ניהול הטיפול התרופתי האנטי אפילפטי: כלים למטופל ולמלווה

שכחה או החמצה בטעות של מנת תרופה אנטי אפילפטית היא תופעה המתרחשת לעיתים. לחלק מהאנשים עם אפילפסיה יש בעיות זיכרון הקשורות למהלך המחלה וזה עלול להפריע בזכירה של נטילת התרופה במועד.

כדאי לדעת שלמרבית האנשים, שכחה של מנה אחת של תרופה אנטי אפילפטית לא תגרום להתקף, אבל החסרת מנות תרופה נוגדת אפילפסיה או הפסקה פתאומית של התרופה עלולות להוות טריגר (זרז) להתקף אפילפטי. חשוב לנו להדגיש שהמידע הכתוב אינו מחליף שיחה וייעוץ רפואי עם איש המקצוע בתחום.

צוות מרכז האפילפסיה הרב תחומי

מה לעשות אם החמצתי מנה של תרופה אנטי אפילפטית?

תרופה שנוטלים פעם ביום – יש ליטול את התרופה ברגע שנזכרת.

תרופה שנוטלים פעמיים ביום – יש ליטול את התרופה ברגע שנזכרת ולהמשיך למועד הבא בזמן המיועד. אם נזכרת ליטול את המנה במועד של המנה הבאה יש לקחת מינון וחצי ולהמשיך לפי מועדי הנטילה הקבועים.

נטילה של מנה כפולה עלולה לגרום לתופעות לוואי בשל מינון יתר. גם בנטילה של מנה וחצי יתכנו מעט תופעות לוואי חולפות, כמו למשל סחרחרת או ישנוניות יתר.

מה לעשות אם אני שוכח ליטול את התרופה בדרך כלל?

ישנן כמה דרכים המומלצות לשיפור נטילת תרופות קבועות:

קופסת תרופות שבועית - בהן מאוחסנות ומאורגנות התרופות לפי ימים ומועדי הלקיחה.

 תזכורות - העשויות לסייע בקביעת התראה לנטילת התרופות, בטלפון נייד או בשעון.

אפליקציות - ישנן אפליקציות לטלפון הנייד אשר מתריעות על מועד נטילת התרופה ללא הפסקה עד לעדכון שלך שהתרופה אכן נלקחה. אפשר לדאוג לכך שגם בן משפחה יקבל תזכורת. אפליקציות שונות יכולות לסייע לך בניהול מלאי התרופות שלך ולהזכיר לך לרכוש תרופה או לחדש מרשם.

ניהול שגרת יום קבועה - לדוגמה, ליטול תרופה בבוקר ובערב כשאוכלים ארוחה.

תכנון של "אם, אז" - להגדיר תכנית שבה אם קורה משהו, אז תעשה משהו.

תכנית לדוגמה: "אם השעה 07:30 ובדיוק צחצחתי שיניים אז אקח את התרופות שלי."

חשוב להפנים את התכנית באמצעות חזרה בקול רם עליה, זה יעזור לאחסן את המידע בזיכרון שלך.

מה לעשות אם אני מתקשה בבליעת התרופה?

אפשר לשאול את הרופא או הרוקח לגבי צורות שונות לתרופה האנטי אפילפטית שלך. חלק מהתרופות מגיעות כטבליות, ככמוסות או גרגרים וחלקן ניתן להשיג בנוזל או סירופ. לעיתים, ניתן לרסק טבליות לאבקה ולפזר על אוכל או משקה, זה עשוי להקל בנטילה. אולם, חלק מהתרופות פועלות בצורת שחרור מושהה (Controlled release) המשחררות את החומר הפעיל שלהן לאט יותר מאשר צורות מתן שאינן שחרור מושהה ובד"כ מנגנון השהיה זה אובד עם ריסוק הטבליות.

האם עלי לפנות בכל פעם לרופא המומחה שלי באפילפסיה כדי לחדש את המרשם?

לא. מומלץ לדאוג למרשם קבוע אצל רופא המשפחה שלך, בהסתמך על מכתב מהרופא המומחה. כך, שתוכל להשיג את התרופה מבעוד מועד ובזמנים ידועים מראש.

קיבלתי את התרופה מבית המרקחת, אבל האריזה והשם נראים אחרת. כיצד לנהוג?

אם במרשם שלך מופיע רק השם הגנרי של התרופה, יתכן שקיבלת גרסה אחרת של אותה התרופה. אם זה מה שקרה, תוכל לבקש מהרוקח להחליף את התרופה לגרסה הרגילה שלך (אך ברוב המקרים אם הגרסה הרגילה איננה זמינה בבית המרקחת, יש לקחת את הגרסה השונה על מנת לא לפגוע ברצף נטילת התרופות). מסיבה זו, וגם למניעת טעויות בסוג התרופה, כדאי לבדוק את התרופות לפני שיוצאים מבית המרקחת.

האם עלי ליטול מנה נוספת אם אני מקיא או משלשל?

אם אתה מקיא זה עלול להשפיע על תהליך הספיגה של התרופה ועל יעילותה. ההחלטה אם עליך ליטול שוב מנה, תלויה בכמה זמן עבר ממועד לקיחת התרופה ועד להופעת ההקאה.

באופן כללי, לגבי הקאות:

אם ההקאה התרחשה בין חצי שעה עד שעה מנטילתה, ניתן לקחת מחצית מהמינון שלה.

אם ההקאה אירעה תוך פחות מחצי שעה, ניתן לחזור על נטילת התרופה במינון המלא.

אם ההקאה התרחשה שעה ומעלה ממועד נטילת התרופה, יש להמשיך למנה הבאה במועד הרגיל ולא ליטול מנה נוספת.

בכל מקרה, במקרה של ריבוי הקאות, אם מדובר בתרופה שניתן למדוד את רמתה בדם, מומלץ לחזור על בדיקת הרמות.

במצבים גופניים מסוימים, למשל בהריון, הקיבה מתרוקנת יותר לאט ולכן גם אם ההקאה מתרחשת עד 45 דקות מלקיחת התרופה – כדאי לקחת מינון מלא ועד שעה וחצי – חצי מינון.

אם יש שלשולים מרובים, מומלץ לבצע בדיקה של רמות התרופה בדם.