אבחון גלאוקומה

כפי שצויין, אדם החולה בגלאוקומה אינו סובל לרוב מכאבים ואינו מרגיש את הפגמים בשדה-הראיה, כך שבדרך כלל הוא אינו מודע לקיום המחלה. במסגרת הביקור במרפאת העיניים יבצע רופא העיניים מספר בדיקות אשר על פי תוצאותיהן יוכל לאבחן אם הנבדק סובל מגלאוקומה, או אם קיים חשד למחלה המחייב בדיקות נוספות או השגחה. במסגרת בדיקת העיניים ישאל הרופא מספר שאלות לגבי תלונותיו של המטופל, מחלות מהן הוא סובל, רקע רפואי משפחתי, תרופות אותן הוא נוטל ועוד. לאחר מכן יבצע הרופא את בדיקת העיניים הכוללת מספר חלקים:

בדיקת חדות-הראיה הינה מהבדיקות החשובות יותר. זוהי בדיקה מוכרת בה מתבקש המטופל לכסות עין אחת בכל פעם ולקרוא מלוח מואר את הספרות ההולכות וקטנות. בדיקה זאת מודדת את חדות-הראיה, מהבעיות הנפוצות ביותר באוכלוסיה, כשהפתרון השכיח בשבילה הינו התאמת משקפיים (או החלפתן במשקפיים עם תיקון מדויק יותר).

בדיקת העין במנורת-סדק הינה בדיקה מוכרת, בה מתיישב המטופל ומניח את ראשו על גבי מכשיר הדומה בתיפקודו למיקרוסקופ, ואילו הרופא מתיישב מולו ובודק ביסודיות כל עין בנפרד. בזמן הבדיקה מוקרנת מהמכשיר אלומת אור צרה לתוך העין (לכן נקרא המכשיר "מנורת סדק"). ניתן במהלך הבדיקה לבחון חלק גדול ממרכיבי העין כגון הקרנית, הקשתית, העדשה, הזגוגית והרשתית, ולאתר סימנים ורמזים למחלות עיניים רבות. כאשר מאובחנת גלאוקומה הבדיקה במנורת סדק יכולה לעזור לרופא להגדיר את סוג הגלאוקומה והסיבות להיווצרותה.

אחרי בדיקת העין במנורת סדק, מגיע שלב מדידת הלחץ התוך-עיני. בדיקה זאת נעשית על ידי טפטוף טיפה צהובה של חומר מאלחש על פני העין, דבר המביא תוך מספר שניות להפיכת חלקה החיצוני של העין לחסרת תחושה. בשלב זה מקרבים את קצהו של המכשיר למדידת לחץ תוך-עיני (הנקרא "טונומטר"), בעדינות לקראת העין ואז נמדד הלחץ בערכים של מילימטרים כספית.

בדיקה נוספת המתאפשרת הודות לאלחוש העין החיצונית היא הסתכלות על זווית העין. הרופא מניח בעדינות עדשת-מגע מיוחדת על העין (עין שכאמור הינה חסרת תחושה ברגע זה), והבדיקה מאפשרת לרופא להבחין במבנה זווית הניקוז של הנוזל בלשכה הקדמית . כך יכול הרופא לוודא אם זווית הניקוז פתוחה או סגורה, ומה המקור לה.

עד כה תוארו הבדיקות של העין החיצונית, אולם בגלאוקומה הנזק הינו כאמור בעצב הראיה, ועל-כן על מנת להבחין בו יש צורך להסתכל לתוך העין פנימה, לאזור קרקעית העין. לצורך זה מרחיב רופא העיניים את האישונים ע"י שימוש בטיפות מרחיבות אישונים. מאחר וטיפות אלו גורמות לטשטוש מסוים של הראייה שיכול להמשך מספר שעות, יש צורך להימנע מנהיגה אחרי בדיקה זו ובמידת הצורך לבוא לבדיקה עם מלווה. לאחר הרחבת האישונים (שלוקחת כ- 20-30 דקות מרגע טפטוף טיפות ההרחבה) מבצע הרופא בדיקת קרקעית העין שבה הוא בוחן ביסודיות את הרשתית ובפרט את אזור ראש עצב-הראיה.

