עלון מידע לקראת הרדמה

מטופל/ת יקר/ה שלום רב

בעלון זה, ערכנו עבורך מידע אודות הרדמה לקראת ניתוח / הליך אשר הנך עומד/ת לעבור, ההכנה וההתאוששות לאחר מכן.

המידע נועד להקל עלייך את תהליך ההרדמה, ההתעוררות וההתאוששות.

נשמח לענות על כל שאלותייך ולסייע בכל עת.

צוות אגף ההרדמה

מידע כללי

מנהל אגף הרדמה: פרופ' ראובן פיזוב

אח ראשי ד,רי ניתוח: אלי בן דוד

אח ראשי התאוששות: סאהר קוסייני

אחות ראשית טרום ניתוח: חוה גרדנר

מהי מטרת ההרדמה?

הרדמה כללית או אזורית נועדה למנוע מהמטופל כאב, פחד, חרדה או אי-נוחות במהלך הניתוח ולתת למנתח תנאים מיטביים לביצוע הניתוח.

מהן שיטות ההרדמה העיקריות?

הרדמה כללית - מתבצעת באמצעות מתן חומרי הרדמה דרך הווריד ו/או דרך מערכת הנשימה. בהרדמה כללית המטופל מחוסר הכרה, אינו מודע למתרחש ולא יזכור דבר לאחר מכן. המטופל אינו נושם בכוחות עצמו, אלא מונשם באמצעות מכונת הרדמה דרך צינור הנשמה.

הרדמה אזורית - אלחוש של אזור מסוים בגוף באמצעות הזרקה של מאלחש מקומי ("חומר הרדמה מקומי") סביב חוט השדרה (בזריקה בגב) או לעצבים מסוימים (לדוגמה: הזרקה לקבוצת עצבים בצוואר בכדי לבצע ניתוח בכתף).

ניתן לשלב הרדמה אזורית עם הרדמה כללית או עם סדציה ("טשטוש")

בחירת סוג ההרדמה נעשית על פי סוג הניתוח והמחלות הנלוות של המטופל ובשיתוף פעולה בין הרופא המרדים, המטופל והמנתח.

מהו תפקידו של הרופא המרדים במהלך הניתוח?

הרופא המרדים נמצא עם המטופל לאורך כל הניתוח עד המעבר לחדר ההתאוששות. הרופא המרדים אחראי שהמטופל יישאר תחת הרדמה, שלא יכאב לו ושלא יזכור את מהלך הניתוח.

טיפול בכאב הוא חלק בלתי נפרד מתהליך ההרדמה, המטופל מסיים את הניתוח ויוצא לחדר ההתאוששות עם כמה שפחות כאב, אם בכלל.

בנוסף, הרופא המרדים אחראי על הטיפול בכל השינויים הפיזיולוגיים הנובעים מההרדמה ומהניתוח, בפרט בשינויים הקשורים למערכת הנשימה, למערכת הלב ולכלי הדם. זאת על מנת לשמור על אספקה נאותה של דם וחמצן לכל האיברים החיוניים. יש לראות את הרופא המרדים כרופא המטפל בכל האיברים החיוניים שלך במהלך הניתוח.

מהו תהליך ההתעוררות וההתאוששות לאחר הרדמה כללית?

עם הפסקת מתן הרדמה, המטופל מתחיל להתעורר. הוא יוצא לחדר ההתאוששות ונושם בכוחות עצמו, אך יכול להיות שלא יהיה ער לחלוטין. קצב ההתעוררות תלוי בקצב פינוי חומרי ההרדמה מהגוף. הקצב משתנה מאדם לאדם.

בחדר ההתאוששות, הטיפול ייעשה על ידי הצוות הסיעודי אשר עבר הכשרה מיוחדת לכך. הטיפול כולל מעקב אחר מצב ההכרה, קצב הנשימה, ריווי חמצן בדם, דופק ולחץ דם. הצוות הסיעודי מטפל גם בכאב, בבחילות והקאות בהתאם להוראות הניתנות ע"י הרופא המרדים. בסביבת ההתאוששות נמצא תמיד רופא מרדים, על מנת לטפל בבעיות העשויות להתעורר לאחר ההרדמה. במידה ומתאפשר, ניתן להכניס קרוב משפחה היכול לשהות עם המטופל (עם ילדים זה אפשרי תמיד). כאשר המטופל ער וללא כאבים או עם כאבים נסבלים הוא משוחרר מחדר ההתאוששות למחלקה.

מהו תהליך ההתעוררות וההתאוששות לאחר הרדמה אזורית?

מטופלים העוברים ניתוח בהרדמה אזורית בלבד או בשילוב עם הרדמה כללית, מגיעים להתאוששות כאשר חלק הגוף שבו נעשתה ההרדמה עדיין רדום.

