סרטן רירית הרחם

מהו סרטן רירית הרחם?

הרחם מורכב משתי שכבות עיקריות: השכבה הפנימית שפונה לחלל הפנימי ונקראת רירית הרחם, והשכבה החיצונית שצמודה לה ועבה הרבה יותר שנקראת שריר הרחם.

סרטן הרחם מתרחש כאשר תאי רירית הרחם, שבאופן תקין מדפנים את החלק הפנימי של הרחם, עוברים שינוי ומתחילים בתהליך של התרבות בלתי נשלטת. סרטן רירית הרחם יכול להופיע בכל גיל, אך הרבה יותר נפוץ לאחר גיל הבלות, הגיל בו מפסיק להופיע המחזור החודשי.

מה התסמינים של סרטן רירית הרחם?

התסמין הנפוץ ביותר לסרטן רירית הרחם, שמאפשר גילוי מהיר יחסית, הוא דמם לדני שיכול להופיע בין הוסתות או לאחר גיל הבלות. דמם לדני מוגבר מהרגיל בעת הוסת מחייב אף הוא בירור. חשוב לזכור שכל התסמינים הללו יכולים להיגרם גם בעקבות מצבים רבים שאינם סרטן, ולכן חשוב לפנות לבירור רפואי.

האם יש בדיקה לסרטן רירית הרחם?

ניתן לבדוק חשד לסרטן רירית הרחם באמצעות דגימה של רירית הרחם (פיפל). זו בדיקה פשוטה יחסית, המבוצעת במרפאה, במהלכה ניתן לדגום חלק מהרקמה המדפנת את הרחם מבפנים. בדיקה נוספת היא אולטרהסאונד וגינאלי בו ניתן למדוד את עובי רירית הרחם. רירית עבה בנשים לאחר גיל הבלות, מחשידה לסרטן או מצב טרום ממאיר של רירית הרחם.

מהו staging לסרטן?

סטייג', שלב, הוא המונח בה אנו משתמשים כדי לתאר את שלבי התפשטות הסרטן. שלב המחלה יקבע רבות כיצד נטפל בה. בנוסף לשלב המחלה ישנם משתנים נוספים שחשובים בקביעת הטיפול כמו דרגת התמיינות, גיל המטופלת, מעורבות כלי דם ולימפה ומחלות רקע.

מהי דרגת התמיינות הגידול?

דרגת התמיינות הגידול היא מדד פתולוגי שמאפשר לנו לקבוע כמה הגידול אלים (מתפתח מהר) באופן יחסי. דרגה 1 פירושה גידול הגדל באופן איטי יחסית. דרגה 3 מסמנת גידול בעל קצב התרבות מהיר יחסית. דרגת ההתמיינות בגידולי רירית הרחם נקבעת בבדיקה מיקרוסקופית.

בנוסף קיימות בדיקות מולקולריות חדשניות, שטרם נכנסו לשימוש קליני סדיר במרבית המרכזים בעולם ויכולות לעזור ולנבא את דרגת אלימות הגידול הסרטני. למשל, מוטציה בגן ל-53TP ברקמת הגידול ידועה כסמן לגידולים אלימים יותר בעוד שמוטציה בגידול בגן POLE מצביעה על מחלה המתקדמת לאט.

מהו הטיפול בסרטן רירית הרחם?

במרבית המקרים הטיפול המומלץ לסרטן רירית הרחם הוא ניתוחי, וניתן לבצעו בגישה פתוחה, או בגישה זעיר פולשנית (לפרוסקופיה או בסיוע רובוט) להסרת הרחם, עם או ללא השחלות והחצוצרות. ניתוח זה נקרא היסטרקטומי (hysterectomy). במהלך הניתוח כל חלל הבטן יעבור תהליך של סריקה וכל נגע חשוד יוסר. במהלך הניתוח תבוצע שטיפה של חלל הבטן והנוזל יילקח לבדיקה.

בתחילת הניתוח מזריקים חומר צבע לצוואר הרחם. תוך מספר דקות, חומר זה ינדוד במערכת הלימפה ויצבע חלק מבלוטות הלימפה (בלוטות הזקיף=sentinel nodes). אלו הבלוטות שתוצאנה בניתוח ותשלחנה לבדיקה פתולוגית. שימוש בטכניקה זו הינו מדוייק ויעיל מאוד. בעבודות רבות הוכח ששימוש בטכניקה זו מקטין את הסיכון לתופעה הנקראת לימפאדמה בצורה משמעותית מאוד, והוא מאפשר לדגום בלוטות שלא היו נדגמות ללא השימוש בטכניקה. יחד עם זאת, טיפול זה לא פוגע בסיכויי ההישרדות בטווח הרחוק.

במקרים מיוחדים אפשר לטפל בסרטן רירית הרחם ללא כריתת הרחם.

בחלק מהמקרים, בהתאם לבדיקה הפתולוגית שאורכת 3-4 שבועות ותקבע את שלב המחלה ודרגת ההתמיינות,

יומלץ על טיפול נוסף לאחר הניתוח:

כימותרפיה - שילוב של תרופות, שמטרתן לפגוע בתאי הסרטן שיש סיכון שנשארו בחלל הבטן לאחר הניתוח.

קרינה - מטרת הקרינה היא לפגוע בתאי סרטן שנותרו לאחר הניתוח. היא יכולה להינתן ממכשיר חיצוני לאיזור האגן ו/או במכשיר הנכנס לתוך הנרתיק (ברכיתרפיה) בהתאם להתוויות.

מה קורה לאחר הניתוח להסרת הרחם?

לאחר ניתוח היסטרקטומי, וכן יום התאוששות בבית החולים, המטופלת תשתחרר לביתה כשהיא אוכלת, שותה והולכת לבד, וכשהכאב יחסית נשלט. ההחלמה מהניתוח היא מהירה יחסית.

יש להגיע למעקב בבית החולים כ-3 שבועות לאחר הניתוח. במהלך ביקור זה נרצה לשמוע על תהליך ההחלמה, תתבצע בדיקה גופנית ונשוחח ארוכות על תוצאות הבדיקה הפתולוגית והתוכנית להמשך

מה קורה בטווח הארוך לאחר הטיפול?

לאחר הטיפול המטופלת תגיע לביקורת אחת למספר חודשים (בתחילה כל 3-4 חודשים, בהמשך אחת לחצי שנה וכעבור 3 שנים מהניתוח, אחת לשנה). במהלך הביקורים נרצה לשמוע על כל תסמין או תופעה חדשה, לא מוכרת, מטרידה. כל ביקור יכלול בדיקה גופנית מלאה כולל בדיקה גינקולוגית. בחלק מהמקרים ניעזר בהדמיה לצורך המעקב.

מה קורה במידה ויש חזרה של הסרטן?

הטיפול במקרים אלו הוא כתלות בסוג הגידול, מיקום החזרה והטיפול שניתן קודם לכן. הוא יכול להיות ניתוח, כימותרפיה או קרינה.

מה חשוב לשאול את הצוות בהדסה בעת תהליך הטיפול?

מה מטרת הטיפול?

האם הוא מאריך חיים?

האם הוא משפר את איכות החיים?

מה תופעות הלוואי המרכזיות?

האם יש אפשרויות טיפוליות שלא הוזכרו?

מה קורה אם אסרב לקבל טיפול?