בדיקת שדה ראיה בדיקת שדה-ראיה ממוחשבת הינה בדיקה המאפשרת להעריך את מידת הנזק הקיים בשדה-הראיה, דהיינו: אותם חלקים החסרים מהתמונה שאנחנו רואים בכל עין כאשר מבטנו קבוע על נקודה אחת. לדוגמא, בזמן שאנחנו מסתכלים על רמזור אדום ומחכים שיתחלף, הראיה ההיקפית שלנו מאפשרת לנו להבחין במכונית הנעצרת בנתיב שלידנו. מדידה מדויקת של שדה-הראיה מאפשרת גילוי של הנזק מגלאוקומה כבר בשלבים המוקדמים של המחלה, הרבה לפני שהחולה מסוגל לחוש בכך. מעקב אחר השינויים בשדה-הראיה על ידי בדיקות שדה-ראיה חוזרות משמש למעקב רגיש אחרי התקדמות המחלה.

בדיקת שדה-ראיה ממוחשבת מתבצעת כאשר המטופל יושב ומניח את ראשו על משענת סנטר מול המכשיר, ומתבקש להסתכל ישר על אור קטן וקבוע, ולהשתדל שלא להזיז את מבטו. עין אחת תהיה מכוסה, בעוד שהעין השנייה הינה העין הנבדקת. בזמן שהנבדק מסתכל קדימה על האור הקבוע, נדלקים אורות (אחד בכל פעם) בכוונים ובמקומות שונים, והנבדק מתבקש ללחוץ על כפתור בכל פעם שהוא מבחין באור. במהלך הבדיקה מוקרן האור בכל נקודה בעוצמות שונות, תחילה בעוצמה גבוהה ואחר כך בעוצמה הולכת ופוחתת, עד שלא ניתן לראותו כלל. הנבדקים לכן אינם אמורים לזהות את כל האורות המוקרנים, וזאת מכיוון שמטרת הבדיקה היא לגלות את העוצמה החלשה ביותר בה מצליח הנבדק להבחין באור המוקרן בכל נקודה על-פני שדה-הראיה, בכל עין בנפרד.

יתרונות הבדיקה הממוחשבת הינם בכך שהיא מועברת באופן זהה בכל פעם שהיא מתבצעת, כל מכשירי שדה-הראיה מכוילים באופן זהה, ומהלך הבדיקה אינו מושפע מהבודק. הבדיקה מספקת אינפורמציה מדויקת על פגיעה בשדה-הראיה ומאפשרת ניתוח מדויק של הנתונים, כך שהרופא יכול להסיק אם שדה-הראיה תקין, או לחליפין, אם חל בו שינוי יחסית לבדיקות הקודמות.

בדיקות נוספות לגלאוקומה מעבר לבדיקות שתוארו עד כה פותחו בשנים האחרונות שיטות חדשות לאבחון גלאוקומה. אלה הן בדיקות הדמיה, בעזרת מכשירים יקרים ומשוכללים, המסוגלים למדוד את מבנה ראש עצב הראיה ואת עובי שכבת הסיבים של הרשתית. מכשירים אלה דומים באופן פעולתם ל-CT ול- אולטרה-סאונד, אך שונים באופן הפעולה בכך שמשתמשים בהם בקרני-אור כדי למדוד את הנזק שנגרם לרשתית ולראש עצב הראיה כתוצאה מהגלאוקומה.

היום קיימים בשוק ארבעה מכשירים מסוג זה, העובדים לפי עקרונות פיזיקליים שונים, המסוגלים לספק אינפורמציה חשובה על הנזק שנגרם לחולה ומשמשים בעיקר למטרות מחקר, העוסק באבחון בהתקדמות המחלה ובהשפעה של טיפולים שונים. לאחרונה התחילו להשתמש במכשירים אלה, מעבר למחקרים קליניים, גם למעקב אחר חולים, וניתן להניח שבשנים הבאות השימוש במכשור מתוחכם זה ילך ויגבר ויספק אינפורמציה אובייקטיבית ומדויקת על השינויים המבניים בעין כתוצאה מהמחלה.