בהרדמה אפידורלית וספינאלית (דהיינו זריקה בגב), החלק התחתון של הגוף רדום, למטופל אין תחושה וכאב והוא בדרך כלל גם לא יכול להזיז את הרגליים. במהלך השהות בהתאוששות ההרדמה האזורית חולפת והמטופל חוזר להזיז את הרגליים. תהליך זה תלוי בכמות חומרי הרדמה שניתנו ומשתנה בין אדם לאדם. לאחר מכן התחושה חוזרת ויכולים להופיע כאבים. המטופל יכול לקבל תרופות נגד כאבים לפי הוראות הניתנות ע"י הרופא המרדים. המטופל ישוחרר למחלקה לאחר שהופיעו סימנים שהחסימה העצבית בנסיגה ורמת הכאב נמוכה.

בהרדמה אזורית בו הורדמו רק קבוצה של עצבים (למשל הרדמה אזורית לכתף), האיבר נשאר רדום וללא כאב למספר שעות והמטופל ישוחרר למחלקה כשהגפה עדיין רדומה.

מהם הסיכונים והסיבוכים של ההרדמה?

ככלל, הרדמה הינה הליך מאוד בטוח, בזכות ההתמקצעות הספציפית של הרופאים בתחום ההרדמה ובזכות הדגש הניתן זה עשרות שנים על בטיחות המטופל בהרדמה, הכולל ציוד חדיש ומשכולל המאפשר מעקב אחר התפקוד של האיברים החיוניים בגוף. למרות זאת, כבכל הליך רפואי, גם הרדמה אינה חפה מסיבוכים אפשריים.

סיבוכים אפשריים של הרדמה כללית

סיבוכים מסכני חיים - נדירים ביותר (אחת לעשרות אלפי מקרים), נובעים מתגובות מסכנות חיים לחומרי הרדמה או מחוסר יכולת להנשים את המטופל.

סיבוכים אפשריים אחרים - פגיעה בלתי צפויה בשיניים, במיתרי הקול או בקנה הנשימה. גם סיבוכים אלו נדירים (אחד לאלפי מקרים). במקרים נדירים ביותר עלולה להיות פגיעה בעיניים.

תופעות לוואי אפשריות לאחר ההרדמה - בחילות והקאות, כאב גרון, כאבי שרירים, בלבול. על פי רוב אנו מצליחים למנוע תופעות לוואי אלו, אך הן אינן נדירות.

סיבוכים אפשריים של הרדמה אזורית

גם סיבוכים אלו ניתן לחלק:

סיבוכים מסכני חיים - נדירים ביותר.

סיבוכים משמעותיים ללא סכנת חיים - בעיקר פגיעות עצביות בדרגות חומרה שונות, שאף הן נדירות (אחת לאלפי מקרים).

תופעות לוואי אפשריות לאחר ההרדמה - חולשה, סחרחורת, בחילות והקאות, תחושת קדם עילפון, טעם מתכתי, טנטון ("צלצולים באוזניים").

כל הסיבוכים הנ"ל מתייחסים לאוכלוסייה הכללית ולניתוחים מתוכננים (אלקטיביים). ייתכן סיכון גדול יותר בניתוחים דחופים וכן באוכלוסיות מסוימות: מטופלים עם מחלה של מערכת הלב וכלי הדם או של מערכת הנשימה, מטופלים הסובלים מהשמנת יתר חולנית, תינוקות, קשישים ונשים בהיריון.

טרום ניתוח

על מנת להיערך כראוי להרדמה דרוש לנו כל המידע הרפואי עליך.

על פי המידע שיובא בפני הרופא המרדים ועל פי הבדיקה הגופנית, יחליט הרופא המרדים האם יש צורך בבדיקות עזר נוספות (לדוגמה: בדיקת אקו של הלב) או בייעוץ של רופא מתחום אחר ויתכנן את שלב ההכנה לניתוח (לדוגמה: שינוי בטיפול התרופתי לקראת הניתוח), את ההרדמה ואת ההתאוששות לאחר הניתוח (לדוגמה: הכנת מקום ביחידה לטיפול נמרץ).

כמו כן, שלב הטרום ניתוח נועד גם לתת מענה מקצועי ומוסמך מפי הרופא המרדים לכל השאלות המטרידות אותך.

מה עליך להביא אתך?

סיכומי מחלה.

רשימת תרופות מעודכנת ומלאה.

תדפיס תוצאות של בדיקות רלוונטיות (בדיקות דם, תרשימי א.ק.ג, צילום חזה, בהתאם לצורך).

יש ליידע את המרדים על כל אלרגיה או רגישות לתרופה כלשהיא.

אנו לשירותך בכל פנייה ושאלה,

רפואה שלמה,

צוות אגף הרדמה

נכתב ע"י: צוות רופאי אגף הרדמה

אושר ע"י: פרופ' ראובן פיזוב - מנהל מערך ההרדמה

אוקטובר 2021

המידע המופיע בפרסום זה נועד להשכלה בלבד, ואינו מהווה חוות דעת רפואית ובכל מקרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי רפואי. כל הזכויות שמורות להדסה © אין לצלם, להעתיק ולעשות כל שימוש מסחרי מבלי לקבל אישור בכתב מאת הדסה. החוברת מנוסחת בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד אך היא מיועדת לנשים וגברים כאחד. 2021.