מאפייני תזונת ילדים בחברה המודרנית
תזונת ילדים משקפת את מאפייני התזונה המערבית כולה, ואת ה"פרדוקס האמריקאי" לפיו ככל שיש לנו יותר אנחנו רוצים יותר. מאפייני התזונה של ילדים בעולם המערבי כוללת:
חוסר איזון - עודף אנרגיה (קלוריות), שומנים רוויים, סוכרים ומלח מחד למול חוסרים של רכיבים תזונתיים חיוניים מאידך.
התרחקות מהמזונות המומלצים ועלייה מתמדת בצריכה של מזונות מזוקקים, שהוכחו במחקרים רבים כמגדילים את הסיכון להשמנה, יתר לחץ דם וסוכרת מסוג 2 כבר בילדות. זאת לצד צריכה הולכת ופוחתת של מזונות בריאים מפחיתי תחלואה.
עלייה בצריכת חטיפים עתירי שומן, סוכר ומלח.
ירידה במנהג לאכול ארוחת בוקר, שנקשרת בהקטנת הסיכון להשמנה ושיפור בתפקוד הקוגניטיבי.
ירידה בהשתתפות בארוחות משפחתיות - חלק גדול מהאכילה נעשה מול הטלוויזיה, המחשב ובחדר הפרטי.
עליה בשיעור הארוחות הנאכלות מחוץ לבית – ארוחות אלה נקשרות בצריכה גבוהה יותר של קלוריות ושומן רווי.
עלייה דרמטית בצריכת המשקאות הממותקים והפחתה בצריכת חלב ומוצריו. למגמה זו יש השלכות לגבי הסיכון הגבוה להשמנה, לחץ דם גבוה, סוכרת, הקטנת צפיפות העצם והגדלת הסיכון לאוסטיאופורוזיס בעתיד.
עלייה בגודל המנות הן ברשתות המזון והן בסופרים.
כל אלה מאיצים את מגפות ההשמנה, הסוכרת מסוג 2, וכן מגפות הדיאטות והפרעות האכילה בקרב בני הנוער. כל אלה הינם תוצאה של חברה, תרבות וסביבה ולא תוצאה של מאפיינים ביולוגיים.
פרסומות משפיעות על תזונת ילדים
עקרונות התזונה הבריאה חוזרים על עצמם ב-position statement של ארגוני הבריאות בזה אחר זה. כלומר, קיימת ליבה מוסכמת בקרב אנשי המקצוע שלשל עקרונות התזונה הבריאה. אך עקרונות אלה אינם ברורים ואינם ידועים לציבור, והציבור מקבל מסרים מעורפלים ולא ברורים.
ילדים כיום חשופים לכ-40,000 פרסומות מזון בשנה. מאחורי אותן פרסומות עומדים תקציבי ענק שנועדו לגייס את מיטב המומחים שיביאו את הילד והוריו לקנות מוצרים מסוימים. תאגידי המזון הגדולים מעוניינים להגדיל את רווחיהם, וילדים הן מטרה קלה.
חלק גדול מהכוחות המופעלים על ילדים למעשה עוקפים את הוריהם. למשל, בפרסומות המשולבות בקלטות לפעוטות. רבים מההורים מבולבלים כיום ואינם יודעים מה נכון ומה לא. התערערות הסמכות ההורית מקנה לילדים כוח אדיר באימוץ אופנות המוכתבות ישירות לילדים. המסקנה הברורה היא שככל שהורים מודעים יותר בתחום התזונה כך יכולתם להשפיע גדלה.
לסיכום, המילים "תזונת ילדים" למעשה מתייחסות למגוון של מאפיינים ואלמנטים: הרכב תזונתי, מזונות, ארוחות, חטיפים, שעות אכילה, מקום האכילה, אוירה בזמן האוכל ובחברת מי. לכל אחד מגורמים אלה תרומה משמעותית להתפתחות הילד על כל היבטיה. לאור מחקרים שמצאו קשר בין תזונה לא נאותה ותפקוד קוגניטיבי מודאגים כיום קובעי המדיניות מההשפעה מרחיקת הלכת של חסרים תזונתיים על התפקוד העתידי של דור הילדים של היום.
מכאן – לאן?
כבר כיום רוב המדינות המודרניות הקימו כוחות משימה להובלת שינויים תזונתיים. לדוגמא בניית תוכניות התערבות בגנים ובתי ספר, חקיקה לגבי פרסומות, פירוט רחב של ההרכב התזונתי ועוד.
יחד עם זאת, כדי לחולל שינויים משמעותיים במגמות יש הכרח לשיתוף פעולה בין הגורמים השונים: משרד הבריאות, תעשיות המזון, תעשיית המדיה ולא פחות חשוב - משרד החינוך.
הנתונים המדאיגים מצביעים על פערים הולכים וגדלים בחברה. ההשמנה פוגעת משמעותית יותר בשכבות החלשות, ומחקרים מראים שקיים קשר הפוך בין מספר שנות לימוד להשמנה במיוחד בקרב נשים. כך שכדי למגר את המגפות הדוהרות יש הכרח לשנות את סדרי העדיפויות שלנו לא רק בתוך המשפחה אלא גם כחברה.
כל האמור לעיל אינו משנה את העובדה שהצרכים התזונתיים של ילדים נשארו כפי שהיו. כלומר, יש צורך גם בשינוי הרכב המזון. זאת משום שחלק נכבד מהמזונות המכוונים לפעוטות, ילדים ובני נוער הם עתירים בקלוריות ומבוססים בעיקר על קמח לבן, שומנים (בחלקם הגדול מוקשים), סוכרים ו/או מלח. לחלק ממזונות אלו מוסיפים ויטמינים ומשווקים אותם כמזונות בריאים. השינוי הצפוי הוא שהמסרים שמדובר במזונות מזיקים ילכו ויעשו ברורים יותר. בנוסף, יש לשים דגש על חומרי הגלם בהם משתמשים להכנת המזונות. לא עוד תוספת סיבים כי אם דגנים מלאים או קמח מדגנים מלאים – במקור. לא עוד כמויות מלח אסטרונומיות, כי אם הפחתה הולכת ונמשכת של השימוש במלח והחלפתו בתבלינים ובעשבי תבול אמיתיים.
בנוסף, מנות המזון יצטרכו לחזור לגודל נורמאלי: מדלי פופקורן- לכוסות, מכוסות שתייה בגודל משפחתי לגודל אישי וכו'. המסרים על גבי אריזות המזון ובפרסומות יחוייבו להיות אמינים יותר. יש מקום לפתח יותר ויותר מזונות העולים בקנה אחד עם מזונות בריאים שיכולים להשתלב בארוחה משפחתית טעימה ומגוונת.
נכתב על ידי דורית אדלר, מנהלת מחלקת תזונה ודיאטה במרכז הרפואי הדסה עין כרם.