הערכת היעילות והבטיחות של יופדציטיניב בנבדקים מבוגרים ומתבגרים

שם המחקר:

תכנית מחקר פאזה 3, אקראית, מבוקרת פלצבו, כפולת סמיות, להערכת היעילות והבטיחות של יופדציטיניב בנבדקים מבוגרים ומתבגרים עם אלופציה אראטה חמורה

אוכלוסית המחקר:

מטופלי אלופאציה אראטה חמורה

מספר הלסינקי:

0422-23

שם היזם:

AbbVie

קריטריוני הכללה/אי הכללה עיקריים:

נבדקים מתאימים יהיו מבוגרים בני פחות מ-64 שנים בנקודת ההתחלה, וכן היכן שמותר מחוץ לארה"ב - מתבגרים בני 12 שנים לפחות בעת הסינון עם אבחנה של אלופציה אראטה חמורה ועם ציון של 50 ומעלה של נשירת שיער בקרקפת במדד SALT בסינון ובנקודת ההתחלה, וללא צמיחה ספונטנית מחדש של השיער בקרקפת במהלך ששת החודשים האחרונים, וגם ללא נשירת שיער משמעותית מהקרקפת במהלך שלושת החודשים האחרונים, ועומדים בתנאים הבאים:

חייבים להיות עם התקף נוכחי של אלופציה אראטה של פחות מ-8 שנים.

אסור שתהיה להם אבחנה של אלופציה אראטה מסוג מפושט בעיקרו

אסור שתהיה להם אבחנה של סוגים אחרים של אלופציה אשר יפריעו להערכה של האלופציה אראטה, כולל, בין היתר, התקרחות נשית, התקרחות גברית (אלופציה אנדרוגנטית) בדרגה 3 או יותר בהתבסס על סיווג המילטון-נורווד (Hamilton Norwood), אלופציה כתוצאה ממשיכה, ליכן פלנופילריס, זאבת דיסקואידית, אלופציה של קו השיער הקדמי עם הצטלקות, התקרחות צלקתית צנטריפוגלית מרכזית, פוליקוליטיס דקלבנס, טריכוטילומניה ונשירת שיער מפושטת.

אסור שתהיה להם אבחנה של סוגים אחרים של דלקת בקרקפת, בגבות, או הפרעות בריסים אשר יפריעו להערכה של אלופציה אראטה, כולל, בין היתר, דלקת עור חלבית (דרמטיטיס סבוריאה), פסוריאזיס של הקרקפת, אטופיק דרמטיטיס וגזזת.

מהלך המחקר בקצרה:

מחקר 1 ומחקר 2 הם מחקרי שלב 3, גלובליים, כפולי-סמיות, מבוקרי-פלצבו, רב-מרכזיים בהקצאה אקראית. הן מחקר 1 והן מחקר 2 כוללים תקופת סינון בת 35 ימים; תקופת טיפול כפול-סמיות מבוקר פלצבו בת 24 שבועות (תקופה א'), ותקופת הארכת טיפול בסמיות בת 28 שבועות (תקופה ב'). נבדקים שישלימו את מחקר 1 ואת מחקר 2 יכולים להיכנס למחקר 3.

מחקר 3 מורכב מתקופה ארוכת טווח, בסמיות, בת 108 שבועות ועם הקצאה אקראית מחדש, ומתקופת מעקב בת 30 ימים.

מחקר 1 ומחקר 2:

תקופה א'

הנבדקים יעברו הקצאה אקראית ביחס של 2:2:1 לאחת מתוך שלוש קבוצות טיפול כפול-סמיות, וירובדו על פי קבוצות הגיל בנקודת ההתחלה (מבוגרים בני 18 שנים ומעלה לעומת מתבגרים בני 12 שנים ומעלה עד פחות מ-18 שנים, בהתאמה), ציון SALT בנקודת ההתחלה של אלופציה אראטה חמורה לעומת אלופציה אראטה חמורה מאוד (ציון SALT של 50 עד 94 לעומת ציון SALT של 95 עד 100, בהתאמה) ומשך התקף של אלופציה אראטה בנקודת ההתחלה (פחות מ-3 שנים לעומת 3 שנים ומעלה, בהתאמה):

קבוצה 1א: אופדסיטיניב במינון 15 מ"ג פעם ביום (N = ‏240 מבוגרים לכל מחקר*)

קבוצה 2א: אופדסיטיניב במינון 30 מ"ג פעם ביום (N = ‏240 מבוגרים לכל מחקר*)

קבוצה 3א: פלצבו תואם פעם ביום (N = ‏120 מבוגרים לכל מחקר*)

במקביל לגיוס של 600 הנבדקים הבוגרים שלעיל לכל מחקר, כ-100 מתבגרים לכל מחקר יגויסו כאשר הדבר מותר מחוץ לארה"ב, עם תקרה של 150 מתבגרים לכל היותר לכל מחקר.

תקופה ב'

נבדקים שבתחילה עברו הקצאה אקראית לפלצבו (תקופה א') והשיגו ציון של 20 או פחות במדד SALT בשבוע 24 ימשיכו לקבל פלצבו בתקופה ב' ובמחקר 3 עד שיעמדו בקריטריון ההצלה שהוגדר מראש.

