הרקע הגנטי לסרטן שד

הרקע הגנטי לסרטן השד: לא רק BRCA

ד"ר לונה כדורי, מנהלת השרות האונקוגנטי באונקולוגיה

המהפכה בהבנתנו את הסיכון התורשתי לסרטן השד החלה לפני כשלושה עשורים, אז התגלו 2 הגנים: BRCA1 ובהמשך ה- BRCA2. מוטציות בגנים אלה אחראיות לכמחצית מהתחלואה התורשתית בסרטן השד, ולנשאיות של הגנים הללו ישנו סיכון מוגבר לסרטן השד שעומד על פי 7-10 מהאוכלוסייה הכללית ולסרטן השחלה של כפי 10-20.

באוכלוסייה הישראלית התגלו מוטציות מייסד (כלומר, שינויים גנטיים שאירעו לפני שנים באב ביולוגי משותף החוזרות באוכלוסייה הומוגנית מבחינה אתנית) באשכנזים ובהמשך ביהודים לא אשכנזים - ספרדים, פרסים, כורדים ועוד. לכן, אבחון קל ומהיר של אוכלוסיית הנשאים\נשאיות בסיכון מוגבר לסרטן השד הוביל למחקרים גדולים שביססו את ההנחיות לגלוי מוקדם ופרוצדורות מונעות בנשאי\יות.

בהדסה הוקם מערך רב תחומי למעקב בנשאים\יות. מרפאת הד"ס –מרפאת סיכון מוגבר לסרטן, הכוללת מומחים באונקולוגיה, כירורגיה, דימות שד וגניקולוגיה למתן מענה לסוגיות רבות העולות במהלך המעקב ובין השאר התאמת המעקב מומלץ, פרוצדורות כירורגיות להפחתת סיכון ככריתת שדיים ושחלות. בנוסף מקיימים במרפאה התייעצות עם הגניקולוג לגבי טיפול הורמונלי תחליפי, שימור פוריות וכן אבחון טרום השרשה לנשאות על מנת לבחור עוברים ללא מוטציה. הייחוד במרפאה שלנו היא מתן מענה גם לנשאים ונשאיות של מוטציות בגנים אחרים.

מה מעבר ל BRCA?

ההתקדמות האדירה ביכולת הריצוף הגנטי והפענוח, יחד עם הירידה בעלויות הובילה לזיהוי גנים נוספים האחראים לסיכון התורשתי לסרטן השד. שיתוף פעולה רב שנים עם המחלקה לגנטיקה של האדם בראשות של פרופ' ורדיאלה מיינר ודיון רב תחומי בתוצאות הבירור הגנטי, מאפשרים שימוש בטכנולוגיות לבירור גנטי מהשורה הראשונה והתאמת הבירור למשפחה והמעקב המומלץ בהתאם.

בדיקת אקסום נעשית בהדסה ומפוענחת על ידי צוות המחלקה הגנטית. הפענוח של הבדיקה והשוואתה למאגר גדול של נבדקים בהדסה, מאוכלוסיות ישראליות שונות, מאפשר זיהוי שינויים ייחודיים לאוכלוסייה בישראל, בנוסף לשימוש במאגרים בינלאומיים. הגנים קשורים בתיקון DNA ועם התפתחות הטכנולוגיה צפויים להתגלות גנים נוספים הקשורים לסיכון מוגבר לסרטן. ומכאן חשיבות נוספת לבדיקת האקסום בהדסה, שמאפשרת חזרה לריצוף הגנטי שוב עם הופעת ממצאים חדשים בספרות.

שני מחקרים גדולים שכללו עשרות אלפי נשים פורסמו בתחילת השנה (COUCH וחבריו (1) ממיו קליניק בארה"ב ו EASTON (2) מאוניברסיטת קיימבריג' באנגליה) ואישרו את החשיבות של מוטציות בגנים נוספים לתחלואה בסרטן השד ובניהם:

PALB2 - מעלה תחלואה לסרטן השד פי 3-4 בהשוואה לאוכלוסיה. ישנה עליה גם בסכון לסרטן הלבלב והשחלה.

ATM - מעלה תחלואה לסרטן השד פי 2 בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. מעלה סכון גם לסרטן מעי, מלנומה. ויתכן שמעלה רגישות לקרינה בנשאים עובדה שנלקחת בחשבון בהחלטות הטיפוליות בסרטן השד.

CHECK2 - מעלה תחלואה לסרטן השד פי 2-3 בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. ישנה גם עליה בסכון לסרטן המעי אך לא לסרטן השחלה.

MSH6 - מעלה תחלואה לסרטן השד פי 2 מהאוכלוסיה הכללית. חלק מהגנים האחראים לתסמונת לינץ' עם עליה בסכון לסרטן המעי וסרטן הרחם והשחלות.

ועוד גנים אחרים נדירים, RAD51C, PTEN, BARD1, P53

עם ההתקדמות הטכנולוגית והידע הקליני אנחנו בפתחו של עידן שבו כל חולה סרטן יעבור בדיקות גנטיות ומעבר להשלכה הטיפולית לגביו, פענוח הממצאים הגנטיים תהיה חשובה גם לבירור, ייעוץ ומעקב לשאר בני משפחתו.

בהדסה, מרפאת הנשאים\נשאיות בהדסה נותנת מענה גם למעקב בנשאים\יות שחלו ובנשאים\יות בריאים. ההנחיות למעקב בגנים אלה עדיין לא מגובשות ולכן תוכנית המעקב נקבעת על ידי הצוות בצורה מותאמת אישית לפי גיל, העדפות האישיות והספור המשפחתי, ובהתעדכנות עם בספרות המקצועית בתחום.

Hu C., Couch FJ et al, NEJM 2021;384:440-51

Easton D et al, NEJM 2021;384:428-39