמו כן, הכבד מגיע לבשלות מלאה רק מספר ימים לאחר הלידה. לכן כאשר כמות הבילירובין עולה מעל לסף מסוים, הוא נוטה להצטבר בעור ובלובן העין. עלייה נוספת, לדרגה גבוהה יותר, עלולה לשקוע במוח ואז לגרום לנזק. על מנת למנוע נזקים בהצטברות מוגברת של בילירובין, ניתן להשתמש בטיפול באור (פוטותרפיה).

הצהבת חולפת כאשר תפקוד הכבד מתאים לקצב ייצור הבילירובין (תוך מספר ימים לאחר הלידה).

בימים הראשונים לאחר הלידה, יש לעקוב אחר ערכי הבילירובין בדם ובמקרה הצורך, להחליט אם יש צורך בטיפול באור.

ק

קפאין:

תרופה הניתנת לפגים הסובלים מאפנאות של פגות. התרופה מגרה את מרכזי הנשימה בגזע המוח.

קנגרו:

הצמדת התינוק אל גוף (בית חזה) ההורה, עור לעור. שיטה זו מיטיבה עם התינוק וההורה הן לטווח הקרוב והן מבחינה התפתחותית ארוכת טווח.

ר

רטינופטיה של פגות = ROP = Retinopathy of Prematurity:

תהליך יצירת כלי דם ברשתית העין מגיע לסיומו באופן תקין בשבועות 44-40 להריון. בתינוקות שנולדו לפני תום ההריון, התהליך הרגיל של יצירת כלי דם ברשתית יכול להיעצר לאחר הלידה ולהתחדש שוב מספר שבועות לאחר מכן. בחלק מהפגים התחדשות תהליך של גדילת כלי הדם ברשתית עלול להיות מהיר ומופרז. ברוב הפגים, גם כאשר גדילת כלי הדם בעין מואצת, התהליך פוסק מעצמו ללא טיפול. אם שגשוג כלי הדם ממשיך, כלי הדם הקטנים עלולים לחדור לחלק נוסף של העין, לגוף הזגוגי, אליו הם אינם שייכים, ושם הם עלולים לגרום להצטלקות או למשיכה של הרשתית. משיכת הרשתית יכולה לגרום להפרעה בראיה עד עיוורון. לכן, רופא עיניים בודק באופן קבוע את כל התינוקות שנולדו במשקל נמוך מ 1,500 גרם, ובגיל פחות מ 32 שבועות להריון. הבדיקה הראשונה נעשית בערך בגיל 6-4 שבועות. בדיקות חוזרות נעשות לפי הצורך. בדיקת העיניים נערכת בפגיה על ידי רופא עיניים מומחה לפגים, תוצאות הבדיקה ימוסברים להורים במהלך האשפוז על ידי הרופא המטפל או רופא העיניים. כששגשוג כלי הדם ברשתית פראי במיוחד או שתופס חלק גדול מהרשתית ומסכן את הראייה, יש צורך להתערב כדי לעצור את התהליך. במקרים אלו מטפלים בדר"כ על ידי הזרקת הורמון מיוחד לעין (אבסטין) המעכב את השגשוג הלא רצוי של כלי הדם . במקרים מסויימים מטפלים בצריבת כלי הדם בלייזר.

ש

שמן MCT:

תוספת שומן ייחודי לכלכלה של התינוק.