נבדקים שבתחילה עברו הקצאה אקראית לפלצבו (תקופה א') עם ציון גבוה מ-20 במדד SALT בשבוע 24 יעברו הקצאה אקראית מחדש ביחס של 1:1 לאחר השלמת ההערכות של שבוע 24 (תקופה א') לאחת משתי קבוצות טיפול כפולות-סמיות:

קבוצה 1ב: אופדסיטיניב במינון 15 מ"ג פעם ביום

קבוצה 2ב: אופדסיטיניב במינון 30 מ"ג פעם ביום

נבדקים אשר עברו במקור הקצאה אקראית לקבוצת המינון של אופדסיטיניב בתקופה א' ימשיכו את אותו הטיפול בתקופה ב'.

מחקר 3:

עבור נבדקים שעברו הקצאה אקראית לקבלת אופדסיטיניב במינון 15 מ"ג פעם ביום בנקודת ההתחלה של מחקר 1 ומחקר 2 וממשיכים ליטול אופדסיטיניב במינון 15 מ"ג פעם ביום בתקופה ב' של מחקר 1 ומחקר 2, ועבור נבדקים שעברו הקצאה אקראית לקבלת פלצבו בנקודת ההתחלה של מחקר 1 ומחקר 2 ועברו לאופדסיטיניב במינון 15 מ"ג פעם ביום בתקופה ב' של מחקר 1 ומחקר 2, בהתאמה:

נבדקים שמקבלים אופדסיטיניב במינון 15 מ"ג פעם ביום עם ציון גבוה מ-20 במדד SALT

בשבוע 52 (סוף תקופה ב') של מחקר 1 או מחקר 2 יעברו העלאת מינון לאופדסיטיניב במינון 30 מ"ג פעם ביום במחקר 3.

נבדקים שמקבלים אופדסיטיניב במינון 15 מ"ג פעם ביום ויש להם ציון של 20 או פחות במדד SALT בשבוע 52 (סוף תקופה ב') של מחקר 1 או מחקר 2 ימשיכו לקבל אופדסיטיניב במינון 15 מ"ג פעם ביום במחקר 3.

עבור נבדקים שעברו הקצאה אקראית לקבלת אופדסיטיניב במינון 30 מ"ג פעם ביום בנקודת ההתחלה של מחקר 1 ומחקר 2 וממשיכים ליטול אופדסיטיניב במינון 30 מ"ג פעם ביום בתקופה ב' של מחקר 1 ומחקר 2, ועבור נבדקים שעברו הקצאה אקראית לקבלת פלצבו בנקודת ההתחלה של מחקר 1 ומחקר 2 ועברו לאופדסיטיניב במינון 30 מ"ג פעם ביום בתקופה ב' של מחקר 1 ומחקר 2, בהתאמה:

בעלי תגובה לא מתמשכת בסוף תקופה ב', המוגדרים כנבדקים עם ציון גבוה מ-20 במדד SALT בשבוע 40 או בשבוע 52 של מחקר 1 או מחקר 2, ימשיכו לקבל אופדסיטיניב במינון 30 מ"ג פעם ביום במחקר 3.

בעלי תגובה מתמשכת בסוף תקופה ב', המוגדרים כנבדקים עם ציון 20 או פחות במדד SALT בשבוע 40 ובשבוע 52 של מחקר 1 או מחקר 2, יעברו הקצאה אקראית מחדש ביחס של 1:1 לקבלת טיפול כפול-סמיות:

אופדסיטיניב במינון 15 מ"ג פעם ביום במחקר 3

אופדסיטיניב במינון 30 מ"ג פעם ביום במחקר 3

נבדקים שמקבלים אופדסיטיניב במינון 30 מ"ג פעם ביום בסמיות בסוף תקופה ב' של מחקר 1 ומחקר 2, ומאבדים את התגובה שלהם לאחר ההקצאה האקראית מחדש לאופדסיטיניב במינון 15 מ"ג פעם ביום במחקר 3 יעברו העלאת מינון חוזרת לאופדסיטיניב במינון 30 מ"ג פעם ביום בסמיות. אובדן תגובה מוגדר כאובדן של 10 נקודות או יותר בציון SALT מוחלט החל מההקצאה האקראית מחדש של שבוע 52.

החל מביקור שבוע 52, עבור נבדקים בני 65 שנים ומעלה שעדיין נוטלים את תרופת המחקר בכל ביקור (למעט ביקור ההפסקה המוקדמת והביקור האחרון): החוקר רשאי לבחור פעם אחת לתת אופדסיטיניב במינון 15 מ"ג פעם ביום בתווית פתוחה, בהתבסס על הערכת החוקר של היתרונות והסיכונים. אם הנבדקים יאבדו את התגובה (על פי שיקול דעתו של החוקר) לאחר שינוי המינון לאופדסיטיניב במינון 15 מ"ג פעם ביום, החוקר רשאי לבחור פעם אחת שהמינון של הנבדק יעלה חזרה לאופדסיטיניב במינון 30 מ"ג פעם ביום בתווית פתוחה ושהנבדק יישאר במינון של 30 מ"ג.