רקע ומורשת
החל משנת 1918, הדסה הייתה מבין מניחי היסודות של שרותי הבריאות בישראל בכלל, ושל הסיעוד כמקצוע בפרט. הדסה הנהיגה סטנדרטים לפעילות סיעודית וקבעה גופי ידע ודרכי הוראה. יישום תפיסת הסיעוד כפרופסיה הכתיבה הכשרה ממושכת ומובנת של תוכנית לימודים מוכרת בעולם המערבי; רכישת מיומנות וידע; כינון מוסדות של התארגנות מקצועית; הכרה בחשיבות התרומה של הסיעוד לחברה ולקהילה והדגשת הצורך בשפה מקצועית ייחודית.
במשך שמונה עשרה שנים (1936-1918) ביה"ס לאחיות הדסה היה המוסד הראשון והיחיד לחינוך אחיות יהודיות מוסמכות בארץ. בשונה מהמציאות אז בארץ בה שלטה האסכולה האירופית, שעל פיה האחות אינה אלא עוזרת לרופא ועיקר ייעודה הוא העשייה המצומצמת של הטיפול בחולה – בהדסה הוכרה האסכולה האמריקנית, שטיפחה את תפיסת הסיעוד כפרופסיה והחשיבה גם את הידע התיאורטי במגוון רחב של נושאים רלוונטיים כבסיס לעשייה הסיעודית.
ביה"ס לאחיות הדסה ביצר לו מעמד מוביל משום שהיה ממוקם באחד מבתי החולים המודרניים ביותר באזור והקפיד לשמור על רמת לימודים גבוהה, בין היתר בעזרת המורים/רופאים שלימדו בו, שהיו ברובם חלוצים ומייסדים בתחומם בארץ, מנהלי מחלקות בבית החולים היוקרתי או מרצים במכוני המחקר וההוראה של האוניברסיטה העברית. בית הספר שימש גם מרכז להכשרה על-בסיסית בכמה התמחויות: חדר ניתוח, בריאות הציבור, מיילדות, הוראה ומנהל.
בהובלתה של גב' יהודית שטיינר-פרויד, הפך ב-1975 בית הספר לסיעוד למוסד אקדמי תחת האוניברסיטה העברית, שינוי אשר השפיע באופן מכריע על איכות הטיפול הסיעודי בהדסה.
מאז שנות השמונים התפתחו בהדסה תפקידים חלוציים בארץ של מומחיות קליניות ומרכזות נושאים כגון בתחומי סיעוד בסרטן השד, כאב, טראומה, סוכרת והחייאה, אשר חלקם אומצו גם במוסדות אחרים בארץ.
אחיות ובוגרות הדסה היו בין המובילות את תחומי הניהול וההכשרה בארץ, בעיקר עד סוף שנות השבעים, ובהן: האחיות הארציות הראשיות, מנהלות שירותי הסיעוד במרכזים הרפואיים הגדולים, המייסדות והמנהלות של שתי המסגרות האקדמאיות הראשונות לסיעוד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים וכן המנהיגות הראשונות את הסתדרות האחיות והאחים בישראל.
גם כשתכפו אירועי דמים בארץ, אחיות הדסה עסקו בטיפול באוכלוסייה יהודית וערבית כאחת. היה זה ברוח האידיאולוגיה של ארגון הנשים האמריקני, שבראשו עמדה הנרייטה סאלד, אשר דגלה בטיפול הומניטארי בבני כל הגזעים והדתות.